נתניהו: ''מכיוון שאני צריך להקים מדינה בתנאים של מצור מתמשך, ובכך אנו שונים ממדינות אחרות, אני יודע שאי-אפשר להשאיר הכל לכוחות השוק. אצלנו צריך לקלוט עלייה ולבצע משימות אחרות. לכן הממשלה יותר פעילה מהרצוי'' (משה פרל, תחנה מס' 6, 2003 יומן מסע, פרוייקט מיוחד, עסקים, מעריב, 26.12.2003, עמוד 14)1.
יוסף (צפנת פענח) מנבא: (בראשית, מ''א): כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ... לג וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
אם יוכל נתניהו להקים מדינה בתנאי מעבדה, הממשלה של אותה מדינה תהיה קטנה ותעסוק רק בארבעה תחומים: ביטחון, חינוך, רווחה ושידור ציבורי (משה פרל). זוהי תמצית חזונו של נתניהו כפי שעולה לקראת סופה של שנתו הראשונה במשרד האוצר. במבט לאחור, האם גם שרון חכם כפרעה? איך היתה השנה שהיתה? על רקע סיכומי השנה, מה צופן לנו העתיד הקרוב?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ''ס), כמנהגה מידי סוף שנה, פירסמה בימים אלו אומדנים מוקדמים, עם השוואה לשנים קודמות, של נתוני המשק. על פי הנתונים הללו, בולטת העובדה שבעקבות הצטמקות התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) בשנתיים הקודמות, נרשמה השנה צמיחה של 1.2%. גם התוצר העסקי רשם צמיחה דומה. והיתה עליה במספר שעות העבודה של המועסקים הישראלים - ודאי בגלל פעולות הגירוש שנוקטת הממשלה כלפי העובדים הזרים הבלתי חוקיים. בקיצור יש סימנים שהמיתון נגמר כמו שנתניהו הצהיר לפני מספר שבועות כאשר פורסמו הערכות ראשונות שתמ''ג יראה צמיחה.
אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2003| | 2001 | 2002 | 2003 |
|---|
| גירעון כולל במגזר הממשלתי (מיליארדי ש''ח) | | 19.5 | 31.2 |
| גירעון שוטף במונחי (תוצר מקומי גולמי) תמ''ג | | 4.9% | 6.4% |
| תמ''ג במחירים קבועים | (0.9%) | (0.8%) | 1.2% |
| תמ''ג לנפש | (3.2%) | (2.8%) | (0.6%) |
| תמ''ג לנפש בארצות המפותחות (נתוני OECD) | | 0.7% | 1.3% |
| תוצר עסקי | (3.0%) | 1.5% |
| תשומות עבודה (שעות עבודה) של כלל המועסקים | | (0.1%) | (1.7%) |
| תשומות עבודה של ישראלים | | | 1.7% |
| השקעה מקומית בנכסים קבועים ובמלאי | | (12.4%) | (13.6%) |
| מזה: השקעה בנכסים קבועים | | (9.2%) | (4.0%) |
| הוצאות לצריכה ציבורית | | 5.7% | (1.0%) |
| הוצאה לצריכה שוטפת (סך הצריכה למעט מוצרים בני קיימה) | | (1.0%) | 0.3% |
| הוצאה לצריכה פרטית לנפש | 0.8% | (1.9%) | 0.0% |
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהאנחנו כנראה עדים לשינוי מגמה בהתפתחות הכלכלה הישראלית לכיוון של צמיחה. חשוב גם לציין את הירידה בהוצאה לצריכה ציבורית. אבל יש לא מעט נתונים שמראים שהמגמה עדין לא ממש בטוחה. הגירעון במגזר הממשלתי עדין גדל בדומה לשנים קודמות וצפוי להמשיך בכך לתוך 2004. גם ה
תמ''ג לנפש, מדד לרמת החיים, ממשיך בירידתו שנה רביעית ברציפות. זה קורה בזמן שהתמ''ג לנפש בארצות המפותחות ממשיך לצמוח ולהגדיל את הפער. העובדה שהצריכה הפרטית, שבדרך כלל מובילה צמיחה, נשארת ללא שינוי מורה על בעיה בתהליך הצמיחה של התוצר.
למרות ששר האוצר כבר הצהיר שהמיתון מאחורינו וגם נגיד בנק ישראל אמר '' ..... זהו סוף המיתון'' (גיא רולניק ומירב ארלוזורוב), הנתונים שהצגנו אומרים שרבים מאזרחי המדינה אינם מרגישים את סופו. לכן סביר להניח שתהליך הצמיחה שנמדד הוא שביר למדי ועדין אי-אפשר לדבר על צמיחה בת-קיימא (דוד קליין,
לפעול, עוד לפני הצמיחה). גם אם עלינו על מסלול המוביל לכיוון תוואי של צמיחה מואצת מלאכת ההפניה עדין בעיצומה ועוד רבה המלאכה.
