נתניהו: ''המשמעות העיקרית היא שזו המדיניות הנכונה מבחינה כלכלית וחברתית כשאתה מפחית את המיסים, מאיצים את הצמיחה, התוצר גדל ואתה מקבל במקביל את הכלים לצמצום הגירעון. לפיכך תימשך מדיניות של צמצום הוצאות הממשלה והעברת הרווח לציבור בהורדת המיסים, ...''
קליין: ''ברור כי ללא גידול יציב בהשקעות קשה לצפות לצמיחה מתמשכת. ראוי היה, לכן, כי מדיניות הממשלה תתמקד בשאלה מה יש לעשות על מנת לחזק את החולייה החלשה הזו במיבנה הצמיחה כדי שתאריך ימים..... לב המדיניות לעידוד השקעות הוא הצורך להקטין את חובות הממשלה, ולכן לצמצם מאד את הגרעונות התקציביים.''
לפני מספר שבועות השתמשתי באמירות הללו כדי להבהיר את ההבדל בין סדרי העדיפויות שמציג נתניהו לאלו שעליהם ממליץ קליין. נתניהו מסמן ומדגיש יעדים אליהם אפשר להגיע בטווח הקצר כאשר זה יניע תהליך של צמיחה במגזר הפרטי. קליין, לעומת זאת המליץ על טיפול בהקטנת החוב הלאומי שהוא בעצם עידוד לצמיחה בת-קיימא שהיא יעד ארוך טווח (
נתניהו או קליין - מי צודק?).
הפעם ילווה את הניתוח באמצעים יותר טכניים כדי לחזק את העמדה שלי מכיוון נוסף. באותה הזדמנות אנסה לבחון מה קורה עם אותם גורמים חיצוניים, שהם המנוע העיקרי לצמיחה במשק שלנו, ומה צפוי לנו מהם בעתיד הקרוב.
המשק הישראלי נכנס למיתון עמוק בסמוך לפרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. הסימנים הראשונים ליציאה מן המיתון החלו להופיע בסמוך לכינון הממשלה בתחילת 2003. הגורמים העיקריים ליציאה מן המיתון היו, לפי סדר חשיבותם: חידוש הצמיחה בארה''ב, באירופה ובשאר העולם, מתנת הערבויות הענקת הערבויות והשינויים שהצליח נתניהו להנהיג (
האמנם תפנית מרשימה?). בין השינויים הללו אפשר, כמובן, לכלול את השינוי בשיעורי המס. גם המדיניות המוניטרית, הורדת הריבית, היוותה-מהווה סיוע לתהליך ההתאוששות במשק הישראלי.
גרף1: היצע וביקוש מצרפיים במצב של מיתוןגרף 1, מציג את המצב במשק הישראלי באופן סכמתי, באמצעות קווי ההיצע (צבוע תכלת) והביקוש מצרפיים (של כל המשק). בכל רגע נתון יש למשק תמ''ג פוטנציאלי שזה התמ''ג שהוא יכול ליצר, לאורך זמן, כאשר יש תעסוקה מלאה של עובדים, הון ושאר אמצעי היצור. הרמה הזאת של התמ''ג לא מושפעת מרמת המחירים. נקודת שיווי המשקל, בין ההיצע והביקוש המצרפיים היא במקום בו הם מצטלבים (B). קו אנכי מנקודה B לציר האופקי יראה לנו את התמ''ג של שיווי המשקל. במקרה כשלנו, כאשר אין תעסוקה מלאה, התמ''ג קטן מהתמ''ג הפוטנציאלי.
מדיניות פיסקלית, הורדת מסים למשל, גורמת בדרך כלל לתזוזת הביקוש אבל גם ההיצע לימין ולכן גם נקודת שיווי המשקל זזה ימינה והתמ''ג צומח. ראשית, מדיניות כזאת מעלה את ההכנסה הפנויה ומשום כך את המוטיבציה של העובדים לפתוח את הארנק ולקנות יותר מאשר בתקופה קודמת. יחד עם זאת הסיכוי להכנסה פנויה גבוה יותר מגבירה את המוטיבציה שלהם כעובדים לייצר יותר. תהליך דומה עובר על בעלי המפעלים שירחיבו היצור ואולי אפילו יגייסו עובדים נוספים. רמת המחירים תעלה (תרד) אם הביקוש המצרפי זז יותר (פחות) מההיצע המצרפי. מדיניות מוניטרית, הורדת הריבית המוניטרית, תפעל להזזת הביקוש לימין – התמ''ג ורמת המחירים יצמחו.
שיעורי הצמיחה שנמדדים ברבעונים האחרונים מניעים את נקודת שיווי המשקל (B )לכיוון הצטלבות עם רמת התמ''ג הפוטנציאלי. התהליך יכול גם ליצור מצב בו נקודת שיווי המשקל זזה ימינה, אל מעבר לתמ''ג הפוטנציאלי. אבל (מאחר ואי אפשר לאורך זמן לייצר במצב בו יש יותר מתעסוקה מלאה) בסופו של דבר שיווי המשקל יתכנס לרמת התמ''ג הפוטנציאלי כמו שמראה
גרף 2 – רמת שיווי משקל של תעסוקה מלאה (נקודה A).
