פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2484

שחיתות בישראל?
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 0:03)


שחיתות בישראל?

ד''ר דוד סיון



לעיתים קרובות אנחנו קוראים כאן מאמרים וטענות על השחיתות במערכת הציבורית. הרושם שמתקבל מהנאמר הוא חמור למדי, אלא שמרוב הסיפורים על העצים החולים קשה או בלתי אפשרי להחליט אם כל היער חולה. לא הוצגו נתונים שבעזרתם אפשר לבחון את הטענות מול המציאות. בחלק גדול של המקרים הללו, לא היה בטענות הללו יותר מאשר התרשמות אישית או חלקית מאד.

כאילו לא די בספקות ובחשדות, הרי שבשבוע שעבר זעקו כותרות בעיתונות המקומית שמצבנו הורע (השחיתות חוגגת, השחיתות בישראל גוברת). בגוף הידיעות דווח על פירסום דירוג תפיסת השחיתות העולמי, של אירגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International = TI), לשנת 2004. נאמר שם שמעמדה של ישראל נמצא כבר מספר שנים בירידה. לכאורה קיבלתי תשובה ניצחת על הספקות שהבעתי בפתיחה. אבל לפני שאודה באשמה העדפתי לחפש ולבדוק את נתוני המקור של TI.



הבסיס שלנו לדיון על השחיתות טמון ברעיון של היד הנעלמה. הממשל צריך ליצור את כללי המשחק הכלכלי ולתחזק (לאכוף) אותם. אם אלו מובטחים, היד אמורה לדאוג לשאר - שיווצר ויתקיים סדר כלכלי מפעולותיהם, ללא הכוונה, של בני האדם, כאשר כל אחד ואחד מהם שואף לקדם את האינטרסים הפרטיים שלו בלבד. בעולם כזה מערכת הממשל היא מאד מצומצמת; אכיפת החוק וביעור השחיתות הוא אחד החשובים שבתפקידיה. השחיתות פוגעת ביעילות, פעולת היד, הקצאת המשאבים המוגבלים וגורמת לביזבוז.

מחקרים הראו ששחיתות גורמת לירידה בזרם ההשקעות הזרות ופוגעת ביעילות. שחיתות עשויה להרתיע משקיעים זרים (וגם מקומיים), משום שלעיתים נוצר הרושם שגם זכויות הקניין אינן מעוגנות כראוי. שחיתות גם נקשרת למהלכים בירוקרטיים מיותרים וניהול לא תקין (Executive Summary). מכאן שטיפול לצמצום השחיתות אמור לייעל את הפעילות הכלכלית ולעודד את הצמיחה. אכן, נושא השחיתות וזכויות הקניין תופס מקום חשוב בחישובי מדד החופש הכלכלי, בגלל אותן סיבות שהזכרנו כאן (חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית - חלק א').



המדד לשנת 2004 מבוסס על נתונים שנאספו בסקרים בשלוש השנים, 2002–2004. באופן כללי מדובר על 18 סקרים שונים, המודדים את היקף השחיתות או את מידתה במערכת הציבורית והפוליטית. בין משתתפי הסקרים יש מומחים זרים, מנהיגים עסקיים בארצות מתפתחות ומנהיגים עסקיים מקומיים. אלו אנשים שיש להם ידע לא מועט על הנעשה באותה המדינה ובקשר לאותה המדינה. יש ביטוי למידע יותר ''נייטרלי'' או אובייקטיבי של אנשים מארצות אחרות. צריך לזכור שהדירוג מושפע משינויים מתודולוגיים לאורך השנים מאז החלו לחשב את המדד (1993). הדירוג גם מושפע מהצטרפותן של ארצות חדשות. לכן כדאי להתמקד בניקוד שנקבע למדינות השונות ולמגמות שהוא מציג. שיטות סטטיסטיות שונות שימשו כדי להגיע לסטנדרטיזציה ולמכנה משותף בין נתוני הסקרים השונים.

