|
מותו של מיתוס | |||||
אורי אבנרי (יום רביעי, 11/05/2005 שעה 18:22) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אבנרי מנסה ליצור מיתוס חדש, שכולו שקר | |||
|
|||
כמו טורף נבלות חג אורי אבנרי מעל הסיפור הזה, ויורד לנקר בו, אולי נוכל להבאיש עוד קצת את ריחנו בעצמנו. הוא לקח מכתב של אשה זקנה ומיוסרת, שאף לא היה לה הכוח לכתוב אותו בעצמה. ונועץ בו בחדווה את טפריו. „השיר שלה הוא פלגיאט” צוהל אבנרי. להאשים קשישה בגניבה לאחר מותה זה באמת עניין בזוי. הוא גם מסביר שנפתלי הרץ אימבר „גנב” את המנגינה של „התקווה” בעוד שסמטנה, כמובן, לא גנב את המנגינה. שם התהליך היה אחר: גירסה „מעובדת” „נכנסה” לשיר. רק חסר לסמטנה שיימצאו לו שורשים יהודים, ומייד אבנרי יאשימו בגזלנות. חיפשתי את שיר העם הבסקי כדי להבין עד כמה הוא דומה ל„ירושלים של זהב” ולא מצאתי עדיין. אני חושד שגם אבנרי לא האזין לשיר, וגם לא יטרח. הרי האמת חשובה בעיניו כקליפת השום. נעמי שמר היתה עסוקה כל ימיה בצורה אובססיבית בזכויות יוצרים. לכן לא ניתן למצוא את שיריה ברשת האינטרנט. במשך שנים היא היתה רדופה על ידי תחושת אשמה, אמיתית או מדומה, שמא המנגינה אינה מקורית שלה. בזמן גסיסתה היא הכתיבה את ה„וידוי” הזה, שלמעשה אין בו שום דבר. היא סבורה שמנגינת השיר נדבקה בה מבלי דעת. ודאי שאין כאן שום עניין של העתקה מכוונת, שהיא הטענה הבזויה והשקרית של אורי אבנרי. ומה יש לאחרים, שאינם נגועים בשנאה כמו אורי אבנרי, לומר על כך? שולי נתן אמרה על כך: „כנראה שכל השנים זה העיק עליה, למרות שאני לא מבינה למה. אנחנו לא חיים בעולם ריק, ואם היא השתמשה בחלק קטן מהשיר הספרדי איך בכך שום דבר רע. הרי גם את 'התקווה' העתיקו משיר עם רומני”. פאקו איבנז: „חבל שזו היתה תחושתה. לא היתה לה כל סיבה לרגשי אשם. נכון, אני חושב שהיא שמעה את השיר המקורי ממני, אך אלה הם החיים וכך אני רואה זאת. לא הזדמן לי לדבר איתה מאז, למרות שציינתי זאת בפני חברים. מובן שאם הייתי פוגש אותה הייתי מזכיר זאת, ללא שום כעס”. אצל אבנרי השנאה היא כבר פתולוגית. כמה נעים להשתלח במי שדגלה כל חייה בארץ ישראל השלמה. הוא אפילו לא טורח לתקוף את האידאולוגיה שלה, אלא מאשים אותה לאחר מותה בביצוע גניבה. אני מאחל למר אבנרי שלאחר שתגיע שעתו להסתלק מן העולם תהיה ליריביו האידיאולוגיים הגינות רבה יותר מזו שיש לו. | |||
_new_ |
יובל, אני חושב שאתה מגזים | |||
|
|||
למיטב הבנתי הסיפור העיקרי בהקשר הנדון הוא העובדה שנעמי שמר אזרה אומץ וניקתה את מצפונה ממשהו שהציק לה מאד. אין הרבה אנשים שמסוגלים להודות בטעות, בטח לא כשימיהם ספורים. למרות ''התגלית'' אני מניח שתוך מספר שנים הסערה תפרח מזכרוני ומה שאזכור כאשר אשמע את השיר המרגש הזה יהיה נעמי שמר. אפילו כעת, ברגעים שאני כותב שורות אלו, כאשר אני שומע דיסק של שיריה אני מצטרף לרובם בשירה. המיתוס ששמו נעמי שמר נשאר איתי גם שדעותנו היו חלוקות בנושא הפוליטי. | |||
_new_ |
אבל הסיפור העיקרי באמירתו של אורי | |||
|
|||
