פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2951

הרע, הטוב והבכיין
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 7:00)


הרע, הטוב והבכיין

ד''ר דוד סיון



3א.(א) בסעיף זה, ''גוף בוחר'' – גוף שתפקידו או אחד מתפקידיו לבחור מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, או לכל תפקיד ברשות מקומית, בהסתדרות הציונית העולמית או בסוכנות היהודית לארץ ישראל, למעט בחירות ישירות שבהן משתתפים כלל החברים של מפלגה או גוף מדיני.
 (ב)(1)עובד מדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג, לא יהיה חבר בגוף בוחר. הממשלה, בהתייעצות עם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים נוספים של עובדי מדינה שסעיף קטן זה יחול עליהם.
 (ד)(1)מי שבהיותו חבר בגוף בוחר נתמנה להיות עובד מדינה, תיפסק כהונתו כחבר בגוף הבוחר עם מינויו;
  (2).......
(חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי''ט-‏1959)
במהלך שנת 2004 עלתה וירדה ידיעה על יוזמת חקיקה שלמדנו להכיר בכינוי ''חוק הג'ובים''. יוזמי החוק חה''כ גדעון סער וגלעד ארדן מהליכוד הסבירו לנו שהחוק נחוץ כדי ''לאפשר בידי הממשלה הנבחרת לקיים את המדיניות שהתחייבה לה בפני בוחריה'' (הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)(תיקון – משרות אמון), התשס''ה-‏2004). בסופו של דבר ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2004. באביב, במרץ, היא קיבלה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. באותו שבוע כתבתי כאן שעכשיו זה רק עניין של זמן לפני שהכנסת תהפוך את ההצעה לחוק.

היועץ המשפטי מני מזוז "ביקר את הצעת החוק"
היועץ המשפטי מני מזוז ''ביקר את הצעת החוק''
אבל עד היום, כארבעה חודשים אחר כך, לא רואים את ''נבואתי'' מתגשמת - סיום תהליך החקיקה לא נראה באופק. ידוע לנו שהיועץ המשפטי, מני מזוז תקף את הצעת החוק כי ''הדבר אינו מתיישב עם תפיסת הייסוד של שירות מדינה ממלכתי, מקצועי, וא-פוליטי, ויקשה על תפקוד הממשלה'' (מזוז תוקף). מדוע לא מאפשרת הכנסת ''לממשלה הנבחרת לקיים את המדיניות שהתחייבה לה'' לפני תום הקדנציה שלה? מה גרם לעיכוב ''הנורא'' הזה?



הרע

התשובה לשאלה-תהיה החלה להתברר לאחר שבשבוע שעבר זעקו כותרות העיתונים שחוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה. בירור קטן גילה שההצעה שאושרה בקריאה ראשונה היא אחרת, למרות שגם היא עוסקת בנושא הג'ובים. גם הפעם היוזם הוא חה''כ גדעון סער הזכור היטב כאחד היוזמים של ההצעה המוקדמת יותר (''חוק הג'ובים'') – הוא האיש הרע בסיפור שלנו. בניגוד לחה''כ איתן כבל שהצטרף ליוזמה חה''כ סער לא הסיר את שמו מן ההצעה.

חה"כ גדעון סער "הרע"
חה''כ גדעון סער ''הרע''
ההצעה החדשה נועדה לתקן את החוק כך ששרים וסגני שרים יוכלו למנות למשרות אמון חברי מרכז (גוף בוחר). זאת בנוסף על 14 (8) משרות אמון שהיום רשאי שר (סגן שר) למנות. התיקון הספציפי נקרא כך: ''(3) סעיף קטן זה לא יחול על משרות אמון בלשכת שר או סגן שר'', ומתייחס לסעיף 3א. (ד) בחוק שציטטנו ממנו בראש המאמר. כנראה שהצעת החוק הזאת נועדה לאפשר את מינויים של חברי מרכז למשרות האמון שיתווספו עם אישור הצעת ''חוק הג'ובים''. עדות, או רמז עבה, לכך אפשר למצוא בדברי חה''כ מיכאל איתן, יו''ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאשר שאל חה''כ אברהם רביץ האם ''זה חוק הג'ובים שמדברים עליו?'' ענה היו''ר: ''זה חוק השקדיה שמבשרת את בוא האביב. אחר כך יבוא חוק הג'ובים והוא יהיה האביב'' (חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה) ועל פי אחד הדיונים (פרוטוקול מס' ‎448 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט... ) שהתקיים, בתאריך 21 במרץ 2005, על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)(תיקון – משרות אמון), התשס''ה-‏2004)