מבלי להיכנס לפרטים נוספים מסתבר שיש מתאם גבוה בין נתוני הסקרים השונים. העובדה הזאת מעידה על מהימנות ואמינות המדד המסכם – מדד תפיסת השחיתות (Methodological Note). אחד התנאים להכללת מדינה הוא שיהיו נתונים עליה מלפחות 3 סקרים שונים (Corruption Perception index 2003). הקישור האחרון הוא לאתר של הסניף המקומי, שקיפות בינלאומית – שבי''ל, של האירגון TI ליד הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.



לוח 1, מציג את נתוני המדד לשנים 2000–2004 כשהם מסודרים לפי דירוג השנה האחרונה. מאחר שאנחנו מתמקדים ב''מעמדה'' של ישראל, בחרנו להציג את כל המדינות עד הדירוג של ישראל בשנת 2004 – 26. מיד רואים שהדירוג של ישראל ירד בגלל צירופן של ברבדוס ומלטה וזו לבד אינדיקציה לבעייתיות שיש כאשר משתמשים בדירוג בצורה לא זהירה. כפי שכבר ציינו, עדיף להתמקד בניקוד – במדד עצמו.

לוח 1: מדד תפיסת השחיתות של אירגון השקיפות הבינלאומי
 ארץPPP (US$)
2002
20042003200220012000
  תמ''ג לנפשדירוגניקודדירוגניקודדירוגניקודדירוגניקודדירוגניקוד
1פינלנד26,19019.719.719.719.9110.0
2ניו-זילנד21,74029.639.529.539.449.4
3דנמרק30,94039.539.529.529.529.8
4איסלנד29,75039.529.649.449.269.1
5סינגפור24,04059.359.459.349.269.1
6שבדיה26,05069.269.359.369.039.4
7שוויץ30,01079.188.8128.5128.4118.6
8נורבגיה36,60088.988.8128.5108.669.1
9אוסטרליה28,26098.888.8118.6118.5138.3
10הולנד29,100108.778.979.088.898.9
11בריטניה26,150118.6118.7108.7138.3108.7
12קנדה29,480128.5118.779.078.959.2
13אוסטריה29,220138.4148.0157.8157.8157.7
14לוקסמבורג 138.4118.779.098.7118.6
15גרמניה27,100158.2167.7187.3207.4177.6
16הונג-קונג26,910168.0148.0148.2147.9157.7
17בלגיה27,570177.5177.6207.1246.6256.1
18אירלנד36,360177.5187.5236.9187.5197.2
19ארה''ב35,750177.5187.5167.7167.6147.8
20צ'ילי9,820207.4207.4177.5187.5187.4
21ברבדוס15,290217.3 
22צרפת26,920227.1236.9256.3236.7207.0
23ספרד21,460227.1236.9207.1227.0216.7
24יפן26,940246.9217.0207.1217.1236.4
25מלטה17,640256.8 
26ישראל19,530266.4217.0187.3167.6226.6
27פורטוגל18,280276.3256.6256.3256.3236.4
28עומן 296.1266.3 
29בוטסואנה8,170316.0305.7246.4266.0266.0
נתוני התמ''ג לנפש מקורם הוא: Human Development Indicators in Human Development Report 2004

כל הדו''חות שקראתי מדגישים את העובדה שהמדינות היותר עשירות קרובות יותר לראש הדירוג. מכאן שניתן, אולי, למצוא מתאם שלילי בין רמת החיים (תמ''ג לנפש או תמ''ג לנפש מתואם לכוח הקנייה) ורמת השחיתות. הם גם מדגישים את שוק האנרגיה ושוק הנשק כמוקדים מיוחדים של שחיתות. אני מניח גם שמיקומה, הנמוך יחסית, של ארה''ב הוא אינדיקציה של התנהגות החברות הרב-לאומיות שרבות מהן רשומות כחברות אמריקאיות.

