|
היא אחת העבירות המטומטמות ביותר שישנן בספר החוקים של מדינת ישראל. לא ידוע לי על אף מדינה דמוקרטית בה יש עבירה כזאת. בלי להכנס כאן לשאלה שהשימוש בעבירה הזאת במדינת ישראל נעשה באופן מאוד סלקטיבי ומכוון תמיד נגד אנשים מה''צד הלא נכון'' של הקשת הפוליטית, הבעיה האמיתית היא שעלבון הוא דבר סובייקטיבי לחלוטין ואדם יכול להרגיש את עצמו נעלב מכל דבר, גם אם זאת האמת. בניגוד להוצאת דיבה, בה מי שהוגשה נגדו תביעה יכול לאמר ''אמת דברתי'', נגד ''עלבון'' אין כל הגנה.
לפני קצת יותר משלושים שנה, כששבתי לארץ אחרי שהיה בחו''ל, הבאתי אתי כמות גדולה של מוצרים שעליהם לא הייתי צריך לשלם מכס. כשבאתי לנמל חיפה, פקיד המכס נסה להתחכם וטען שהמוצרים חייבים במכס. הייתי מצוייד בחוברת המתאימה והראיתי לפקיד שהוא טועה. כמקובל בארץ, הדיון התקיים בפומבי כשכל התור מאחורי שומע ורואה את הפקיד נתפס בקלונו. הוא כמובן נאלץ לוותר, אבל את תחושת העלבון שלו אי אפשר היה שלא לראות. לא הוגשה נגדי תביעה משפטית, אבל את מה שעבר עלי בנמל חיפה עד שסיימתי לשחרר את המטען אינני מאחל לגרועים שבין שונאי. |
''העלבת עובד ציבור''
