שחיתות בישראל?

לעיתים קרובות אנחנו קוראים כאן מאמרים וטענות על השחיתות במערכת הציבורית. הרושם שמתקבל מהנאמר הוא חמור למדי, אלא שמרוב הסיפורים על העצים החולים קשה או בלתי אפשרי להחליט אם כל היער חולה. לא הוצגו נתונים שבעזרתם אפשר לבחון את הטענות מול המציאות. בחלק גדול של המקרים הללו, לא היה בטענות הללו יותר מאשר התרשמות אישית או חלקית מאד.

כאילו לא די בספקות ובחשדות, הרי שבשבוע שעבר זעקו כותרות בעיתונות המקומית שמצבנו הורע (השחיתות חוגגת, השחיתות בישראל גוברת). בגוף הידיעות דווח על פירסום דירוג תפיסת השחיתות העולמי, של אירגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International = TI), לשנת 2004. נאמר שם שמעמדה של ישראל נמצא כבר מספר שנים בירידה. לכאורה קיבלתי תשובה ניצחת על הספקות שהבעתי בפתיחה. אבל לפני שאודה באשמה העדפתי לחפש ולבדוק את נתוני המקור של TI.

---

הבסיס שלנו לדיון על השחיתות טמון ברעיון של היד הנעלמה. הממשל צריך ליצור את כללי המשחק הכלכלי ולתחזק (לאכוף) אותם. אם אלו מובטחים, היד אמורה לדאוג לשאר - שיווצר ויתקיים סדר כלכלי מפעולותיהם, ללא הכוונה, של בני האדם, כאשר כל אחד ואחד מהם שואף לקדם את האינטרסים הפרטיים שלו בלבד. בעולם כזה מערכת הממשל היא מאד מצומצמת; אכיפת החוק וביעור השחיתות הוא אחד החשובים שבתפקידיה. השחיתות פוגעת ביעילות, פעולת היד, הקצאת המשאבים המוגבלים וגורמת לביזבוז.

מחקרים הראו ששחיתות גורמת לירידה בזרם ההשקעות הזרות ופוגעת ביעילות. שחיתות עשויה להרתיע משקיעים זרים (וגם מקומיים), משום שלעיתים נוצר הרושם שגם זכויות הקניין אינן מעוגנות כראוי. שחיתות גם נקשרת למהלכים בירוקרטיים מיותרים וניהול לא תקין (Executive Summary). מכאן שטיפול לצמצום השחיתות אמור לייעל את הפעילות הכלכלית ולעודד את הצמיחה. אכן, נושא השחיתות וזכויות הקניין תופס מקום חשוב בחישובי מדד החופש הכלכלי, בגלל אותן סיבות שהזכרנו כאן (חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית - חלק א').

---

המדד לשנת 2004 מבוסס על נתונים שנאספו בסקרים בשלוש השנים, 2002–2004. באופן כללי מדובר על 18 סקרים שונים, המודדים את היקף השחיתות או את מידתה במערכת הציבורית והפוליטית. בין משתתפי הסקרים יש מומחים זרים, מנהיגים עסקיים בארצות מתפתחות ומנהיגים עסקיים מקומיים. אלו אנשים שיש להם ידע לא מועט על הנעשה באותה המדינה ובקשר לאותה המדינה. יש ביטוי למידע יותר ''נייטרלי'' או אובייקטיבי של אנשים מארצות אחרות. צריך לזכור שהדירוג מושפע משינויים מתודולוגיים לאורך השנים מאז החלו לחשב את המדד (1993). הדירוג גם מושפע מהצטרפותן של ארצות חדשות. לכן כדאי להתמקד בניקוד שנקבע למדינות השונות ולמגמות שהוא מציג. שיטות סטטיסטיות שונות שימשו כדי להגיע לסטנדרטיזציה ולמכנה משותף בין נתוני הסקרים השונים.

מבלי להיכנס לפרטים נוספים מסתבר שיש מתאם גבוה בין נתוני הסקרים השונים. העובדה הזאת מעידה על מהימנות ואמינות המדד המסכם – מדד תפיסת השחיתות (Methodological Note). אחד התנאים להכללת מדינה הוא שיהיו נתונים עליה מלפחות 3 סקרים שונים (Corruption Perception index 2003). הקישור האחרון הוא לאתר של הסניף המקומי, שקיפות בינלאומית – שבי''ל, של האירגון TI ליד הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

---

לוח 1, מציג את נתוני המדד לשנים 2000–2004 כשהם מסודרים לפי דירוג השנה האחרונה. מאחר שאנחנו מתמקדים ב''מעמדה'' של ישראל, בחרנו להציג את כל המדינות עד הדירוג של ישראל בשנת 2004 – 26. מיד רואים שהדירוג של ישראל ירד בגלל צירופן של ברבדוס ומלטה וזו לבד אינדיקציה לבעייתיות שיש כאשר משתמשים בדירוג בצורה לא זהירה. כפי שכבר ציינו, עדיף להתמקד בניקוד – במדד עצמו.

