מלחמת תרבות: מדריך לויכוח בין ימניים לשמאליים

טענה: ''אין בינינו בעצם ויכוח אמיתי, אלא רק טקטי: כיצד יש לנהוג בפלסטינאים.''
תשובה: זו טעות בסיסית. הויכוח בין ימין לשמאל הוא ויכוח על דמותה ועל נשמתה של מדינת ישראל. המדינה של אנשי השמאל היא מדינה ליברלית ומערבית, ישראלית קודם כל ויהודית, אם בכלל, הרבה אחר כך. מדינת החזון של אנשי הימין היא מדינה אתנית יהודית. הויכוח הוא תרבותי הרבה יותר משהוא פוליטי.

טענה: ''אנחנו יודעים לנהוג בפלסטינאים טוב ממכם. הם מבינים רק כוח.''
תשובה: אם יש משהו שהוכיחה ההיסטוריה, היא שמי שמבין רק כוח היא ישראל. בן-גוריון הכריז על ''מלכות ישראל השלישית'' אחרי מלחמת סיני, וטלפון אחד מהבית הלבן החזיר אותו לגודלו האמיתי. ישראל סירבה לסגת מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים (''טוב לנו איפה שאנחנו'', אמר דיין), אבל אחרי הסטירה המצלצלת של מלחמת יום הכיפורים החזירה למצרים את סיני - מהלך שניתן היה לבצע שנתיים אחרי המלחמה, אבל ממשלת גולדה הבינה רק כוח. (כן, אני יודע – המצרים איבדו הרבה יותר אנשים במלחמה, אבל גם הוייטנאמים איבדו הרבה יותר אנשים מהאמריקנים, ועדיין ניצחו במלחמה.) המשא ומתן עם הפלסטינאים לא היה מתחיל, אלמלא האינתיפאדה הראשונה, שאילצה את ישראל להבין – שוב – שאין דבר כזה, כיבוש ללא מחיר. את אותו הלקח עצמו הנחילו אנשי החיזבאללה לצה''ל, כשגירשו אותו מדרום לבנון.

ההיסטוריה מוכיחה, אם כן, שמי שהבין כוח היו הישראלים, לא הערבים.

טענה: ''אתה נשמע כמו משקיף מהאו''ם. תראה קצת מעורבות! אין לך אמפתיה לסבל יהודי!''
תשובה: מדינת ישראל, במסלול בו היא הולכת, מאבדת במהירות את תמיכתי. כאדם אוטונומי, אינני רואה את ההזדהות האוטומטית עם ממשלתי כדבר ראוי. אם המדינה והממשלה רוצים באהדתי והשתתפותי הפעילה, עליהם להתחשב גם בי ובחזוני.

שאלה: ''זו איננה תשובה לשאלת האמפתיה. מה, לא כואב לך שמתים יהודים?''
תשובה: מותם של בני אדם מפריע לי, אבל במצב המלחמה שאנו נמצאים בו מבחירה, מתוך עמדת הצד הכובש והחזק, אינני יכול להזדהות עם זעקות הקוזאק הנגזל. על כל יהודי שנרצח, נהרגו ארבעה פלסטינאים, ורבים מהם לא היו קשורים לפעולות טרור. יתר על כן, אין לי כל חמלה כלפי המתנחלים. הם הגורם למלחמה ומותם לא מעורר בי כל רגש. לשיטתם, יש להם ''דין רודף'' כלפי: הם הגורם העיקרי המחבל בבניית גדר ההפרדה, שתשמור על חיי. הם מאובטחים הרבה יותר ממני, הגר במרכז והנוסע באוטובוסים, אבל הם מתנגדים לצעדים שיקשו על הרוצחים הקמים עלי, משום שהדבר יאלץ את מדינת ישראל להודות שהם נמצאים מחוצה לה. בשל צעד פוליטי זה שממנו הם חוששים, הם מעדיפים שדרכם של הרוצחים תהיה קלה יותר. על פי שיטתם-שלהם, חל עליהם דין רודף ועליהם לראות אותם כאויבי שדמם מותר; אלא שאינני מכיר בהלכה ובחוקיה.

טענה: ''ההלכה היא כל מה ששמר על העם היהודי בגולה.''
תשובה: נכון.

שאלה: ''מה?''
תשובה: זה נכון. ההלכה שמרה על היהודים. מי שחרג ממנה, יצא מן הקהל היהודי. השאלה היא למה זה צריך להיות חשוב לי.

שאלה: ''מה זאת אומרת? אתה לא רוצה להיות יהודי?''
תשובה: לא רק שאינני רוצה להיות יהודי, אינני יהודי כלל ועיקר. יהדות היא מערכת אמונה ומצוות; אני אינני מאמין ואינני שומר על המצוות. אינני יהודי. אני ישראלי: אני אזרח מדינת ישראל. אבל יהודי אינני, ולא אהיה.

טענה: ''יהדות היא מוצא, לא רק דת. אתה לא יכול לבחור להיות יהודי, אתה יהודי וזהו.''
תשובה: זו בדיוק היתה הנחת היסוד הנאצית. זו גם הנחת היסוד הרבנית: ''ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא.'' ואני אינני רואה סיבה לאמץ לא את הנחת היסוד הנאצית ולא את זו הרבנית. אני אדם אוטונומי, שמערכת ערכיו היא הומניסטית, ואינני רוצה לקבל לא את תיאורית הגזע העליון ולא את תיאורית העם הנבחר.

טענה: ''יהדות היא לא רק דת, היא גם מערכת תרבותית.''
תשובה: אם תצליח ליצור מערכת יהודית קוהרנטית ולא דתית, שיהיה בה ייחוד לא דתי כלפי מערכת אחרת, אנא הודע לי. עד כה, כל הנסיונות כשלו, ולא במקרה: היהדות היא דת, ונסיון לתת לה משמעות לא דתית סופו לקרוס.

שאלה: ''מדוע אתה מתעסק כל כך בנושא הזהות היהודית?''
תשובה: כי זהו הלוז, העיקר. כל הנחות היסוד שלנו נשענות על השאלה האם אתה רואה את עצמך כיהודי או כישראלי. השניים מנוגדים זה לזה. התפיסה הישראלית היא תפיסה לאומית: ישראלי הוא מי שחי בישראל וקיבל את אזרחותה. האזרחים שווים בפני החוק ויוקצבו להם תקציבים זהים ללא קשר לזהותם הדתית או האתנית. בקצרה, זו ''מדינת כל אזרחיה'' המושמצת כל כך, שבכל מקום במערב היא מובן מאליו. התפיסה היהודית היא אתנוצנטרית: במוקדה נמצא היהודי, לא האזרח. היהודיות היא הסיבה לאזרחות וכל הזר נתפס כחשוד וכעוין. התפיסה היהודית, בהתבטאותה במישור הפוליטי, היא תמצות הקסנופוביה (=פחד ושנאת זרים) היהודית, והיא דבר הרסני.

טענה: ''כלומר, לשיטתך, אין ליהודים חופש פולחן?''
תשובה: ודאי שיש להם. הם יכולים לומר את תפילותיהם, לשחוט את תרנגולי הכפרה שלהם, ולהתכנס בבתי הכנסת שלהם; מה שאסור עליהם הוא הפיכת תפיסתם ליסוד התפיסה הציבורית, משום שתפיסתם היא אנטי-אנושית ואנטי-דמוקרטית.

טענה: ''אנטישמיות!''
תשובה: ממש לא. אינני טוען שיהודים הם רעים מעצם בריאתם. אני טוען שמערכת הערכים היהודית והחינוך היהודי יוצרים אזרחים רעים ואנשים שונאי זרים.

טענה: ''אתה מפעיל כאן שיפוט ערכי!''
תשובה: כמובן! אינני רלטיביסט ערכי.

טענה: ''ומה יהיה אם רוב העם יחליט לאמץ את התפיסה שאתה מתנגד לה, ויגביל את זכויותיהם של הערבים ושאר הגויים?''
תשובה: אז יגיע הזמן להסתלק מישראל, ולקוות שמדינות העולם ינהגו בה כפי שנהגו בגרמניה הנאצית, או לפחות כפי שנהגו בדרום אפריקה. כבר עכשיו ההבדלים בין ישראל לדרום אפריקה של האפרטהייד קטנים מאד – ואין זה מקרה שישראל היתה בעלת בריתה העיקרית של המדינה הגזענית ההיא.

טענה: ''כלומר, אינך נאמן למדינה בכל מצב!''
תשובה: ודאי שלא. אם המדינה איננה שומרת לי אמונים, מדוע שאשמור לה אמונים? האם אתה היית נאמן למדינה בכל מצב?
תשובה: ''ודאי!''
שאלה: גם כאשר המדינה, נאמר, תאסור על פולחן יהודי? לכל אחד מאיתנו קוויו האדומים. כפי שאמרתי, במהותו הויכוח איננו פוליטי; הוא תרבותי.

טענה: ''בוא נחזור לנושא העיקרי. לא צדקנו בנושא הפלסטינאי?''
תשובה: זה איננו הנושא העיקרי, ולא, לא צדקתם.

טענה: ''מה זאת אומרת? נתנו להם הכל והם התחילו מלחמה!''
תשובה: באמת? ומי אמר את זה? אהוד ברק. עלה בדעתך שהוא אמר את זה כדי לתרץ את כשלונו? בדיקה זהירה יותר מעלה שברק הציע לפלסטינאים תוכנית קנטונים. רוב השטח אמנם היה מיועד להמסר להם, אבל השטח הפלסטינאי היה מבותר ברצועות שליטה ישראליות. אמנם, הן היו רק 3-4% מהשטח, אבל אלה היו אחוזים קריטיים. דבר נוסף: כשברק הלך לקמפ דיוויד, הוא נהנה מתמיכה של מעט יותר מרבע חברי הכנסת. ממשלתו איבדה את הלגיטימיות שלה, ואילו היה משיג הסדר, לא היה בכוחו לממשו. בהחלט ניתן להצביע על כך כסימן לכך שהציבור הישראלי דחה את ההסדר עוד בטרם החל המשא ומתן.

טענה: ''וזה מצדיק אלימות?''
תשובה: תלוי בשאלה אם אתה סבור ששחרור לאומי מצדיק אלימות. אני סבור שלעתים קרובות התשובה היא חיובית. העריצים מעולם לא ויתרו על כוחם ללא אלימות. אלימות כלפי לא-לוחמים היא ודאי פסולה ונפשעת, אבל גם ישראל רחוקה מלהיות נקיה מבחינה זו. אלימות כלפי חיילים מותרת על פי כל קנה מידה אובייקטיבי, ובהיות המתנחלים עילת הכיבוש וחלק בלתי נפרד ממנו, גם הם איבדו את זכותם להגנה עצמית.

עד כאן באשר להצדקה. אם תטען שהאלימות הזו איננה מועילה לפלסטינאים, אנטה להסכים איתך – אף כי ראוי לציין שעשרים השנים בין 1967 ל-‏1987 אף הן היו ברובן המכריע לא אלימות, וגם הן לא סייעו לפלסטינאים. דומה שישראל אומרת כי אם אין אלימות פלסטינאית, אין סיבה לותר על השטחים, וכי אם יש אלימות פלסטינאית, אסור לותר על השטחים. המצב הזה מוליד מדינת כיבוש.

טיעון: ''הפלסטינאים אינם עם, ואין להם זכות להגדרה עצמית.''
תשובה: גם היהודים אינם עם. אין להם שפה משותפת, מוצא משותף, טריטוריה משותפת או חזון משותף. לשיטתך, גם להם לא מגיעה זכות הגדרה עצמית. ובכל זאת הכיר האו''ם ב-‏1947 בשתי מדינות בשטחה של פלסטינה המנדטורית. מי ששומט את הלגיטימציה הבינלאומית לקיומה של פלסטין שומט באותה נשימה את הלגיטימציה הבינלאומית לקיומה של ישראל.

שאלה: ''אז מה הפתרון שלך?''
תשובה: נסיגה מלאה לקווי 67, כולל חלוקת ירושלים על פי אותם קווים, והקמת חומה על הגבול בין שתי המדינות. פלסטינאים וישראלים לא יורשו לחצות את הקווים, אלא במקרים מיוחדים ומועטים, במשך עשרים שנה. אחר כך, כשתשכך האיבה, אפשר יהיה לדבר על סחר משותף ועבודה משותפת. בינתיים, למרבה הצער, זה בלתי אפשרי. יותר מדי מעבידים ישראליים נרצחו על ידי פועליהם הפלסטינאים. יותר מדי פועלים פלסטינאיים ניצלו את אישורי הכניסה שלהם לישראל כדי לבצע פיגועים. לא יהיה שלום בדורנו; ניאלץ להסתפק בהפסקת אש. ילדינו, אולי, אם יגדלו באווירה שהשנאה שהכיבוש והפיגועים יוצרים, יצליחו, אולי, להגיע לשלום.

טענה: ''אז מה קרה לכל הדיבורים שלכם על שלום?''
תשובה: הם הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי. ישראל לא עשתה מספיק במהלך הסכם אוסלו. ההסכם היה פגום, וקיצוני שני הצדדים עשו כמיטב יכולתם כדי לחבל בו. ניצחתם; לא יהיה שלום.

טענה: ''ומה מקודש בקווי 67'?''
תשובה: שום דבר, הם פשוט תוואי נוח ומקובל בינלאומית להקמת מדינה פלסטינאית.

טענה: ''האתרים הקדושים ליהדות הם לא תל אביב ושינקין, אלא חברון ומערת המכפלה, ואתה מוכן לותר עליהם בקלות כזו.''
תשובה: האתרים הקדושים ליהדות אינם מעניינים אותי, ואינני מוכן לנהל מלחמת נצח עבור קבר השייח' יוסוף.

טענה: ''אז מה יהיה מיוחד במדינת ישראל? יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם.''
תשובה: מי אמר שצריך להיות לה יחוד כלשהו? מה רע בסתם עוד מדינה? ועדיפה עוד מדינה דמוקרטית בעולם על עוד מדינה אתנוקרטית.

טענה: ''אז מה מחזיק אותך פה? למה אתה לא הולך? באוסטרליה אין פיגועים.''
תשובה: מפני שכאן נולדתי, כאן גדלתי, כאן שורשי, כאן ידידי וכאן מדברים את השפה בה אני מדבר, כותב וחושב. אינני רוצה להיות גולה, אבל עדיף להיות גולה מאשר שותף לפשעיה של מדינה גזענית.

טענה: ''אין לך שמץ של ערכים יהודיים!''
תשובה: נכון. בקרוב אצלך.