|
דוד, אני אינני משוכנע שהנחתך, כאילו הצעדים הכלכליים נדרשו כתנאי לקבלת הערבויות היא נכונה. אין ספק שקבלת הערבויות מארה''ב היתה נקודת המיפנה בכלכלה שיצבה מחדש את שוק האג''ח, רגע לפני שהאג''ח של המדינה נהיה זבל. אלא שנידמה לי לעיתים שהמחיר האמיתי לערבויות נאמר רק בשיחה אישית בין בוש ושרון, והוא יהיה במונחים מדיניים ולא כלכליים. ואילו מרבית הצעדים הכלכליים שנקט נתניהו, שחלקם היו נחוצים וחלקם לא, באים כולם מההתלהבות והאמונה החזקה שלו בשוק החופשי ובקפיטליזם. אני חושב שכשם שחלק מהמיתון כלל לא היה הכרחי אלא נבע ממדיניות מוטעית לחלוטין של בנק ישראל (בעיקר), כך גם חלק מצעדי נתניהו לא קשורים כלל לצרכי הכלכלה. כך נושא קרנות הפנסיה, שלא נתגלה בהם דבר שלא היה ידוע לפני 10 שנים, וכל הצעדים יכלו לחכות כמה שנים (אלאנ אם חושבים על הרצת שוק ההון קדימה (כי כפי שפורסם, אמר נגיד הבנק האמריקאי המרכזי, גרינשפן, לנתניהו, להסתכל על שני פרמטרים: על מחיר האג''ח (שהתייצב, כאמור, ע''י הערבויות) ועל שוק המניות - שמטפס גם כתוצאה מכמות חסכונות קרנות הפנסיה שיותר ויותר ממנה מופנה לשוק, בעוד שכמות ה''סחורה '' המניות, לא גדלה. זה יכול להגמר במפולת נוספת. ולדעתי צודק מאד הכותב שציין את הטעות בכך שלא מעודדים את היצוא. לדעתי חיוני לעשות פיחות משמעותי לשם הגברת כושר התחרות. |
מחיר הערבויות