לוח 1: מדד תפיסת השחיתות של אירגון השקיפות הבינלאומי

	ארץ	PPP (US$) 2002	2004		2003		2002		2001		2000
		תמ''ג לנפש	דירוג	ניקוד	דירוג	ניקוד	דירוג	ניקוד	דירוג	ניקוד	דירוג	ניקוד
1	פינלנד	26,190	1	9.7	1	9.7	1	9.7	1	9.9	1	10.0
2	ניו-זילנד	21,740	2	9.6	3	9.5	2	9.5	3	9.4	4	9.4
3	דנמרק	30,940	3	9.5	3	9.5	2	9.5	2	9.5	2	9.8
4	איסלנד	29,750	3	9.5	2	9.6	4	9.4	4	9.2	6	9.1
5	סינגפור	24,040	5	9.3	5	9.4	5	9.3	4	9.2	6	9.1
6	שבדיה	26,050	6	9.2	6	9.3	5	9.3	6	9.0	3	9.4
7	שוויץ	30,010	7	9.1	8	8.8	12	8.5	12	8.4	11	8.6
8	נורבגיה	36,600	8	8.9	8	8.8	12	8.5	10	8.6	6	9.1
9	אוסטרליה	28,260	9	8.8	8	8.8	11	8.6	11	8.5	13	8.3
10	הולנד	29,100	10	8.7	7	8.9	7	9.0	8	8.8	9	8.9
11	בריטניה	26,150	11	8.6	11	8.7	10	8.7	13	8.3	10	8.7
12	קנדה	29,480	12	8.5	11	8.7	7	9.0	7	8.9	5	9.2
13	אוסטריה	29,220	13	8.4	14	8.0	15	7.8	15	7.8	15	7.7
14	לוקסמבורג		13	8.4	11	8.7	7	9.0	9	8.7	11	8.6
15	גרמניה	27,100	15	8.2	16	7.7	18	7.3	20	7.4	17	7.6
16	הונג-קונג	26,910	16	8.0	14	8.0	14	8.2	14	7.9	15	7.7
17	בלגיה	27,570	17	7.5	17	7.6	20	7.1	24	6.6	25	6.1
18	אירלנד	36,360	17	7.5	18	7.5	23	6.9	18	7.5	19	7.2
19	ארה''ב	35,750	17	7.5	18	7.5	16	7.7	16	7.6	14	7.8
20	צ'ילי	9,820	20	7.4	20	7.4	17	7.5	18	7.5	18	7.4
21	ברבדוס	15,290	21	7.3
22	צרפת	26,920	22	7.1	23	6.9	25	6.3	23	6.7	20	7.0
23	ספרד	21,460	22	7.1	23	6.9	20	7.1	22	7.0	21	6.7
24	יפן	26,940	24	6.9	21	7.0	20	7.1	21	7.1	23	6.4
25	מלטה	17,640	25	6.8
26	ישראל	19,530	26	6.4	21	7.0	18	7.3	16	7.6	22	6.6
27	פורטוגל	18,280	27	6.3	25	6.6	25	6.3	25	6.3	23	6.4
28	עומן		29	6.1	26	6.3
29	בוטסואנה	8,170	31	6.0	30	5.7	24	6.4	26	6.0	26	6.0

נתוני התמ''ג לנפש מקורם הוא: Human Development Indicators in Human Development Report 2004
כל הדו''חות שקראתי מדגישים את העובדה שהמדינות היותר עשירות קרובות יותר לראש הדירוג. מכאן שניתן, אולי, למצוא מתאם שלילי בין רמת החיים (תמ''ג לנפש או תמ''ג לנפש מתואם לכוח הקנייה) ורמת השחיתות. הם גם מדגישים את שוק האנרגיה ושוק הנשק כמוקדים מיוחדים של שחיתות. אני מניח גם שמיקומה, הנמוך יחסית, של ארה''ב הוא אינדיקציה של התנהגות החברות הרב-לאומיות שרבות מהן רשומות כחברות אמריקאיות.