הצעת החוק החדשה נועדה גם לפתור בעיה נוספת. על פי החוק, [3א. (ד) (1)], חבר גוף בוחר שנתמנה כעובד מדינה תיפסק כהונתו בגוף הבוחר. על פי העיתונות (חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה) ועל פי הדיון על הצעת החוק שהוזכר (פרוטוקול מס' ‎448 ...), ישנם כמה מאות עובדי מדינה שלא הפסיקו את כהונתם כפי שדורש החוק. חלקם גם ''מוטרדים'' על ידי עובדי נציבות שרות המדינה, שמנסים לאכוף את החוק כפי שטוען האיש הרע שלנו. על פי עמדתו של הרע, חה''כ סער, נוצר צורך ''דחוף'' לתקן את החוק כדי להכשיר את ''השרץ''.

בשפה האידיאולוגית הפשוטה האיש הרע שלנו רוצה שהשר יהיה סדרן עבודה עבור אלו שבחרו בו לתפקיד הנחשק או עבור אלו שיבחרו בו בעתיד. הוא אומר שצריך לתקן את ''העוול המונע מינוי חברי מרכז למשרות אמון...'' (חוק הג'ובים אושר בקריאה ראשונה). אבל הוא כאילו שוכח את ניגוד העניינים שיווצר כאשר משרת השר מנוצלת למטרות הפרטיות של חברי המרכז. הוא כאילו שוכח שעם אישור החוק בקריאה השלישית הבחירה במועמד למשרת שר תהיה תלויה בכמות הג'ובים שסידר, לחברי הגוף הבוחר בקדנציה קודמת. לגבי מועמד חדש מדובר בג'ובים שיבטיח לסדר. בהמשך נבהיר את משמעות המושג ''כאילו שוכח'' עבורנו.



את ההצעה הקודמת ביקרתי בחריפות וסיכמתי זאת כך: הליכוד שעלה לשלטון על ההבטחה לנקות את האורוות, מצליח לשכלל את האורוות ואילו מפלגת העבודה ששילמה מחיר יקר על מעשה האורוות מצטרפת כדי לסייע (שובו של הפנקס?). מכאן ברור שגם הצעת החוק המאוחרת יותר לא ראויה לאישור בעיני. היא עלתה על סדר היום כדי להקל על תהליך קידום הצעת ''חוק הג'ובים'' המקורי. על הפעילות הפוליטית שאמורה להיות מכשיר לקידום רעיונות לטובת הציבור משתלטת המטרה לסדר מטרות פרטיות – סידור עבודה.



הטוב והבכיין

חה"כ יוסף (טומי) לפיד
חה''כ יוסף (טומי) לפיד
בשבוע שעבר החליטה ועדת הכנסת לאשר לקריאה ראשונה הצעת חוק שאוסרת כהונה בכנסת וגם כיושב ראש ''ההסתדרות הכללית החדשה או של הסתדרות העובדים הלאומית'' (הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – איסור כהונה כנבחר ציבור)). ההצעה המבורכת רשומה על שמם של 8 ח''כ משינוי בראשותו של יוסף (טומי) לפיד. אבל בדברי ההסבר להצעה מוזכרים עוד לפחות 6 חברי כנסת נוספים שיזמו 5 הצעות דומות, חלקן עוד בתחילת כהונתה של הכנסת ה-‏16.

רצה הגורל ושלושת ההצעות הראשונות בנידון הוסרו מסדר היום של הכנסת בתאריך 22.10.2003. אז, כזכור, כיהן בראש ועדת הכספים אברהם הירשזון (ליכוד) שהיה יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית. אני מניח שהיוזמה, שהיתה גם אז ברוכה, נפלה בגלל התנגדות הליכוד. הסיבות לקדם את הצעת החוק היו קיימות גם אז, אלא שהאינטרס הפרטי של הירשזון (ושל הליכוד) היה כנראה חשוב יותר מהאינטרס הציבורי. כעת, מאחר שהירשזון כבר קודם לעמדת שר התיירות (ולכן ממילא התפטר מתפקידו כיו''ר), צצו ניגודי העניינים הקשורים בכפל התפקידים בכל עוזם.

