וכנראה שכולם התרכזו בהיכל הצדק המכונה בית הדין העליון של מדינת ישראל. זאת המסקנה היחידה אליה אפשר להגיע לאור פסיקתו של המוסד הזה בנושא גדר ההפרדה.
היו ויהיו הרבה וויכוחים על הנושא הזה. האם זה טוב, האם זה מועיל, האם זה חוקי, האם זה ישפר את מעמדה של ישראל בעיני הגויים ועוד כהנה וכהנה. לכל אחד יש עמדה בנושא וכל אחד משוכנע שעמדתו היא הצודקת. למרבה הפלא, אין בפסיקתו של בית הדין העליון שום התייחסות לאף אחת מן הנקודות האלו.
אין לי כוונה לפתוח כאן בדיון על הפסיקה עצמה, כי לא כאן המקום לדיון כזה. מה שלדעתי חייב להדליק אור אדום אצל כל אחד ללא כל קשר לעמדתו לגבי הגדר, אלה הנימוקים אותם בית הדין הביא כהצדקה לפסיקתו. גם המתנגדים המושבעים לרעיון גדר ההפרדה צריכים להתקומם נגד ההנמקות המוזרות (בלשון המעטה) של בית הדין.
מסיבות השמורות עמם השופטים נמנעו מלפסוק במחלוקת בדבר חוקיות הגדר, או חוקיות התוואי שנבחר עבורה שזה, לעניות דעתי, הנושא היחיד עליו הם היו צריכים לתת את הדעת. הנימוק שהביא אותם לפסוק נגד הגדר היה שזה יגרום אי נוחיות, או ''קשיים'', לאוכלוסיה הערבית שעלה בגורלה להמצא באזורים בהם הגדר היתה אמורה לעבור.
שלא תהיה כאן כל אי הבנה, אותם צדיקים מירושלים מצאו לנכון לפסוק שכדי לא לפגוע באיכות החיים של כמה אלפי (אולי עשרות אלפי) ערבים מוצדק להעמיד בסכנת חיים את כל תושבי ירושלים היהודיים.
כל חיי האמנתי שקדושת חיי אדם היא ערך עליון. ככה חינכו אותי וזה גם מה שמלמדת מסורת ישראל. אפילו אצל דתיים שרופים קיים המושג של ''פיקוח נפש דוחה שבת'', ללמדך שקדושת חיי אדם היא מעל לקיום מיצוות הדת, קלות כחמורות. והנה בפסיקה פזיזה אחת, שלושה מצדיקי בג''ץ החליטו לשנות את היוצרות. ''איכות החיים'' של אוכלוסיה כזאת או אחרת היא היא הערך העליון. ערך שלעומתו מחווירה קדושת חיי אדם. ילדים יהודיים בדרכם לבית הספר יכולים להתרסק לרסיסים ובלבד שלא תגרם אי נעימות, או אי נוחיות, לכמה ערבים מסכנים. אינני יודע מה מלמדים בפקולטאות למשפטים של האוניברסיטאות בארץ, אבל דבר אחד בטוח --- שפיות דעת, שכל ישר, והיגיון פשוט אינם חלק מתוכנית הלימודים.
ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שאת הצרה הזאת ששמה גדר ההפרדה, הערבים הביאו על עצמם. הם אלה שהכניסו לזירה את ''הנשק הסודי'' המודרני בדמות הטיל האנושי. נשק שהדרך האפקטיבית היחידה לעצור אותו היא באמצעות חסימה פיסית של הגישה לתחומי ישראל. זאת עובדה שהחלקים של הגדר שכבר הוקמו הביאו לירידה משמעותית ברמת הטרור --- על עובדה זאת גם המתנגדים הגדולים ביותר של רעיון הגדר אינם חולקים. אם הערבים לא היו מכניסים לזירה את אמצעי הלוחמה הברברי הזה (שיש בין שמאלני ישראל כאלה הרואים בו אמצעי לחימה לגיטימי של ''עם הלוחם על חרותו'', אבל לא על זה הדיון כאן), כל נושא הגדר בכלל לא היה מתעורר כי לא היה בה צורך.
לא רק שיש לערבים החוצפה לערער בפני בית הדין העליון (באיזה ארץ ערבית היו מאפשרים להם לעשות את זה?) על צרה שהם גרמו לה במו ידיהם, צדיקי בג''ץ שלנו בכלל מוצאים לנכון לדון בעירעור ועוד לפסוק שחס וחלילה אין לפגוע באיכות חייהם של הערבים למרות שהם ימשיכו להשתמש בטרור במלחמתם נגד ישראל.
מעמדתו של בית הדין העליון משתמע שלערבים ישנה הזכות לנהל מלחמה דה לוקס. הם יכולים לרצוח כאוות נפשם ולהשתמש לשם כך באמצעים הברבריים ביותר שניתן להעלותם על הדעת, ועל תושבי ירושלים היהודיים נגזר לסכן את נפשותיהם על מנת להבטיח להם איכות חיים.
כלל לא ברור מאיפה בית הדין שאב לעצמו את הסמכות לפסוק בענייני ביטחון ולהכתיב את מדיניות הביטחון של ישראל. למיטב ידיעתי רוב השופטים, אם לא כולם, עשו את שרותם בפרקליטות --- לא בדיוק המקום הכי מתאים ללמוד דיני מלחמה וביטחון. אבל לבא ולקבוע שאיכות החיים של האוייב היא ערך עליון עבורו חובה להתפשר גם בנושא של קדושת חיי אדם? נשגב מבינתי.
אם מי שהוא משלה את עצמו שישראל תזכה ל''נקודות'' בדעת הקהל העולמית על מידת הליברליות שפסק הדין הזה מתיימר להפגין, כדאי שישכח מזה, ומה שיותר מהר.
עשרה קבין טימטום ירדו לעולם