לוח 2 מראה שישראל לא לבד בנושא השינויים, התכופים משנה לשנה, של הניקוד. מהחישוב של הדירוג היחסי (הדירוג של ישראל מחולק במספר המדינות הכלולות באותה שנה), ניתן לראות שמבחינה זאת המצב לא כל כך נורא. אבל את העיקר, בדיון שלנו, צריך לחפש בשינויים בניקוד עצמו. אי אפשר להימלט מן המסקנה שיש ירידה בניקוד או הרעה ברמת השחיתות הפוליטית מאז השיא של שנת 2001. הירידה הזאת אינה קלת ערך והיא כנראה הסיבה העיקרית לירידה בדירוג של ישראל.

לוח 2: ריכוז נתונים על מדד תפיסת השחיתות

		2004	2003	2002	2001	2000
ישראל	דירוג	26	21	18	16	22
	ניקוד	6.4	7.0	7.3	7.6	6.6
	מס' מדינות	145	133	102	91	82
	מיקום יחסי	0.179	0.158	0.176	0.197	0.268
קנדה	דירוג	12	11	7	7	5
	ניקוד	8.5	8.7	9.0	8.9	9.2
פורטוגל	דירוג	27	25	25	25	23
	ניקוד	6.3	6.6	6.3	6.3	6.4

עכשיו, כששמנו לב לירידה בניקוד, צריך גם לשים לב לעליה בנקודה שלמה בשנת 2001. יתכן שבסופו של דבר היתה זו רק עליה זמנית ומכאן שבטווח השנים שכללנו בלוח, מגמת ההרעה היא הרבה יותר קטנה – 0.2. על הרקע הזה נראה שמצבה של קנדה הורע באופן יותר משמעותי. יש סימני מגמה ברורים של ירידה הדרגתית בניקוד. במקרה של פורטוגל השינויים בניקוד הם קלים יחסית, ואפשר ליחס את ההרעה בדירוגה להצטרפותן של ברבדוס ומלטה.

---

ראשית עלינו להודות שיש סימנים שעלינו לדאוג כי השחיתות בועטת – הניקוד שלנו רחוק מ-‏10. שנית, הרושם שיצרו הכותרות הוא מוגזם למדי. לבסוף צריך לחפש את הסיבה לקפיצה הגדולה בשנת 2001 לפני שנוכל לגזור את דינה של השחיתות בישראל.

ירון זליכהלמרות הנאמר אין צורך לחפש את המטבע ליד הפנס. יש גם סימנים חשובים לשיפור המגמה: תרומתו של ירון זליכה. לפני כשנתיים מונה זליכה לחשב הכללי באוצר. הבחור הצעיר והמוכשר הזה בחר לפעול בנחישות כדי לשמור על נאמנות ליעדי תפקידו: לשמור על נכסי המדינה או על מכירתם במחיר סביר וראוי. התוצאות כבר נראות בשטח. מצד אחד, חסך לציבור כמה מאות מיליוני שקלים ומצד שני גם דאג ודואג להבהיר שכל עוד הוא בתפקידו לא ישונו תנאי מכרזים לאחר שנבחר הזוכה. ללא הגישה שלו:

1. מדינת ישראל לא ''.... היתה מרוויחה חיסכון של 49 מיליון דולר בתחנת הכוח במישור רותם'' (תרנגול שמטיל 49 מיליון דולר).


2. לא היו מחלטים ''.... ערבות של 35 מיליון שקל שהפקיד זכיין באחד ממכרזי ההתפלה, לאחר שלא עמד בלוח הזמנים שלו התחייב'' (כספי הציבור אינם הפקר).

אלו כמובן רק דוגמאות לתוצאות הגישה שהנהיג זליכה. בין היתר הוא מעורב במשאים ומתנים עם עובדי הנמלים, חברת החשמל ובנק דיסקונט על מהלכי ההפרטה. גם שם הוא פועל על פי אותם עקרונות.

---

זליכה מטפל בשחיתות רכה שיש לה השפעה לא קטנה על הקצאת המקורות במציאות בה אנחנו חיים. לא ממש קשה לראות שיש ברכה בעמלו. אבל עלינו לצפות שהגישה שלו תתחזק בקרב חלקים אחרים של המערכת הציבורית, כדי שבאמת תשתנה לטובה מגמת מדד תפיסת השחיתות. אני מאמין שאחרי חלוצים באים נוספים...

---