חה"כ כבל. הגיש את ההצעה אך התחרט
חה''כ כבל. הגיש את ההצעה אך התחרט
בגל הנוכחי של הצעת החוק – ''חוק פרץ'' - מופיעה גם יוזמה על שמו של הרע, חה''כ גדעון סער, מהחלק הקודם של המאמר. בהקשר ההוא, ''חוק הג'ובים'', סער כאילו שכח את הנימוקים שהובילו אותו ליזום את הצעת החוק שלו בהקשר הנוכחי:
כפל התפקידים יוצר ניגוד עניינים ושההסתדרות מנוצלת ככלי בשירותו של מועמד בבחירות לראשות הממשלה. עוד טוען סער כי ח''כ המכהן בתפקיד נוסף וחשוב מסוג זה, איננו יכול להשקיע את מירב הזמן לעבודתו בכנסת, שאליה הוא נבחר, וש''לקראת ההצבעה מפעיל ח''כ פרץ לחצים על חברי הכנסת.
במהלך שבוע אחד הוא מקדם דבר והיפוכו. הוא מקדם את הצעת החוק, שחה''כ מיכאל איתן כינה ''חוק השקדיה'', שאם תיושם תייצר מצב של ניגודי עניינים. לכן סער כונה הרע – הוא כאילו שכח את הנימוקים שלו לטובת ''חוק פרץ''. יומיים אחר כך הוא תופס מקום מרכזי בין מקדמי הצעת ''חוק פרץ'' הברוכה. הוא זה שבועדת הכנסת התעמת עם חה''כ עמיר פרץ (פרץ לא יכהן בכפל תפקידים). לכן מגיע לו הכינוי ''הטוב'' אבל אנחנו חצויים משום שהוא כנראה מונחה מאינטרסים פרטיים ולא ציבוריים.

חה"כ עמיר פרץ "הבכיין"
חה''כ עמיר פרץ ''הבכיין''
הבכיין הוא, כמובן, חה''כ פרץ: ''אתם הליכוד רוצים לחסל אותי פוליטית'' הוא התלונן בשבוע שעבר, כאשר הירשזון כיהן כיו''ר דאגתם להפיל את הצעות החוק. ''אתה [חה''כ סער] רוצה להשחית את המדינה. הרי אתה מקדם את חוק הג'ובים''. חה''כ סער ''הטוב'' (שכאילו שכח) ענה: ''אלה טיעונים חצופים. אתה כתם בספר החוקים של מדינת ישראל'' (ועדת הכנסת). מדוע לא שמענו את ''תלונתו'' של חה''כ פרץ על השחיתות כאשר הופלה הצעת החוק בסיבוב קודם?



הבכיין כנראה יפסיד את המערכה וכעת יקשה עליו ללחוץ על עובדי ההסתדרות והועדים השונים לקדם אינטרסים שלו בכנסת. המנצח בסיבוב הנוכחי הוא כמובן חה''כ הרע-הטוב שהביקורת הנכונה של חה''כ פרץ לא תפריע לו לשכלל את האורוות שהליכוד הבטיח לנקות.






http://www.faz.co.il/thread?rep=61552
אני דווקא מצדיק את גדעון סער
פרקש (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 8:34)

ואין לקשור בכלל בין שני הצעות החוקים שהעלית.

חברי מפלגה ראויים לשרת את שלוחיהם במשרדים של הגופים המבצעים ובכך לממש את מצעם הרעיוני בצורה מלאה וכנה. להיות רשום במפלגה אין משמעותו כמקום תעסוקה המקבל שכר מן הציבור, אלא התנדבות לממש ולקדם דרך פוליטית, כלכלית ורעיונית. מכאן שיש משמעות טהורה להתגייסות אנשי מפלגה למימוש מצעם מרגע שקיבלו את הכרעת העם.

לעומת זאת במיקרהו של פרץ מתקיימים ניגודי אינטרסים, ותשלום משכורות משני גורמים בעלי ניגוד דרך וכוונה. בשני כובעיו פרץ מייצג שתי רשויות שמתנגשות בינהן והוא נושא בהן תפקיד פורמלי מחייב. הנסיון ההיסטורי החיבור הזה משחית. שביתות והפגנות, מכירת עובדים על חשבון קידום אחרים נסגר המפלגה. עובדי חברת חשמל, בזק ונמלים זוכים למטמונים בעוד עובדי הפריפריה גוועים ברעב כדי לשמן את דגל הסיסמאות הסוציאליסטיות. הכל אינטרסים שפוגעים בעובד. עדיף הסתדרות שדואגת לחלש ולא לחזק, ולכן מן הראוי להציב בראשה אדם שיכול גם לנהל את המאבק ללא תכתיבי המפלגה שפעם היא בשלטון ופעם היא באופוזויציה ובכל מקרה אינה דואגת באמת לעובדים, אלא כשטובת הנאה בצידה של הדאגה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=61557
היתממות
דוד סיון (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 9:40)
בתשובה לפרקש

ניגודי עניינים ושחיתות מזינים אחד את השני. אבל את מיתמם שמדובר במצע רעיוני, רצון לקדם דרך פוליטית. כמו חה''כ סער אתה כאילו רואה את הסכנות רק בצד השני.

