| 3א. | (א) | | בסעיף זה, ''גוף בוחר'' – גוף שתפקידו או אחד מתפקידיו לבחור מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, או לכל תפקיד ברשות מקומית, בהסתדרות הציונית העולמית או בסוכנות היהודית לארץ ישראל, למעט בחירות ישירות שבהן משתתפים כלל החברים של מפלגה או גוף מדיני. |
| | (ב) | (1) | עובד מדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג, לא יהיה חבר בגוף בוחר. הממשלה, בהתייעצות עם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים נוספים של עובדי מדינה שסעיף קטן זה יחול עליהם. |
| | (ד) | (1) | מי שבהיותו חבר בגוף בוחר נתמנה להיות עובד מדינה, תיפסק כהונתו כחבר בגוף הבוחר עם מינויו; |
| | | (2) | ....... |
(חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי''ט-1959)
במהלך שנת 2004 עלתה וירדה ידיעה על יוזמת חקיקה שלמדנו להכיר בכינוי ''חוק הג'ובים''. יוזמי החוק חה''כ גדעון סער וגלעד ארדן מהליכוד הסבירו לנו שהחוק נחוץ כדי ''לאפשר בידי הממשלה הנבחרת לקיים את המדיניות שהתחייבה לה בפני בוחריה'' (
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)(תיקון – משרות אמון), התשס''ה-2004). בסופו של דבר ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2004. באביב, במרץ, היא קיבלה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. באותו שבוע כתבתי כאן שעכשיו זה רק עניין של זמן לפני שהכנסת תהפוך את ההצעה לחוק.
היועץ המשפטי מני מזוז ''ביקר את הצעת החוק''אבל עד היום, כארבעה חודשים אחר כך, לא רואים את ''נבואתי'' מתגשמת - סיום תהליך החקיקה לא נראה באופק. ידוע לנו שהיועץ המשפטי, מני מזוז תקף את הצעת החוק כי ''הדבר אינו מתיישב עם תפיסת הייסוד של שירות מדינה ממלכתי, מקצועי, וא-פוליטי, ויקשה על תפקוד הממשלה'' (
מזוז תוקף). מדוע לא מאפשרת הכנסת ''לממשלה הנבחרת לקיים את המדיניות שהתחייבה לה'' לפני תום הקדנציה שלה? מה גרם לעיכוב ''הנורא'' הזה?
הרע
התשובה לשאלה-תהיה החלה להתברר לאחר שבשבוע שעבר זעקו כותרות העיתונים ש
חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה. בירור קטן גילה שההצעה שאושרה בקריאה ראשונה היא אחרת, למרות שגם היא עוסקת בנושא הג'ובים. גם הפעם היוזם הוא חה''כ גדעון סער הזכור היטב כאחד היוזמים של ההצעה המוקדמת יותר (''חוק הג'ובים'') – הוא האיש הרע בסיפור שלנו. בניגוד לחה''כ איתן כבל שהצטרף ליוזמה חה''כ סער לא הסיר את שמו מן ההצעה.
חה''כ גדעון סער ''הרע''ההצעה החדשה נועדה לתקן את החוק כך ששרים וסגני שרים יוכלו למנות למשרות אמון חברי מרכז (גוף בוחר). זאת בנוסף על 14 (8) משרות אמון שהיום רשאי שר (סגן שר) למנות. התיקון הספציפי נקרא כך: ''(3) סעיף קטן זה לא יחול על משרות אמון בלשכת שר או סגן שר'', ומתייחס לסעיף 3א. (ד) בחוק שציטטנו ממנו בראש המאמר. כנראה שהצעת החוק הזאת נועדה לאפשר את מינויים של חברי מרכז למשרות האמון שיתווספו עם אישור הצעת ''חוק הג'ובים''. עדות, או רמז עבה, לכך אפשר למצוא בדברי חה''כ מיכאל איתן, יו''ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאשר שאל חה''כ אברהם רביץ האם ''זה חוק הג'ובים שמדברים עליו?'' ענה היו''ר: ''זה חוק השקדיה שמבשרת את בוא האביב. אחר כך יבוא חוק הג'ובים והוא יהיה האביב'' (
חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה) ועל פי אחד הדיונים (
פרוטוקול מס' 448 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט... ) שהתקיים, בתאריך 21 במרץ 2005, על
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)(תיקון – משרות אמון), התשס''ה-2004)
הצעת החוק החדשה נועדה גם לפתור בעיה נוספת. על פי החוק, [3א. (ד) (1)], חבר גוף בוחר שנתמנה כעובד מדינה תיפסק כהונתו בגוף הבוחר. על פי העיתונות (
חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה) ועל פי הדיון על הצעת החוק שהוזכר (
פרוטוקול מס' 448 ...), ישנם כמה מאות עובדי מדינה שלא הפסיקו את כהונתם כפי שדורש החוק. חלקם גם ''מוטרדים'' על ידי עובדי נציבות שרות המדינה, שמנסים לאכוף את החוק כפי שטוען האיש הרע שלנו. על פי עמדתו של הרע, חה''כ סער, נוצר צורך ''דחוף'' לתקן את החוק כדי להכשיר את ''השרץ''.
בשפה האידיאולוגית הפשוטה האיש הרע שלנו רוצה שהשר יהיה סדרן עבודה עבור אלו שבחרו בו לתפקיד הנחשק או עבור אלו שיבחרו בו בעתיד. הוא אומר שצריך לתקן את ''העוול המונע מינוי חברי מרכז למשרות אמון...'' (
חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה). אבל הוא כאילו שוכח את ניגוד העניינים שיווצר כאשר משרת השר מנוצלת למטרות הפרטיות של חברי המרכז. הוא כאילו שוכח שעם אישור החוק בקריאה השלישית הבחירה במועמד למשרת שר תהיה תלויה בכמות הג'ובים שסידר, לחברי הגוף הבוחר בקדנציה קודמת. לגבי מועמד חדש מדובר בג'ובים שיבטיח לסדר. בהמשך נבהיר את משמעות המושג ''כאילו שוכח'' עבורנו.