היא לא ''העובדה שנעמי שמר אזרה אומץ וניקתה את מצפונה ממשהו שהציק לה מאד'' אלא רק לומר שהשיר הוא ''פלגיאט'' (טיעון שיקרי, כי רק שתי שורותיו הראשונות מושפעות מלחנו של איבנז). ולדעתו גם ''התקווה'' היא כזאת, רק הוא עדיין לא החליט אם היא ממקור רומני או צ'כי (ואולי סמתנה הושפע מהלחן הרומני?), או של שניהם יחד. ואת הקישקושים האלה הוא מאתר בפתח מאמרו בדיוק כמו שצבאות ערב התקשקשו בפתח הונאת מלחמת ששת הימים (שלמלינו לא צלחה להם). בכך הוא רוצה להסיט את דעתנו מהעיקר - ש''התקווה'' ו''ירושלים של זהב'' הם נכסי צאן ברזל של הציונות, ואין שום משמעות להשפעות זרות שאכן היו. נהוג לומר שעם ישראל לבדד ישכון, אבל לא היא. אולי רק מדינת ישראל, לפעמים. עם ישראל טבוע בגולה ומשפיע עליה, על המנגינות שלה (כולל מנגינות כנסייתיות שלה!), על תרבותה, על הפילוסופיה והלכי הרוח שלה, על המדע שלה ואפילו על הפוליטיקה שלה - לטוב ולרע. ההיזון הוא הדדי וטוב שכך, ואנחנו נמשיך לזמר, למארת אורי, את השירים שאנחנו אוהבים ומבטאים את מאוויינו. גם בעניין מלחמת ששת הימים מנהל אורי מלחמת מאסף בנסיון להזים את הנצחון הגדול - הצבאי כמוסרי. שום היסטוריון רציני אינו נוקט בפרשנות האומרת שמדינות ערב בתיאום מראש וביחד עשו סידרת מהלכים מדיניים וצבאיים מקבילים ויוצא ידי חובה בטיעון שלא התכוונו לעשות מאום. זה ביזוי לאינטליגנציה ולמציאות שהתגלגלה אז. מה מדינה בודדה צריכה לעשות כאשר לפחות 6 מדינות ערב מזיזות את צבאותיהם לגבול עם ישראל, מצהירות קבל עם ועולם על 'כיבוש הישות הציונית' וזריקת היהודים (לא הציונים - הֶר אורי), מדברים בקשר חסוי בינהם על תיאומי המלחמה (שיחת נאצר - חוסיין היא רק דוגמית לדיבורים החסויים בינם לבין עצמם), מגרשים את חיילי האו''ם, סוגרים את מפרץ אילת וכו' ???? לשבת בשקט ולחכות שתותקף? אמר יפה אפרים קישון: ''סליחה שניצחנו''. אבל כל מדינה מתוקנת היתה נוהגת באופן דומה, או אפילו מקדימה את התקיפה המונעת. ראינו איך התחילה לנו מלחמת יום הכיפורים, לאחר שגולדה קיבלה את המלצת דיין לא לתקוף בתקיפה מקדימה את הכוחות המצריים והסורים ''שרק תירגלו'' במקרה בסביבה. אני בטוח שבדיעבד, הרבה אנשים טובים מצטערים של תקפנו, גם אם זה היה מפנה את האצבע המאשימה כנגד ישראל. הרי מה זה חשוב? העיקר הניצחון שלנו! | |||
_new_ |
כנראה שלא כל כך חיפשת | |||
|
|||
כי קישור לשיר הופיע בעשרות מקומות ברשת. תנסה דרך YNET. יש דמיון בחלק מן המנגינה,אולי מוסיקאים יגלו אותו ביתר בהירות. | |||
_new_ |
המיתוס המשיחי הוא שלך, אבנרי | |||
|
|||
נראה לי שקשה לאבנרי במיוחד הדרך שעברה נעמי שמר מהקיבוץ להיותה אשה ''לאומית'' בדעותיה- כאילו חייבת להתקיים סתירה מובנית בין השניים. נו שויין, אני דווקא מכיר אדם שהיה חבר נלהב באצ''ל והפך ללאומן פלשתיני... אנשים משתנים. ומדברי אבנרי משתמע שאילו היינו מחזירים את השטחים למצרים וירדן, ולא מתעקשים ( בהשפעת אנשים כאבנרי עצמו) להחזיקם כ''פקדון עבור הפלשתינים'', הייתה נעלמת מזמן מארת הכיבוש...אם כך לאו דווקא נעמי שמר היא זו שצריכה הייתה לחוש רגשי אשמה, אלא כותב המאמר עצמו. חג שמח. | |||
_new_ |
על איזה ''שבועיים'' אתה מדבר? | |||
|
|||
