מרוב זעזוע שתוקף את אזרחי המדינה על כך שהגענו להגשת כתב אישום נגד הנשיא על שלל עבירות מין – החל מהטרדה מינית וכלה באונס – אני רק רוצה להעיר כמה דברים:
משה קצב הצליח להיבחר לנשיאות ולנצח את פרס בזכות תמיכתו של הרב עובדיה בדקה ה-90 להצבעה בכנסת. אגב, התמיכה בדקה ה-90 נועדה להתעלל קצת בלוזר הנצחי של הפוליטיקה הישראלית שהתמודד מולו בשנת 2000. אחרי ההפסד לקצב התחלתי להאמין שהלוזר הנצחי שלנו מסוגל גם להפסיד בחירות מוניציפליות למועמד ניאו-נאצי בעיר מלאה ניצולי שואה.
את תמיכתו בקצב הסביר הרב עובדיה, בין היתר, שקצב הוא שומר תורה ומצוות.
בתוך ''בין היתר'' כלול, איך לומר בעדינות, תואמות עדתית משמחת בעיני הרב.
כיון שהרב עובדיה כבר כינה את שופטי בג''ץ ''בועלי נידות'' כדי להבהיר שהם אינם שומרי תורה ומצוות – לאור הראיות שהתגלו בחקירה הרב עובדיה בהחלט יכול לטעון, שנשיא אחר היה מסוגל לאנוס נשים גם בתקופת הנידה. כך שהרב עובדיה בכל זאת תרם משהו לטוהר הנידות בשירות הציבורי.
הכחשתו הגורפת של קצב לכל ההאשמות נגדו קובעת, בעצם, שאף אחת מהנשים המתלוננות נגדו לא זכתה אפילו לראות את איברו הנשיאותי. שלא לדבר על להרגיש אותו. חד וחלק. כל השאר זה רק פלפול משפטפטני של פרקליטים.
וכעת לגילה. רעיית הנשיא.
ליבי באמת נכמר עליה.
בשיחה אחת בארבע עיניים עם מתלוננת אחת (מיני רבות) יכולה היתה גילה לנהל שיחת נשים באי-אילו סוגיות טכניות הקשורות לאיברו של הנשיא כדי להחליט בכוחות עצמה אם בעלה בגד בה או לא. מי אם לא היא צריכה לדעת?
זאת כמובן אוטופיה. המציאות מכתיבה לה להמשיך להעמיד פנים של ''עסקים כרגיל'' ועמידה לצד בעלה הטוען שהוא קורבן לעלילות שקריות.
כמו להשתתף בסרטון פרסומת בה אתה צריך לאכול קיא ולהמליץ עליו בחיוך.
לדעתי, גילה מייצגת (לפחות כלפי חוץ) כ-10 אחוז מהאנשים הטוענים שהנשיא חף מפשע ואפס אחוז מהאנשים המאמינים שהוא חף מפשע. אם אני טועה בנקודה זאת אז אולי גם שיקול דעתה נמצא במצב של נבצרות זמנית.
אם נחבר את הפרשה הזאת עם כל שאר הדברים שהתגלו לנו רק בחצי שנה האחרונה לגבי תופעות ריקבון שונות במערכות הניזונות מהמיסים שלנו – אני רק יכול לקוות שזה לא יוסיף עוד נימוק למקבלי החלטות של אוייבינו לנסות לסיים את קיומה של ישראל כבר בזמן הקרוב.
מדהים לאן הגענו.
כבוד הנשיא – לא כבוד ולא נשיא