לוח 2 מראה שישראל לא לבד בנושא השינויים, התכופים משנה לשנה, של הניקוד. מהחישוב של הדירוג היחסי (הדירוג של ישראל מחולק במספר המדינות הכלולות באותה שנה), ניתן לראות שמבחינה זאת המצב לא כל כך נורא. אבל את העיקר, בדיון שלנו, צריך לחפש בשינויים בניקוד עצמו. אי אפשר להימלט מן המסקנה שיש ירידה בניקוד או הרעה ברמת השחיתות הפוליטית מאז השיא של שנת 2001. הירידה הזאת אינה קלת ערך והיא כנראה הסיבה העיקרית לירידה בדירוג של ישראל.

לוח 2: ריכוז נתונים על מדד תפיסת השחיתות
  20042003200220012000
ישראלדירוג2621181622
ניקוד6.47.07.37.66.6
מס' מדינות1451331029182
מיקום יחסי0.1790.1580.1760.1970.268
קנדהדירוג1211775
ניקוד8.58.79.08.99.2
פורטוגלדירוג2725252523
ניקוד6.36.66.36.36.4


עכשיו, כששמנו לב לירידה בניקוד, צריך גם לשים לב לעליה בנקודה שלמה בשנת 2001. יתכן שבסופו של דבר היתה זו רק עליה זמנית ומכאן שבטווח השנים שכללנו בלוח, מגמת ההרעה היא הרבה יותר קטנה – 0.2. על הרקע הזה נראה שמצבה של קנדה הורע באופן יותר משמעותי. יש סימני מגמה ברורים של ירידה הדרגתית בניקוד. במקרה של פורטוגל השינויים בניקוד הם קלים יחסית, ואפשר ליחס את ההרעה בדירוגה להצטרפותן של ברבדוס ומלטה.



ראשית עלינו להודות שיש סימנים שעלינו לדאוג כי השחיתות בועטת – הניקוד שלנו רחוק מ-‏10. שנית, הרושם שיצרו הכותרות הוא מוגזם למדי. לבסוף צריך לחפש את הסיבה לקפיצה הגדולה בשנת 2001 לפני שנוכל לגזור את דינה של השחיתות בישראל.


ירון זליכהלמרות הנאמר אין צורך לחפש את המטבע ליד הפנס. יש גם סימנים חשובים לשיפור המגמה: תרומתו של ירון זליכה. לפני כשנתיים מונה זליכה לחשב הכללי באוצר. הבחור הצעיר והמוכשר הזה בחר לפעול בנחישות כדי לשמור על נאמנות ליעדי תפקידו: לשמור על נכסי המדינה או על מכירתם במחיר סביר וראוי. התוצאות כבר נראות בשטח. מצד אחד, חסך לציבור כמה מאות מיליוני שקלים ומצד שני גם דאג ודואג להבהיר שכל עוד הוא בתפקידו לא ישונו תנאי מכרזים לאחר שנבחר הזוכה. ללא הגישה שלו:
  1. מדינת ישראל לא ''.... היתה מרוויחה חיסכון של 49 מיליון דולר בתחנת הכוח במישור רותם'' (תרנגול שמטיל 49 מיליון דולר).

  2. לא היו מחלטים ''.... ערבות של 35 מיליון שקל שהפקיד זכיין באחד ממכרזי ההתפלה, לאחר שלא עמד בלוח הזמנים שלו התחייב'' (כספי הציבור אינם הפקר).
אלו כמובן רק דוגמאות לתוצאות הגישה שהנהיג זליכה. בין היתר הוא מעורב במשאים ומתנים עם עובדי הנמלים, חברת החשמל ובנק דיסקונט על מהלכי ההפרטה. גם שם הוא פועל על פי אותם עקרונות.



זליכה מטפל בשחיתות רכה שיש לה השפעה לא קטנה על הקצאת המקורות במציאות בה אנחנו חיים. לא ממש קשה לראות שיש ברכה בעמלו. אבל עלינו לצפות שהגישה שלו תתחזק בקרב חלקים אחרים של המערכת הציבורית, כדי שבאמת תשתנה לטובה מגמת מדד תפיסת השחיתות. אני מאמין שאחרי חלוצים באים נוספים...







http://www.faz.co.il/thread?rep=53733
השחיתות - סכנה לאומית
שין התימני (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 9:27)

אני מאלה שסבורים, שהשחיתות השוררת כיום בישראל הינה עמוקה ורחבה שאם תגדל עוד מעט - תסכן את קיומה של המדינה.
רבים מתייחסים לשחיתות, על צורותיה וביטויה הרבים והשונים, כאל גזירת גורל וחלק בלתי נפרד מאורח חיינו - וזה חמור. ''כולם מושחתים'' אומרים רבים בייאוש ובכעס.