אני שמעתי על המקרה רק פעמיים (ולא שבועיים) של 2 דק' ברדיו, שבעצם היו שידור חוזר של עצמם, ומשהו כמו דקה וכמה שניות בטלויזיה. אז למה תמיד להגזים, הֶר אורי? מנגינות הן של כלל העולם ואפשר להשתמש במוטיבים מהן בכל שיר או פזמון שנרצה. שתי שורות של פאקו איבנז, עושות את השיר אוניברסלי. והרי ירושלים היהודית היא אוניברסלית לפחות כמו שני השירים שבענייננו. על איזה היסטוריונים אתה מדבר בקשר לששת הימים? על אלה דגם הפֶּפֶּאיזם? אלה הם היסטוריונים חדשים שכותבים את ההיסטורי מהסוף להתחלה במקום להיצמד לסדר הלוגי של מההתחלה לסוף. מלחמת ששת הימים היתה מלחמה הצלה. ישראל אינה אשמה שלקח למדינות ערב לרכז כוחותיהם 3 שבועות תמימים כדי לפרוץ לתו ישראל הישנה, שאורי ואורייניו רואים בה כבשת הרש של השלום עלי אדמות. בפיהם היתה קראית קרב ''לזרוק את היהודים לים''. כוחות משלוח הגיעו ממרוקו, מסעודיה ומעיראק - ואורי מדבר על אופוריה של שלום. אין אמר קישון ''סליחה שניצחנו''. סליחה שצה''ל מילא את תפקידו והכין את עצמו להילחם בהתקפה ערבית. היהודים הממזרים האלה, למה הם תמיד יודעים יותר טוב, ומתכוננים יותר טוב. בטח יש כאן איזו קונספירציה, מתורת ''זיקני ציון''. ינעל ההצלחות של היהודים, אבל יותר אינעל אלה המלעיזים ומעוותים את ההיסטוריה למען מטרות פוליטיות זניחות ומשניות. אז אנחנו נמשיך להיות מדינה קטנה, אמיצה ובונה שסוללת את דרכי ההיסטוריה בכל ארץ ישראל שלנו. מיתוס שמיתוס ''ירושלים של זהב'' ו''מלחמת ששת הימים'' לא נשבר ולא כלום. אנחנו צמודים לאמת, אוהבים את ארץ ישראל וגם את ''ירושלים של זהב''. | |||
_new_ |
לקחו כבר הכול ,גם את המיתוסים? | |||
|
|||
לקחו לי את הנשמה בגיל צעיר במרחבי המלחמה וענני העשן. לקחו לי חברים שנשארו תקועים בגיל הניצחי של יום המוות. לקחו לי ילד עם נשמה טהורה וחזר אליי עם סיוטי המחסומים בגעגועים לסבא שלו שהיה נדמה לו שהוא הפלסטיני הזקן שבדק ביסודיות במחסום. לקחו לי את זכויותי ורמסו אותם ברגל גסה. לקחו לי את מקור פרנסתי. אורי,למה אתה צריך לקחת לי גם את המיתוס? אל תקח לי את ההנאה הצרופה לשמוע את השיר שמרעיד לנו את הלב ''ירושלים של זהב'', השיר הזה כבש לי את הלב, אני מתרגש כל פעם מחדש לשמיעתו. נעומי בערוב ימיה שיתפה אותנו בנבכי נפש האדם והיא שואלת מהרהרת שמא היא נענשה במחלתה, על התום ב ''גניבת'' השיר הבסקי. לי אף אחד לא יקח את המיתוס היפה של של ''ירושלים של זהב'' | |||
_new_ |
תפסו את הגנב... | |||
|
|||
נעמי שמר כתבה את המכתב ואתה מאשים את אורי אבנרי. מין רפלקס מטופש. | |||
_new_ |
תפסו את הגנב... | |||
|
|||
עמיש זו זכותך לנצל את האנונימיות ולקרוא לאדם עם רפלקס ''מטופש''. הבנת הנקרא כנראה לא מנת חלקך רק ניצול בוטה של האנונימיות. אני ביקשתי בסה''כ מאורי אבנרי אל תקח לי את המיתוס, בקשה צנועה מאדם שהעלה את אשר על ליבו ומחשבתו ושיתף אותנו במחשבותיו. ודבר ה ''גנבה'' בא לאור והפציע, מה שלא פוגם באהבתי לשיר ובקשתי לשמר את המיתוס, לפחות ברמה האישית. עמיש כפיש. | |||
_new_ |
תפסו את הגנב... | |||
|
|||
רק תיקון אחד: זו לא זכותו. יש לו אפשרות טכנית לעשות זאת, והוא עושה זאת בניגוד לדעתנו. מדי פעם אנחנו מוחקים את ההתלהמויות הארסיות שלו, אך הוא ממשיך להגיע ולשפוך את האשפה בסלון שלנו. | |||
