פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5692

הצצה לחיי העולם הבא
שמעון מנדס (יום שישי, 09/10/2009 שעה 12:00)


הצצה לחיי העולם הבא

שמעון מנדס



בתום בצוע שלב א' של הנסיגה מסיני (ינואר 1980), כאשר כוחותינו הוצבו על קו אל-עריש - ראס מוחמד, יו''ר המשלחת הצבאית המצרית לוועדה הצבאית המשותפת ישראל-מצרים, תא''ל ספי א-דין אבו-שנאף, הזמין את המשלחת הצבאית הישראלית בראשותו של תא''ל דב שיאון, לטיול של שבוע במצרים - כאורחי הצבא המצרי. המצרים היו מאד שבעי רצון משתוף הפעולה בינינו בכל הקשור למסירת השטח אליהם. הם לא היו בטוחים שישראל תמלא את חלקה בהסכם, להעביר את כל סיני בחזרה לידיהם. אבל הבצוע בשטח הוכיח להם אחרת. זה היה המניע העקרי להזמנה לטייל במצרים.

כתב חרטומים
שמו ותוארו המלכותי של
תות ענח' אמון - בכתב החרטומים
באדיבות ויקיפדיה ©
הבקור היה בן חמישה ימים. הוכנה לנו תכנית סיור מפורטת ומאורגנת באתרים מעניינים מאד במצרים. אחד מהם היה קברו של פרעה תות ענח' אמון, שעליו אני רוצה לספר. במשך כל הסיור הוצמדו לנו אגיפטולוגים מצרים שטרחו להסביר לנו בפרוטרוט את כל מה שראו עינינו. יצויין, שבאותם ימים הקבר טרם נפתח לבקור בפני הצבור. בקורנו באתר זה היה בבחינת מחווה מיוחדת.

פרעה תות ענח' אמון (תות=מושלם, ענח'=חיים, אמון=אל. בעברית של היום: מלך החיים המושלם), חי ומלך באלף השני שלפני הספירה. הוא היה המלך ה-‏11 בשושלת ה-‏18, מתוך 19 שושלות מלוכה פרעוניות שהיו במצרים בימים ההם. הוא הומלך בגיל 9. תקופת מלכותו היתה קצרה, והוא מת בהיותו בן 18 שנים בלבד. יש אומרים כי הוא נרצח על ידי אחד מהמקורבים לו. הוא קבל את פרסומו הרב כיון שקברו היה היחידי בעמק המלכים שליד העיר לוקסור, שלא נבזז על ידי שודדי קברים. הקבר נשאר בשלמותו כיון שהתגלה רק במאה ה-‏20.

המסכה
המסיכה תות אנך אמון
באדיבות ויקיפדיה ©
לדברי האגיפטולוג המצרי, הקבר הזה הוא הפשוט ביותר בין קברי הפרעונים. לא היתה מעליו פירמידה, אלא תל עפר בלבד. הסיבה לכך היא תקופת חייו הקצרה של המלך. הקבר מתחיל להיבנות מיד עם ראשית מלכותו של פרעה, וכאשר המלוכה נמשכת עשרים עד שלושים שנה, אז יש מספיק זמן כדי להרחיב ולפאר את ''ארמון הקבורה''. הקבר נמצא במרכזה של מצרים, בעמק המלכים מערבית לעיירה לוקסור. אגב, השם המקורי של העיירה התיירותית הזאת הוא אל-אוקסור (الأقصر) שפירושו ''הארמונות''.

הקבר נמצא כאמור מתחת לתל עפר בלב המדבר המצרי השחון. כדי להגיע אליו ירדנו כ-‏25 מדרגות, ואז יש דלת. מיד מאחורי הדלת בטרקלין הכניסה היה מונח סרקופג (ארון קבורה) עשוי אבן השוקל כמה מאות ק''ג. על שניים מקירות הטרקלין יש ציורים. על הקיר האחד מצויירים צעיר וצעירה, ועל הקיר השני ציורים של בעלי חיים. מהטרקלין עוברים אל לשכתו של המלך. חדר בגודל 5X4 מ'. קירותיו מטוייחים אנכית להפליא מסויידים בצבע קרם, וכחצי מטר מתחת לתקרה יש פס כחול על כל הקירות. מהתבוננות על הקירות אתה אומר לעצמך שהחדר הזה סוייד בפעם האחרונה אולי לפני עשרים שנה.

סרקופג
הסרקופג
באדיבות ויקיפדיה ©
במרכז החדר עומד שולחן מלכותי גדול שרגליו מסותתות. על השולחן יש קסת של דיו ובתוכה נוצה. בצמוד אל השולחן עומד כסא מלכותי עם משענת גב גבוהה. גם הכסא מגולף מעשה ידי אמן. ומשם עוברים דרך דלת אל חדר השינה. כאן מוצב אפיריון ענק שאורכו 2.5 מ' ורוחבו 2 מ'. ראש האפיריון מוזהב וכך גם הקיר התומך של הרגלים. המזרון והכריות מכוסים באריג משי משובח וצבעוני. בקצור מטת מלכים. האגיפטולוג המצרי הסביר שמערכת החדרים על כל מה שיש בה, אמורה לאפשר למלך המת לנהל את חייו בעולם האמת, עד שיקום לתחיה אי שם בעתיד. כמובן שכל התכשיטים והאבנים היקרות, וכל הפריטים בעלי הערך שניתנים ללקיחה, הועברו מן הקבר אל המוזיאון הלאומי בקהיר. מה שעזר לכל הפרטים הללו להשתמר הוא היובש המוחלט השולט בדרומה של מצרים.