אני סבור שמינהל ציבורי תקין, התנהגות אתית ציבורית, שקיפות מלאה ככל הניתן של פעולות כל זרועות השלטון ומלחמה נמרצת, תקיפה ובלתי מתפשרת בשחיתות - כל אלה חיוניים לא פחות, ואולי יותר, מהצורך לסכל פיגועים חבלניים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53743
השחיתות - סכנה לאומית
יהודה-אודי דוכן (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 12:34)
בתשובה לשין התימני

כיצד שלטון מושחת יכול להלחם בשחיתות?

http://www.faz.co.il/thread?rep=53747
השחיתות - סכנה לאומית
שין התימני (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 15:29)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן

את המלחמה בשחיתות צריכים להוביל וליזום אנו, האזרחים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53836
השחיתות - סכנה לאומית
יהודה-אודי דוכן (יום חמישי, 28/10/2004 שעה 21:27)
בתשובה לשין התימני

אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותה המדינה. אתה מתכוון לאזרחי ישראל? בהנחה שכן, מתי קבעו האזרחים בישראל משהו? אפילו בבחירות אנחנו לא קובעים שום דבר. זו רק אשליה אופטית. למשל, בחרתי ברבין אחד וקבלתי רבין שני. בחרתי ביבי אחד ולהפתעתי הוא הפך לנגד עיניי למישהו אחר. בחרתי בשרון וקבלתי את פרס. אנחנו חיים בדמוקרטיה-חארטה ואם תגיד ששרון מוכר את אדמות המדינה במכירה פומבית יעצרו אותך על הסתה לרצח. תתעורר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53757
דוד, האם אתה יודע לפי איזה מדדים
מנשה אבי-חן (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 19:48)

קובעים את מעמדן של המדינות בדירוג הזה?

האם אותם מדדים וקריטריונים הם אובייקטיבים וחלים על כל המדינות באותו אופן?

האם המידע בכל מדינה נגיש באותו אופן?

לי נראה שמעמדה של ישראל צריך להיות קרוב יותר לפסגה בעוד 4 - 6 נקודות. תחושת בטן ותפקוד המערכות המשפטיות. אנחנו כישראלים תמיד אוהבים לקטר ולא לפרגן לאחרים, אבל לא מכילים את הביקורת על עצמנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53762
אובייקטיביות ......
דוד סיון (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 21:30)
בתשובה למנשה אבי-חן

בשביל להתחיל להבין את מידת האובייקטיביות צריך להתעמק במה שכתוב ב- A short methodological note (http://www.transparency.org/cpi/2004/dnld/method_not...). הניקוד לכל מדינה נקבע על ידי נתוני סקרים (עד 18) כאשר המשתתפים הם מומחים. כאשר מספר הסקרים שיש בם חומר על כל מדינה הוא שונה הרי שגם מספר המשתתפים בסקרים הוא אחר וזה מקור אפשרי לבעיות ב''אובייקטיביות''. יחד עם זאת הם מציינים שעשו סטנדרטיזציה לנתונים כך שיש קורלציה גבוהה בין המקורות השונים כך שהמדד אמין (אפשר לסמוך עליו....). למרות זאת, צריך לזכור שהנתונים הם ערכיים (חוות דעת ותשובות של אנשים...) ולכן יתכן שיש כאן בעיית ''אובייקטיביות''.

המידע שמשמש לחישוב הניקוד מקורו במומחים ויתכנו הבדלים בין מומחים שנסקרו לגבי ישראל ואלו שנסקרו לגבי מדינה אחרת. לכן יתכן שיש הבדלים באיכות התשובות לסקרים.