לאחר שנבחר שר צריך להיות משוחרר מלחצי חברי המרכז ברמה היום-יומית ולעשות את עבודתו לטובת מדינת ישראל. חוק הג'ובים נועד למנוע זאת וגם לדאוג למטמונים עבור חברי המרכז על חשבון המדינה. חברי מפלגה זה סיפור אחר והחוק הקיים מכיר בכך. החוק לא אוסר על חברי מפלגה לכהן כעובדי מדינה. מה שלא ראוי שעובד מדינה יפר הוראות מקצועיות, חוקיות של ממונים בגלל הנחיות מפלגתיות. את זה בדיוק מתכוון חוק הג'ובים של סער להפוך לראוי.

על פי סער פעילות מפלגתית מונעת משיקול כלכלי (פרנסה) ורק אחר כך, אם בכלל, משיקולים אידיאולוגיים. מאחר ולמלגות אין ''מספיק'' כסף לשם כך יהיה כדאי, תהיה להם, לפעילים לנצח בבחירות כי אז יפתח מקור מימון על חשבון כל הציבור.

לכן חוק הג'ובים לא יקדם שום כלום מלבד אינטרסים פרטיים שהקשר שלהם לאינטרסים של העם מקרי ביותר. לא רק זה זה יגרום לדחיקת האינטרס של העם לכיוון השוליים. זוהי בדיוק משמעות הטענה שלך על פרץ: ניגודי עניינים שיוצרים החלפה בין המטרה הציבורית והאינטרס הפרטי. בדבר אחד אני מסכים איתך, במקרה של פרץ זה יותר בולט.

http://www.faz.co.il/thread?rep=61617
מה הבעיה שכשהעבודה תעלה לשלטון
פרקש (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 22:37)
בתשובה לדוד סיון

אם תעלה, תציב את אנשיה בתפקידי אמון בכל משרדי הממשלה, כמו שבלאו הכי היא עשתה ועושה. לפחות הפעם זה יהי מעוגן בחוק וברור, תוך קביעת גבולות וכללים?

חברי מפלגה אינם דווקא העובדים הפחות מוכשרים במשק. יש בינהם אנשים טובים שעושים מלאכתם נאמנה ונוהגים גם ע''פ רוח המפלגה שהושיבה אותם על הכיסא. בכלך קל יותר למפלגת השלטון לממש את מדיניותה המוצהרת. אם זה יהי מעוגן בחוק לא יוכלו בעלי עניין כלכלי לכהן בתפקידים שיתנו להם כוח בשוק הפרטי, כי זה מנוגד להצעת החוק הנוכחית.

עדיף בכל מקרה שכל העניין הזה יפעל במסגרת החוק כי אחרת היא תפעל בשוליים של החוק ואז באמת לא תהיה בקרה טובה על הנעשה. שר תמיד יהיה בלחץ מבוחריו ואין משרה ציבורית משחררת מלחץ. להיפך. שר הדואג לרפד את מקומו לא יפנה גב למפלגתו. באמריקה יש כמה אלפי משרות ציבוריות שכל נשיא נבחר טורח לאלכסן באנשי מפלגתו. אל אף השוני בשיטת המשטר, אין כל שוני במשמעות הפוליטית של התהליך. לכאורה דווקא באמריקה הנשיא משוחרר יותר ממטה וחברי מפלגתו, כי יש לו סמכויות רחבות יותר, אבל זה לא בדיוק אם הוא רוצה להיבחר בשנית או שהוא זקוק לתמיכת נציגי מפלגתו בבתי הנבחרים. ושם השיטה עובדת, ואין שום סיבה שהיא לא תעבוד גם כאן. הכל פתוח ועל השולחן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=61639
לא מזה ולא מזה
דוד סיון (יום חמישי, 14/07/2005 שעה 8:33)
בתשובה לפרקש

כאשר אמרתי שאני נגד החוק אז אני נגד בכל מצב: גם אם העבודה בשלטון, גם אם הליכוד בשלטון וגם אם כל מפלגה אחרת. תקופת הפנקס צריכה לעבור מן העולם מהר. הכוונה האמיתית של החוק היא לתגמל את חברי המרכז מכספי המדינה. הנימוקים שלך ושל גדעון סער טובים מאד גם כדי לטעון שהרמטכ''ל וכל מטהו ימונו מתוך חברי המרכז של מפלגת השלטון (ויוחלפו לאחר הבחירות) הרי גם הם צריכים לממש את מדיניות הממשלה.