חוויה מעין זו אפשר לסכמה ולומר שזכינו להצצה לחיי העולם הבא, שלפי האמונה הפרעונית חיים אלה הם המבוא לתחיית המתים. ואנחנו כאשר יצאנו ממצרים לקחנו אתנו את האמונה הזאת.







http://www.faz.co.il/thread?rep=140247
תודה לשמעון עבור השיתוף בחויות...
סתם אחד (יום שישי, 09/10/2009 שעה 15:57)

זה מזכיר לי את הביקור שלי במצרים בשנת 1982.

חויה מיוחדת הייתה הביקור במוזיאון המצרי.

עומס המוצגים לא יתואר.
שפע כזה לא היה אפשר להציג במוזיאון אחר אפילו בשטח שעולה עשרה מונים על המוזאון המצרי.

חויה מיוחדת הייתה לראות שם מספר מוצגים אשר דומים להפליא לארון הקודש היהודי.

מוזר שבעובדה זו לא נתקלתי בשום פרסום.

כיוון שהמוצגים אמורים להיות מתקופת הפרעונים,
אפשר רק לנחש שארון הקודש היהודי הועתק מהדגמים המצריים ולא להפך...

חזי

http://www.faz.co.il/thread?rep=140248
במחשבה שניה, יתכן שמדובר בחיקוי נוצרי.
סתם אחד (יום שישי, 09/10/2009 שעה 16:03)
בתשובה לסתם אחד

מהמאות הראשונות לתחילת הנצרות.
כידוע,
הנצרות התפשטה מוקדם למצרים ולאתיופיה.

חזי

http://www.faz.co.il/thread?rep=140258
במחשבה שניה, יתכן שמדובר בחיקוי נוצרי.
סתם אחד (שבת, 10/10/2009 שעה 8:17)
בתשובה לסתם אחד

איפה אתה רואה כאן ארון קודש?
סרקוםג הוא ארון קבורה.

הנצרות לקחה את דמותה מהיהדות תוך הכנסת שינויים והתאמתה לקהילות הפגנים במרחבי הים התיכון. סרקופגים נמצאו גם בארץ ישראל מתקופת ממלכות ישראל ויהודה.

סרקופגים ראשונים נמצאו במצרים ובדרום עיראק כשהם מתוארכים כמה אלפי שנים לפנה''ס. מסתבר שזה היה מנהג העמים הקדומים לקבור את יקיריהם.

• חכם ציון

http://www.faz.co.il/thread?rep=140261
במחשבה שניה, יתכן שמדובר בחיקוי נוצרי.
סתם אחד (שבת, 10/10/2009 שעה 10:12)
בתשובה לסתם אחד

חכם ציון,

לא דיברתי על התמונות שמופיעות בכתבה...

זה מוצג במוזיאון...

חזי

http://www.faz.co.il/thread?rep=140257
שמעון, תצא מזה
סתם אחד (שבת, 10/10/2009 שעה 8:10)

אתה לא זכית ''להצצה לחיי העולם הבא'', אלא בסך הכל להצצה לחיי העולם המצרי העתיק.

הלוואי עלי !

• חכם ציון

http://www.faz.co.il/thread?rep=140319
שמעון, תצא מזה
שמעון מנדס (יום ראשון, 11/10/2009 שעה 21:03)
בתשובה לסתם אחד

אני נתתי את הכותרת הזו, כדי להמחיש שהכל נעשה למען תחיית המתים. והרי אנחנו העתקנו את תחיית המתים מן המצרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=140321
לא כל כך הגיוני שהמתים מתעוררים
סתם אחד (יום ראשון, 11/10/2009 שעה 22:25)
בתשובה לשמעון מנדס


http://www.faz.co.il/thread?rep=140323
לא כל כך הגיוני שהמתים מתעוררים
שמעון מנדס (יום ראשון, 11/10/2009 שעה 22:43)
בתשובה לסתם אחד

אותי לא צריך לשכנע. הרבנים הראשיים הם היעד לשכנוע. אולי אז הם יסכימו לתרומת איברים. החרדים לא מסכימים לנתיחת מתים ולא מסכימים לתרומת איברים - בגלל האמונה שלהם בתחיית המתים.

לפני כחודש הופיע בטלביזיה רופא, מנתח לב, ודבר על השתלת איברים. ואז הוא אמר ששוכב אצלו במחלקה יהודי חרד המחכה לתרומה של לב, כדי שיעשו לו השתלה. אבל היהודי שמחככה לתרומת לב אומר במצח נחושה שהוא לא מסכים לתרום מאיבריו במקרה שהוא ימות לפני ההשתלה. שאחרים יתרמו לו, זה בסדר. אבל לא הוא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=140324
מה זה הכפייה הדתית? אין גבול לתאוות הכוח והכסף של הרבנים?
סתם אחד (יום ראשון, 11/10/2009 שעה 22:46)
בתשובה לשמעון מנדס


http://www.faz.co.il/thread?rep=140890
ניסיון /רישום
חכם ציון (יום שני, 26/10/2009 שעה 23:17)
בתשובה לסתם אחד


http://www.faz.co.il/thread?rep=140322
עשו במצרים העתיקה דברים יפים
סתם אחד (יום ראשון, 11/10/2009 שעה 22:26)



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.