בתום בצוע שלב א' של הנסיגה מסיני (ינואר 1980), כאשר כוחותינו הוצבו על קו אל-עריש - ראס מוחמד, יו''ר המשלחת הצבאית המצרית לוועדה הצבאית המשותפת ישראל-מצרים, תא''ל ספי א-דין אבו-שנאף, הזמין את המשלחת הצבאית הישראלית בראשותו של תא''ל דב שיאון, לטיול של שבוע במצרים - כאורחי הצבא המצרי. המצרים היו מאד שבעי רצון משתוף הפעולה בינינו בכל הקשור למסירת השטח אליהם. הם לא היו בטוחים שישראל תמלא את חלקה בהסכם, להעביר את כל סיני בחזרה לידיהם. אבל הבצוע בשטח הוכיח להם אחרת. זה היה המניע העקרי להזמנה לטייל במצרים.
שמו ותוארו המלכותי של
תות ענח' אמון - בכתב החרטומים
באדיבות ויקיפדיה ©הבקור היה בן חמישה ימים. הוכנה לנו תכנית סיור מפורטת ומאורגנת באתרים מעניינים מאד במצרים. אחד מהם היה קברו של פרעה
תות ענח' אמון, שעליו אני רוצה לספר. במשך כל הסיור הוצמדו לנו אגיפטולוגים מצרים שטרחו להסביר לנו בפרוטרוט את כל מה שראו עינינו. יצויין, שבאותם ימים הקבר טרם נפתח לבקור בפני הצבור. בקורנו באתר זה היה בבחינת מחווה מיוחדת.
פרעה תות ענח' אמון (
תות=מושלם, ענח'=חיים, אמון=אל. בעברית של היום: מלך החיים המושלם), חי ומלך באלף השני שלפני הספירה. הוא היה המלך ה-11 בשושלת ה-18, מתוך 19 שושלות מלוכה פרעוניות שהיו במצרים בימים ההם. הוא הומלך בגיל 9. תקופת מלכותו היתה קצרה, והוא מת בהיותו בן 18 שנים בלבד. יש אומרים כי הוא נרצח על ידי אחד מהמקורבים לו. הוא קבל את פרסומו הרב כיון שקברו היה היחידי בעמק המלכים שליד העיר לוקסור, שלא נבזז על ידי שודדי קברים. הקבר נשאר בשלמותו כיון שהתגלה רק במאה ה-20.
המסיכה תות אנך אמון
באדיבות ויקיפדיה ©לדברי האגיפטולוג המצרי, הקבר הזה הוא הפשוט ביותר בין קברי הפרעונים. לא היתה מעליו פירמידה, אלא תל עפר בלבד. הסיבה לכך היא תקופת חייו הקצרה של המלך. הקבר מתחיל להיבנות מיד עם ראשית מלכותו של פרעה, וכאשר המלוכה נמשכת עשרים עד שלושים שנה, אז יש מספיק זמן כדי להרחיב ולפאר את ''ארמון הקבורה''. הקבר נמצא במרכזה של מצרים, בעמק המלכים מערבית לעיירה
לוקסור. אגב, השם המקורי של העיירה התיירותית הזאת הוא
אל-אוקסור (الأقصر) שפירושו ''הארמונות''.
הקבר נמצא כאמור מתחת לתל עפר בלב המדבר המצרי השחון. כדי להגיע אליו ירדנו כ-25 מדרגות, ואז יש דלת. מיד מאחורי הדלת בטרקלין הכניסה היה מונח סרקופג (ארון קבורה) עשוי אבן השוקל כמה מאות ק''ג. על שניים מקירות הטרקלין יש ציורים. על הקיר האחד מצויירים צעיר וצעירה, ועל הקיר השני ציורים של בעלי חיים. מהטרקלין עוברים אל לשכתו של המלך. חדר בגודל 5X4 מ'. קירותיו מטוייחים אנכית להפליא מסויידים בצבע קרם, וכחצי מטר מתחת לתקרה יש פס כחול על כל הקירות. מהתבוננות על הקירות אתה אומר לעצמך שהחדר הזה סוייד בפעם האחרונה אולי לפני עשרים שנה.
הסרקופג
באדיבות ויקיפדיה ©במרכז החדר עומד שולחן מלכותי גדול שרגליו מסותתות. על השולחן יש קסת של דיו ובתוכה נוצה. בצמוד אל השולחן עומד כסא מלכותי עם משענת גב גבוהה. גם הכסא מגולף מעשה ידי אמן. ומשם עוברים דרך דלת אל חדר השינה. כאן מוצב אפיריון ענק שאורכו 2.5 מ' ורוחבו 2 מ'. ראש האפיריון מוזהב וכך גם הקיר התומך של הרגלים. המזרון והכריות מכוסים באריג משי משובח וצבעוני. בקצור מטת מלכים. האגיפטולוג המצרי הסביר שמערכת החדרים על כל מה שיש בה, אמורה לאפשר למלך המת לנהל את חייו בעולם האמת, עד שיקום לתחיה אי שם בעתיד. כמובן שכל התכשיטים והאבנים היקרות, וכל הפריטים בעלי הערך שניתנים ללקיחה, הועברו מן הקבר אל המוזיאון הלאומי בקהיר. מה שעזר לכל הפרטים הללו להשתמר הוא היובש המוחלט השולט בדרומה של מצרים.
חוויה מעין זו אפשר לסכמה ולומר שזכינו להצצה לחיי העולם הבא, שלפי האמונה הפרעונית חיים אלה הם המבוא לתחיית המתים. ואנחנו כאשר יצאנו ממצרים לקחנו אתנו את האמונה הזאת.
הצצה לחיי העולם הבא
