לק''י
אתמול בשעה 16:50 מצלצל הסלולרי שלי בזמן ששחקתי עם אחד הילדים הקטנים בגן משחקים. המדבר על הקו מזדהה כרפ''ק מאיר אלקבץ מהמחלקה לפשעי מחשב של משטרת ישראל הוא רוצה שאני אבוא אליו מחר לתחנת משטרת בת-ים.
עניתי לו שישלח אלי הזמנה בדואר רשום כמו במדינה מסודרת ואני אשקול.
אז הוא הזכיר לי שבאתי לחקירה באותה תחנת משטרה אצל רפ''ק מאיר אוחיון מאותה מחלקה, מחלקה לפשעי מחשב, וגם הוא עומד על כך שאבוא אליו ותקשר כדי לתאם איתי.
במקרה ההוא הצעתי שאבוא לירושלים לתחנת משטרה שהם יקבעו לי והם סרבו. אז הצעתי להם שיתאמו איתי טלפונית ואני אחכה לניידת משטרה שתיקח ותחזיר אותי לירושלים. גם לזה הם סרבו ובסוף באתי לתחנה שם.
ובכן על מה חקרו אותי שם?
על העלבת עובד ציבור בזמן מלוי תפקידו.
מתברר שהמאמר,
הרבצ''ר מטעם, שפרסמתי באתר מנהיגות יהודית נראה לרועץ המשפטי מזוז מתאים למשפט ראווה.
על מנת לסייע למחלקת ההסתה, ההמרדה גזענות וכו' של משטרת ישראל הרי כאזרח נאמן אוסיף לתרום כאן מאמר נוסף לחומר החקירה – את המאמר
הקורקבן הקדוש, הפריץ והנזירה.
כדי להבין מה הוא היחס לרב צ''ר וייס ולהשוות למאמר שלי כדאי לקרוא בפתילים הללו:
מלחמת רבצ''ר ברבצ''ר,
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=2019242. ואלו דוגמאות מייצגות בלבד.
בכל אופן את חוויותי מהחקירה ההיא כתבתי במאמר
איפה יוסל'ה?.
בסוף החקירה אמר לי רפ''ק אוחיון שנהנה מהבדיחה על טרומן שכתבתי באתר מנהיגות, אמרתי לו שבישראל אין זו בדיחה אלא מציאות. ונתתי לו שני כרטיסי ביקור שלי; האחד כדי לשים בתיק החקירה שממנו, כנראה, הגיעו לסלולרי שלי והשני עבור עצמו, כי אם הוא זקוק לתפילין, מגילה, מזוזה, או ספר תורה אשמח לשמוע ממנו.
למעשה, ברור לכולם במדינת סדום כמו במדינת ישראל של היום אין שום טעם לציין שלא עברת שום עבירה – כולם יודעים את זה. וכולם יודעים שזו הטרדה פוליטית לשמה – החל מהרועץ המשפטי ועד אחרון השוטרים, ולאף אחד לא איכפת – המלך עירום, יודע שהוא עירום ויודע שכולם יודעים שהוא עירום – ולא איכפת לו. הרחבת דברים ניתן למצוא בחוברת
שנה לגרוש גוש קטיף.
בכל זאת לקחתי את מספר הטלפון של רפ''ק מאיר אלקבץ בתחנה ואמרתי שאחזור אליו בשעות העבודה – אמר: תחזור מחר! עניתי שאשקול.
במדינת הרובוטים, מי שאינו רובוט הוא חריג.
עוד יותר דמוקרטיה