גרף 2: היצע וביקוש מצרפיים בשיווי משקל של תעסוקה מלאהבנימין נתניהו כבר אמר, ''.... היעד העיקרי של הממשלה חייב להיות הבטחת צמיחה לאורך זמן בקצב של 4-5% בשנה....'' (
הודעת דובר האוצר). כמובן שהכוונה היא צמיחה בת-קיימא – ארוכת טווח. פרוש הדבר הוא שרמת התמ''ג הפוטנציאלי מתחילה, וממשיכה, לצמוח – הקו האנכי הירוק זז ימינה. המנועים העיקריים של תהליך כזה הם שינויים (שיפורים) טכנולוגיים, והרחבת הייצור על ידי השקעות. כמובן שעדיף שהשיפורים הטכנולוגיים וההשקעות יבואו יותר ממקורות פנימיים ופחות בגלל גורמים חיצוניים.
המדיניות שמציע קליין נובעת מהעובדה שרמת החוב הציבורי היא גבוהה מהמקובל כ-105%. ההצעה שלו היא לנצל את העודפים ליצירת תהליך של הקטנת החוב. הקטנת החוב תניע תהליך של ירידת הריבית לטווח ארוך שהיא בעצם המחיר של מקורות ההון להשקעות ולהתרחבות המגזר הפרטי. ללא תהליך כזה יהיה קשה יותר למשקיעים הפוטנציאליים לגייס את מקורות ההון הדרושים במחיר סביר – רבים מהם ימנעו מהשקעות. לעומת זאת, המדיניות של נתניהו, הורדת שיעורי המס, היא צמיחה מוטת-צריכה שחייה ויציבותה קצרי טווח (
המדיניות הדרושה לעידוד השקעות במשק הישראלי, עמוד 6).
נדמה לי שנסכים שעדיף תהליך צמיחה כלכלית בת-קיימא שמבוססת על התרחבות והתייעלות של המגזר הפרטי. במושגים שלנו כאן, התהליך הזה יגרום לתמ''ג הפוטנציאלי לצמוח - לנוע ימינה מנקודה A. המדיניות שמציע קליין היא יותר ישירה ותפעל להשגת המטרה יותר מהר מהדרך שבחר שר האוצר.
הגורמים החיצוניים
מבחינת ישראל הצמיחה במשק האמריקאי היא הגורם החיצוני העיקרי שמשך, ועדין מושך, את המשק שלנו לצמיחה. גם לצמיחה במשקים באירופה יש השפעה אבל, כנראה, פחותה מזו של המשק האמריקאי. המשק האמריקאי היה במיתון שהוחרף בגלל פיגועי אל-קאעידה. את הצמיחה במשק האמריקאי הניעו שני תהליכים שמשפיעים בעיקר על הביקוש המצרפי:
- הורדה משמעותית של שיעורי המסים בכמה מנות,
- מדיניות מוניטרית תומכת של הורדת ריבית מתמשכת (עד לפני מספר שבועות).
צעדי המדיניות האלו פעלו, כצפוי, בעיקר דרך התרחבות הביקושים והחלה צמיחה. במושגים שלנו, כאשר משק יוצא ממיתון (
גרף 1) שיווי המשקל התחיל לזוז לכיוון התמ''ג הפוטנציאלי. אבל המחיר של המדיניות הזאת הוא, קודם כל, צמיחת הגירעון התקציבי לממדים לא מקובלים במשק האמריקאי של כ-5% (כ-500 מיליארד דולרים) מהתמ''ג. בנוסף נוצר פער של כ- 500 מיליארד דולרים במאזן המסחרי (
Trade Gap at Record). למרות שהצמיחה נמשכת כבר כשנתיים, קצב הגידול בתעסוקה הוא חלש יחסית:
- לא ממש מספיק לקליטת המצטרפים החדשים (או הרוצים להצטרף) לכוח העבודה,
- לא מספיק לקלוט את כל אלו שאיבדו משרות בגלל המיתון (שיעור האבטלה ירד רק בכמה עשיריות האחוז).
יש האומרים שהתהליך הוא כזה בגלל שיפורים טכנולוגיים ותהליכי התעיילות שמלווים את הצמיחה.
כעת שומעים שקצב הצמיחה נחלש ויש סכנה שההיחלשות תימשך בגלל האירועים בשוק האנרגיה. מחיר הנפט הגולמי עלה ביותר מ-30% במהלך השנה וזה ודאי משפיע על הביקושים למוצרים אחרים ועל עלויות הייצור. לכן הוא פועל להאט את הצמיחה שכל כך חשובה למשק הישראלי. עוד גורם שכנראה מחליש את הצמיחה בארה''ב זה תהליך העלאת הריבית המוניטרית על ידי הבנק המרכזי. גם ההשפעה החיובית של הורדת שיעורי המס כנראה נחלשת בגלל אופייה קצר הטווח.
סוף דבר
הצגתי כאן מבט על המשק על ידי שימוש במודל של ההיצע והביקוש המצרפיים. המטרה היתה להבהיר את עמדתי לגבי המדיניות הכלכלית הנחוצה למשק. תאור מצב המשק האמריקאי מבהיר שהמנוע הזה נחלש ועשוי להיחלש עוד בגלל המצב בשוק הנפט הגולמי. תהליך עלית המחירים בשוק הנפט הגולמי עשויים לפגוע בתהליך הצמיחה במשק הישראלי באופן יותר ישיר משום שהוא גורם להתייקרות תהליכי ייצור רבים.
למשק הישראלי נחוצה הגדלה של בסיס הצמיחה על ידי יצירת תנאים לתהליך צמיחה של ההשקעות בתשתיות ובמפעלים חדשים. הדרך המועדפת לעשות זאת היא על ידי ניצול עודפי הגביה להורדת החוב הציבורי. כתוצאה תרד הריבית הארוכה ויתפנו מקורות לצמיחה של ההשקעות במגזר הפרטי שתניע צמיחה כלכלית (
נתניהו או קליין - מי צודק?).
נתניהו או קליין - היבט נוסף