המנוע העיקרי לשינוי המגמה בתמ''ג הם גורמים חיצוניים (אקסוגניים). זה גם מה שמשתמע מדברי קליין לעיתון הארץ: הסכנה לאיבוד שליטה חלפה ''בגלל חידוש הצמיחה בעולם, הסכסוך הפלשתיני שאינו מחריף, הערבויות, והמסלול שעלינו עליו ….. יש מדיניות לטווח ארוך לגבי ניהול התקציב…. '' (גיא רולניק ומירב ארלוזורוב,
קליין: ''בנימין נתניהו זיהה את המגמה, אפשר להגיד שזהו סוף המיתון''.
קבלת הערבויות התאפשרה בגלל שינויים פנימיים (אנדוגניים) מבית מדרשו של האוצר.
ברור לכל שקבלת הערבויות היתה מותנית בצעדים של מדיניות כלכלית שעל משרד האוצר היה להבטיח ולקיים. צעדים אלו החלו עוד בזמן כהונתו של השר הקודם והצהרותיו של השר הנוכחי בתחילת דרכו במשרד. נכון, כבר אמרנו שאם לא ינוצלו הערבויות לפיתוח עסקי והשקעות בהתרחבות המשק אז צפויה לנו חזרה למצב בו היינו לפני קבלת הערבויות (
שוד העתיד).
בשלב זה הצמיחה נובעת מהתפתחויות במשקים אחרים (בעיקר ארה''ב) ובעיקר בנושאי ההי-טק. מכאן גם נובעת הסיבה שהיא לא ממש מורגשת בכל המיגזרים של המשק. אבל החזון של שר האוצר ביחד עם הערבויות יצר אווירה אופטימית יותר במשק בכלל. ''פתאום גילינו ב-2003 שר אוצר שעובד אחרת. פתאום בא לנו ביבי, והחליט שהוא לא מנסה לתקן נזקים ולסתום סדקים - הוא מחליט לסלול כביש חדש לחלוטין'' (משה פרל,
תחנה מס' 4)
2. שיעורי הריבית לטווח ארוך החלו לרדת לקראת אמצע השנה כך שגם הנגיד יכול היה להוריד את הריבית קצרת הטווח.
כדאי לציין שהצמיחה בארה''ב, בשונה מתקופות צמיחה קודמות, מתרחשת ללא גידול משמעותי במספר המועסקים. בעצם זוהי התאוששות שמעודדת צמיחת רווחים ולא שכר ולכן הצמיחה שמביאה תועלת לקבוצת מיעוט עשירה. (Paul Krugman,
Our So-Called Boom), אבל, כפי שמסתמן, כלכלת ארה''ב המובילה את הצמיחה העולמית תמשיך, כנראה, לצמוח בשנים הקרובות (רבקה בירן,
סיכום 2003: כלכלה מתפכחת שסובלת מהנגאובר). אז יש לנתניהו קיבל פסק זמן קצר להתארגנות כי המשק שלנו כנראה שימשיך לצמוח.
אבל פסק הזמן הוא קצר כי כבר צריך לגשת לתכנון המפורט של הכביש ולהתחיל בהקדם בסלילתו - לפני תום תקופת הערבויות. נתניהו יצטרך להמשיך את תהליך ההפרטה וצמצום של ''המשק הממשלתי'' (חברת חשמל, בזק, הנמלים ועוד) במקביל לפירוק הריכוזיות ופתיחת המשק לתחרות. כדי לעורר תהליך של צמיחה בת-קיימא צריך לשלב בתכנון המפורט תוכנית להגדלת שיעור התעסוקה ולצמצום מעגל העוני (דוד קליין,
לפעול, עוד לפני הצמיחה). תקציבי הרווחה ותוכניות העבודה של המשרדים הרלוונטיים יצטרכו להשתנות באופן מהותי. שינוי אחד כזה יהיה קיצוץ משמעותי בתקציבי הרווחה כמקור לתהליך של צמצום הגירעון התקציבי הכולל שיצטרך להתחדש בהקדם.
כמו צפנת פענח, הציג שר האוצר את חזונו ואפילו הראה את רצינות כוונותיו. כעת על נתניהו להראות שגם בהמשך ינהג כמו מושל מצרים - יוסף. כדי שהאופטימיות תתפתח לצמיחה אנדוגנית צריך להתקדם באופן משמעותי לשלב לסלילת הכביש.
עוד חזון למועד.
- קיימת גירסה שונה במקצת של מה שכתב משה פרל (יומן מסע בכלכלה הישראלית 2003) כותרת משנה ''משרד האוצר''.
- יומן מסע בכלכלה הישראלית 2003, כותרת משנה ''הבורסה''.
צפנת פענח המודרני