אני נוטה לחשוב שהניקוד לגבי ישראל, 6.4 בשנת 2004, הוא אמין. הערה שלך ש''האמת'' נמצאת 4 - 6 נקודות יותר גבוה לא מסתדר כאשר מדובר על ניקוד בין 0 ל- 10. אם ההערה הזאת מתייחסת לדירוג (כשלעצמו פחות אמין מן הניקוד) זה פחות מעניין.

כמי שכותב לא מעט על נושאים שקשורים לשחיתות אני חושב בדומה לך שהמצב לא כל כך נורא אבל יש מקום להרבה שיפורים. נדמה לי שיש קצת תזוזה בכיוון הזה כאשר מתייחסים לעבודתו של זליכה למשל או לידיעות שפורסמו היום על הנחיות של מזוז.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53766
התכוונתי ל-‏4-6 מקומות קדימה כמובן
מנשה אבי-חן (יום חמישי, 28/10/2004 שעה 0:28)
בתשובה לדוד סיון

בסולם הדירוג. יתכן כמו שציינת שהניקוד הוא משמעותי ומדייק יותר, אבל לקורא שלא בקיא בפרטים ובכלל לא בכלכלה, מה שחשוב זה סדר המיקום של מדינה ברשימה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53758
יש גם הגדרה לשחיתות?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 27/10/2004 שעה 20:30)

בס''ד

מה נכלל ומה לא, במושג שחיתות?

http://www.faz.co.il/thread?rep=53837
יש גם הגדרה לשחיתות?
יהודה-אודי דוכן (יום חמישי, 28/10/2004 שעה 21:29)
בתשובה לנסים ישעיהו

שחיתות זה כל מה שהאחר עושה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53856
יש גם הגדרה לשחיתות?
דוד סיון (יום שישי, 29/10/2004 שעה 7:01)
בתשובה לנסים ישעיהו

כפי שכתבתי מדובר בעיבוד של עד 18 סקרים שונים.
מכאן אני מניח שיש כיסוי רחב ביותר של אפשרויות מה נכלל בהגדרה.

שתי אפשרויות שהודגשו הן:
1. תשלומים של חברות מסחריות לפוליטיקאים 'כדי לקדם עיסקה' במדינה זרה; משהו בנוסח הסיפורים בפרשת האי היווני.
2. ''מנהיגים'' שבמהלך ישיבתם על כס ההנהגה דאגו למלא את קופתם הפרטית על חשבון המונהגים (אם אני זוכר נכון סוהרטו הצליח ''לאסוף 35 מיליארד דולרים.....).

http://www.faz.co.il/thread?rep=53866
תודה.
נסים ישעיהו (יום שישי, 29/10/2004 שעה 10:41)
בתשובה לדוד סיון

בס''ד

דומני שזו הגדרה מצומצמת; ומה עם נפוטיזם, העברת כספים למקורבים (לאו דוקא לכיס הפרטי) ועוד ועוד תופעות?

ההגדרה שלי רחבה יותר וכוללת כל מקרה בו מעדיפים את האינטרס הפרטי על פני האינטרס של הכלל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=53873
אולי כעת השלמתי את התשובה
דוד סיון (יום שישי, 29/10/2004 שעה 14:49)
בתשובה לנסים ישעיהו

עד כאן לא ממש הגדרתי מה נכנס למדד תפיסת השחיתות כי:

א. לא ממש בדקתי היטב מהי ההגדרה שלהם.
ב. לא ממש בדקתי מה כלול ב-‏18 הסקרים מהם מורכב הניקוד.

מעבר מהיר נוסף על החומר משנת 2003 (http://www.ti-israel.org/_Uploads/37CPI2003PressRele...) מגלה שיש בהגדרה שוחד, טובות הנאה (אישורי יבוא, מניעת מס...), שימוש במשרד ציבורי לצרכים פרטיים או מפלגתיים, תשלומים שקשורים בהחלטות מס ורישוי, הענקת חוזים ציבוריים לחברים וקרובים (נפוטיזם) ועוד.

בקיצור יש כאן הרבה מעבר למה שציינתי כך שההגדרה (שיש לה גם מדד כלשהו) לפחות רחבה כמו שלך.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.