במנגנון הציבורי משרתים אזרחים מכל המפלגות ואין אף אחד מהם שמכשיל או מנסה להכשיל את מדיניות השר, אלא אם זה נוגד את החוק. אין בדברי פסילה של חברי מפלגות כעובדי מדינה בכל הדרגות אם הם עומדים בקריטריונים מקצועיים.

במצב הקיים יש לכל שר כ-‏14 משרות אמון להן הוא יכול למנות את מי שהוא מוצא לנכון ללא מכרז וזה די והותר כדי שיוכל למלא את שליחותו. הוא יכול למצוא מועמדים טובים מאד למשרות הללו מבלי שיהיו חברי מרכז

הטענה שלי ושל מתנגדי החוק היא בעיקר נגד כהונה של חברי מרכז כעובדי מדינה. כי כאן הכוונה ליצור מצב שלא שליח הציבור (השר שנבחר למשרה) יקבע מדיניות ממשלתית אלא חברי המרכז שלא נבחרו כלל. אבל חברי המרכז מקומם במרכז ולא בחדרי השלטון. הפיכת המשרות שבחוק הג'ובים למשרות אמון היא מטמון ליצירת ניגודי עניינים לא פחות ממשרת יו''ר הסתדרות בזמן שהוא גם ח''כ.

ההשוואה לשיטה האמריקאית לא ממש רלוונטית. הרבה מאד מהמאפיינים של אמריקה שונים מאד ממאפייני ישראל. לכן לא מדביקים טלאים.......

http://www.faz.co.il/thread?rep=61832
פקידים לא קובעים מדינות, אלא רק נבחרי ציבור
פרקש (שבת, 16/07/2005 שעה 20:00)
בתשובה לדוד סיון

ישנן רשויות, גופים ושופטים שמפקחים על גיוס העובדים ועבודת הפקידים והמשרדים. אם אין לכולן מספיק שיניים, אז צריך לספק גם להן שיניים (למשל, למבקר המדינה).

http://www.faz.co.il/thread?rep=61853
אז מה? אתה רוצה לעשות את חברי המרכז פקידים?
דוד סיון (שבת, 16/07/2005 שעה 21:52)
בתשובה לפרקש


http://www.faz.co.il/thread?rep=62197
עובד מדינה הוא פקיד. ותו לא
פרקש (שבת, 23/07/2005 שעה 18:17)
בתשובה לדוד סיון


http://www.faz.co.il/thread?rep=62199
מה עניין שמיטה לכלי מיטה?
דוד סיון (שבת, 23/07/2005 שעה 19:13)
בתשובה לפרקש

אז מה אם עובד מדינה הוא פקיד ותו לא?
מה זה שייך לדיון או לדברים שכתבתי?

מדוע אם כן אתה חושב שחברי מרכז צריכים להיות פקידים עובדי מדינה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=61566
בדיחה טובה
יאיר ש (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 11:20)
בתשובה לפרקש

''להיות רשום במפלגה אין משמעותו כמקום תעסוקה המקבל שכר מן הציבור, אלא התנדבות לממש ולקדם דרך פוליטית, כלכלית ורעיונית. מכאן שיש משמעות טהורה להתגייסות אנשי מפלגה למימוש מצעם מרגע שקיבלו את הכרעת העם.''

אוי הבטן... :-)))))))))

http://www.faz.co.il/thread?rep=61567
ורגע של רצינות
יאיר ש (יום רביעי, 13/07/2005 שעה 11:25)
בתשובה ליאיר ש

פרקש, אתה כמובן סותר את עצמך. החוק מכוון לחברי המרכז ולהכשר שינתן להם לקבל שלמונים ''ג'ובים'' תמורת תמיכתם בשר. המילים ''משמעות טהורה'' ו''התגייסות למימוש מצעם'', פשוט הצחיקו אותי. לא התכוונתי לפגוע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=61690
אתה טועה בפרשנותך
פרקש (יום חמישי, 14/07/2005 שעה 23:07)
בתשובה ליאיר ש

איש פוליטי יכול לכהן במשרה ממשלתית נושאת שכר, והכל כאשר רשום כחוק ותחת בקרה. אין שום הכשר לקבלת או מתן ''שלמונים'' בהיותך עובד ממשלה או ציבור. שלמונים זה נגע הקיים בכל מסגרת חברתית-כלכלית ואינה רלוונטית לענייננו דווקא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=61703
כשהחתול (ח''כ) שומר
מהנדס אזרחי (יום שישי, 15/07/2005 שעה 7:32)

על החלב אל תתפלא שהוא שמן
ולנו בכנסת יש כמה שמנים במיוחד


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.