את ההצעה הקודמת ביקרתי בחריפות וסיכמתי זאת כך: הליכוד שעלה לשלטון על ההבטחה לנקות את האורוות, מצליח לשכלל את האורוות ואילו מפלגת העבודה ששילמה מחיר יקר על מעשה האורוות מצטרפת כדי לסייע (
שובו של הפנקס?). מכאן ברור שגם הצעת החוק המאוחרת יותר לא ראויה לאישור בעיני. היא עלתה על סדר היום כדי להקל על תהליך קידום הצעת ''חוק הג'ובים'' המקורי. על הפעילות הפוליטית שאמורה להיות מכשיר לקידום רעיונות לטובת הציבור משתלטת המטרה לסדר מטרות פרטיות – סידור עבודה.
הטוב והבכיין
חה''כ יוסף (טומי) לפידבשבוע שעבר החליטה
ועדת הכנסת לאשר לקריאה ראשונה הצעת חוק שאוסרת כהונה בכנסת וגם כיושב ראש ''ההסתדרות הכללית החדשה או של הסתדרות העובדים הלאומית'' (
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – איסור כהונה כנבחר ציבור)). ההצעה המבורכת רשומה על שמם של 8 ח''כ משינוי בראשותו של יוסף (טומי) לפיד. אבל בדברי ההסבר להצעה מוזכרים עוד לפחות 6 חברי כנסת נוספים שיזמו 5 הצעות דומות, חלקן עוד בתחילת כהונתה של הכנסת ה-16.
רצה הגורל ושלושת ההצעות הראשונות בנידון הוסרו מסדר היום של הכנסת בתאריך 22.10.2003. אז, כזכור, כיהן בראש ועדת הכספים אברהם הירשזון (ליכוד) שהיה יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית. אני מניח שהיוזמה, שהיתה גם אז ברוכה, נפלה בגלל התנגדות הליכוד. הסיבות לקדם את הצעת החוק היו קיימות גם אז, אלא שהאינטרס הפרטי של הירשזון (ושל הליכוד) היה כנראה חשוב יותר מהאינטרס הציבורי. כעת, מאחר שהירשזון כבר קודם לעמדת שר התיירות (ולכן ממילא התפטר מתפקידו כיו''ר), צצו ניגודי העניינים הקשורים בכפל התפקידים בכל עוזם.
חה''כ כבל. הגיש את ההצעה אך התחרטבגל הנוכחי של הצעת החוק – ''חוק פרץ'' - מופיעה גם יוזמה על שמו של הרע, חה''כ גדעון סער, מהחלק הקודם של המאמר. בהקשר ההוא, ''חוק הג'ובים'', סער כאילו שכח את הנימוקים שהובילו אותו ליזום את הצעת החוק שלו בהקשר הנוכחי:
כפל התפקידים יוצר ניגוד עניינים ושההסתדרות מנוצלת ככלי בשירותו של מועמד בבחירות לראשות הממשלה. עוד טוען סער כי ח''כ המכהן בתפקיד נוסף וחשוב מסוג זה, איננו יכול להשקיע את מירב הזמן לעבודתו בכנסת, שאליה הוא נבחר, וש''לקראת ההצבעה מפעיל ח''כ פרץ לחצים על חברי הכנסת.
במהלך שבוע אחד הוא מקדם דבר והיפוכו. הוא מקדם את הצעת החוק, שחה''כ מיכאל איתן כינה ''
חוק השקדיה'', שאם תיושם תייצר מצב של ניגודי עניינים. לכן סער כונה הרע – הוא כאילו שכח את הנימוקים שלו לטובת ''חוק פרץ''. יומיים אחר כך הוא תופס מקום מרכזי בין מקדמי הצעת ''חוק פרץ'' הברוכה. הוא זה שבועדת הכנסת התעמת עם חה''כ עמיר פרץ (פרץ לא יכהן בכפל תפקידים). לכן מגיע לו הכינוי ''הטוב'' אבל אנחנו חצויים משום שהוא כנראה מונחה מאינטרסים פרטיים ולא ציבוריים.
חה''כ עמיר פרץ ''הבכיין''הבכיין הוא, כמובן, חה''כ פרץ: ''אתם הליכוד רוצים לחסל אותי פוליטית'' הוא התלונן בשבוע שעבר, כאשר הירשזון כיהן כיו''ר דאגתם להפיל את הצעות החוק. ''אתה [חה''כ סער] רוצה להשחית את המדינה. הרי אתה מקדם את חוק הג'ובים''. חה''כ סער ''הטוב'' (שכאילו שכח) ענה: ''אלה טיעונים חצופים. אתה כתם בספר החוקים של מדינת ישראל'' (
ועדת הכנסת). מדוע לא שמענו את ''תלונתו'' של חה''כ פרץ על השחיתות כאשר הופלה הצעת החוק בסיבוב קודם?
הבכיין כנראה יפסיד את המערכה וכעת יקשה עליו ללחוץ על עובדי ההסתדרות והועדים השונים לקדם אינטרסים שלו בכנסת. המנצח בסיבוב הנוכחי הוא כמובן חה''כ הרע-הטוב שהביקורת הנכונה של חה''כ פרץ לא תפריע לו לשכלל את האורוות שהליכוד הבטיח לנקות.
הרע, הטוב והבכיין