_new_ |
תרגע ג'קי תרגע | |||
|
|||
רק הרפלקס מטופש | |||
_new_ |
אתה בדיוק נשמע | |||
|
|||
כמו הרפלקס שלו. | |||
_new_ |
ביקורתי על אבנרי היא גורפת וכוללת | |||
|
|||
אך אבחר רק שתי טענות כדי להדגים את הדמגוגיה השיקרית המרווה את שינאתו לישראל. 1. אבנרי אומר ש''הנאמנות לארצך אינה מצדיקה שתסכים לכיבוש ארץ אחרת ולדיכוי עם אחר.'' - והמצב הוא מורכב ביותר, וכל קביעה שיטחית כמו שלו שיקרית ומטעה. אם אני נאמן לארצי כיצד בדיוק אני גם הכובש אותה?הרי ארץ ישראל היא ארץ של ישראל, ואף אחד לא טוען שמזרח ירושלים היא לא ארץ ישראל, ואפילו לב ליבו של ארץ ישראל. אלא שזו דרכו של אבנרי לשחק במילים עד כדי שהוא מטעה אפילו את עצמו. 2. עוד אומר אבנרי: ''שאסור לך להשלים עם תורה האומרת שאתה שייך לעם-אדונים, לגזע עליון, לעם נבחר - ושהעם האחר הוא נחות'' - אני מזמין את אבנרי שיראה לנו היכן בתורה נאמרו הדברים שהוא מצטט. אז זה בכלל לא נאמר בתורה ולא בתלמוד ולא בשום כתובים אחרים, אלא זה נאמר ע''י אנטישמים בכל הדורות, ואבנרי פשוט מאמץ את דרכם לתקוף את ישראל. האמירה ''עם נבחר'' איננה אומרת שעם ישראל הוא עם אציל, עם זכויות יתר, עם של מלכים וכל העמים האחרים נחותים ומשרתים לעם ישראל. להיפך, ''עם נבחר'' הכוונה היא שנבחר ע''י אלוהים לקבל את התורה ולעֹבדה בארץ, ובשל כך חובתו דווקא רבה משל כל העמים האחרים לעבוד את ה' בכל המצוות. וכל יתר הפרשנויות הן פרשנויות של שונאים צרי בינה, שמקדמים שינאת חינם בין העמים. | |||
_new_ |
נפתלי הרץ אימבר והלחן לתיקווה | |||
|
|||
הלחן ל''תיקווה '' אכן לקוח ממקור זר ( כמו מרבית הפזמונים הידועים של תקופתו שלרוב נלקחו ממקורות ''עממיים '' ושירים פופולאריים של התקופה). אבל לאימבר לא היה שום קשר לזה. מסתבר ל''תקווה'' הודבקו כמה וכמה לחנים חלקם כנראה מקוריים וחלקם לא ואחד מהם זכה והפך ללחן הרישמי. בהרצאה ששמעתי לאחרונה על הנושא אמרה המרצה שהכינה עבודת דוקטוראט על שירי העליה הראשונה שה''מלחין '' היה כנראה פועל שהפיץ את הלחן ואם כי אין דיעה מוסכמת בקרב ההחוקרים מי זה היה יש דיעה מקובלת על הרוב. היא ציינה את שמו של האיש אבל אינני זוכר אותו . לאימבר בכל מקרה לא היה שום קשר לעינין. | |||
_new_ |
תגובה למאמר על אודות נעמי שמר | |||
|
|||
חבל המיתוס שלך זה לא רק נעמי שמר, המיתוס שלך הוא שאתה יהודי בכלל!! עוד לא קראתי מאמר כל כך לא נכון על הנס של המלחמה, אתה יודע הסכמתי עימך רק בקטע אחד, שהנצחון שלנו זה לא בגלל שהצבא שלנו מיומן או מוכשר כל כך, היית יכול יותר להבין אם לא היית מתנגד כלכך לדתיים שמבינים את החיים פשוט יותר והגיוני יותר, ביחס של 10 ל- 100 או יותר אין נצחון יש רק הפסד, או נס גלוי. וזה היה תמיד בהיסטוריה של עם ישראל אם תרצה תוכל לקרוא על כך בתנ''ך (אופס שכחתי אתה לא דתי)חבל שגם אתה דואג לערבים יש להם את כל ארצות ערב שעושים כמוך, אבל אותך רוצים להשמיד, הלוואי ותדע מי הם אוייבך ומי הם אחיך לנשק. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |