לאחרונה מצהיר שר האוצר, בנימין נתניהו, בכל הזדמנות שיש לו על כוונתו להאיץ את תהליך ההפרטה ופירוק המנופלים הציבוריים. יש לנו, גם, מספר דוגמאות שכוונותיו רציניות. בכנס משקיעים שנערך לפני מספר ימים במלון הילטון תל אביב ''... ישראל עוברת מהר מכלכלת איגודים מקצועיים ומונופולים לכלכלה תחרותית ...'' הצהיר (אמיר טייג,
נתניהו: כל החברות הממשלתיות יעמדו בשלב זה או אחר למכירה, חוץ מהתעשייה האווירית - לה ייקח זמן , 9.11.2003).
על ידי מכירה של כ- 9% (השבוע נמכרו 5.25% מן המניות) ממניות בזק על ידי הממשלה הפכה השבוע בזק לחברה מעורבת בה למדינה יש 49% בעלות ועוד היד נטויה. בשבוע הבא מתכוון משרד התחבורה לפרסם מכרזים להפעלת קווי תחבורה נוספים ולכן צפויה, בקרוב, ירידת מחירים משמעותית (ענת ג'ורג'י,
כולם לעלות, המחיר יורד, 11.11.2003).
הרעיון של הפרטת המשק הציבורי מבוסס על עמדה בעלת שני עקרונות חשובים. ראשית, המגזר הפרטי מנהל עסקים באופן יותר יעיל מהמגזר הציבורי. שנית, תפקיד המגזר הציבורי הוא ליצור את התשתית הממסדית והחוקית (כולל מערכת האכיפה) שתאפשר למגזר הפרטי לתפקד ביעילות מרבית.
לכן הופתעתי לקרוא שביוזמת יו''ר ועדת הכספים אברהם הירשזון מתנהלים מגעים על הנהגת חוק פנסיה חובה, כבר במסגרת התקציב לשנת 2004. הצפי הוא כי ''מתחילת השנה הבאה יהיו חייבים כל עובד ומעביד בישראל להפריש סכום חודשי לטובת הפנסיה'' (יהודה גולן, יוסי גרינשטיין ומרב דוד,
הצעת חוק: פנסיה לכל עובד כבר משנת 2004, 14.11.2003). מאחר ולמרבית העובדים בארץ אין כיסוי או חיסכון פנסיוני זוהי יוזמה ברוכה, שגם בנק ישראל תומך בה.
אבל, ההצעה כוללת גם גביה באמצעות הביטוח הלאומי. במילים אחרות, קרן פנסיה חדשה, שגובה 46 מיליארד שקלים בשנה, בניהול המדינה. אם זאת אכן הכוונה הרי שיש כאן הפניית תהליך הפרטת החיסכון הפנסיוני, שהחל בשנת 1995, לאחור. מצד שני זה אולי מסתדר עם
הלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות באמצעות חקיקה לפני מספר חודשים. אם הייתי שומע במקביל שנביא ההפרטה ופירוק המונופולים מתנגד או מסתייג מן הרעיון ודאי שלא הייתי מעלה את הנושא על הפרק.
משיחות עם בכיר בענף הפנסיה בנדון הסתבר שתהליך
הלאמת קרנות הפנסיה נמשך לאחר שמונו מנהלים מורשים בהתאם להחלטת הכנסת מלפני מספר חודשים. לאחרונה
הולאמו גם הקרנות החדשות שנולדו ברפורמה של שנת 1995 על בסיס יותר כלכלי בתמיכת האוצר. כעת יוצרים תכנית פנסיה חדשה שתצבור את נכסיה באמצעות מנגנון גביה של השלטון. מצד שני ברור שהמאבק נגד הכוח של ועדי העובדים החל ולפי בנימין נתניהו זהו חלק במשימה לפירוק המונופולים.
מסתבר שיש לנו תהליך מואץ של
הלאמת קרנות הפנסיה במקביל להפרטה של חברות ממשלתיות שונות. תהליך פירוק המונופולים המובטח הוא בנתיים חלקי ביותר. לכן עולה בליבי החשש שבעצם היעד האמיתי של כל זה הוא אחר.
האם מדובר על האינטרס הפוליטי הפרטי מאד של בנימין נתניהו (שלום ירושלמי,
המאבק השווה מיליונים , 7.11.2003), שכעת ממש מאפיל על צרכי המשק?
הפרטה ופנסיה ממלכתית?
