האתוס והמציאות בארץ ישראל

''לתנועת העבודה אכן היה כוח פוליטי רב בתנועה הציונית ובישוב, היא אמנם הנהיגה רוב הזמן את היישוב, והאתוס החברתי שלה היה רוב התקופה האתוס הדומיננטי. העובדות האלה הן שיצרו וביססו את הדעה הרווחת שהיו בידה הכלים לעצב את החברה הארץ-ישראלית לפי רוחה'' (שביט, 2003)¹.

במבט נוסטלגי, לימי הישוב היהודי הקטן בארץ-ישראל, רבים מציירים ''מציאות'' בה האידיאולוגיה של תנועת העבודה מהווה גורם מכוון את הפעילות הכלכלית. באותם ימים, 1920, הוקמה ההסתדרות הכללית גם כליכוד אידיאולוגי של תנועות הפועלים וגם כאיגוד מקצועי². ההסתדרות אכן היתה כללית כי איחדה בתוכה את כל הפועלים, את המתיישבים החקלאים ועוד רבים אחרים. אבל הדומיננטיות הפוליטית של תנועת העבודה (ההסתדרות) לא היוותה תנאי מספיק ליצירת חברה ברוחה³.

אחד היסודות העיקריים של תנועת העבודה היה הנהגת שוויון בשכר וברמת החיים בקרב הפועלים. המיתוס המקובל הוא שהשוויון הזה גם הוגשם הלכה למעשה⁴. בהמשך ננסה לבחון את האמירה הזאת על השוויון על ידי בדיקת נתונים על הפערים בשכר העבודה בשנים 1920- 1939.

מדיניות ''העבודה העברית'' היוותה כלי רב חשיבות במאבק ההסתדרות על מקומות עבודה ועל שוויוניות בשכר העובד היהודי (חבר ההסתדרות). בחינת פערי השכר בתקופה הנדונה תאפשר אמירה על מידת ההצלחה של מדיניות ההסתדרות לשוויון בשכר. לכן השאלה העיקרית שתבחן כאן היא מידת ההשפעה של המדיניות על פערי השכר בין עובדים מקצועיים לעובדים לא מקצועיים במגזר היהודי.

נבחרו מספר מצומצם של מקצועות שמשקלם ניכר ושאופיים יציב למדי. לבסוף, מבלי להגדיר את מידת השוויוניות נבדוק את הפער בקרב השכירים היהודיים בארץ ישראל ביחס לזה במדינות אחרות.
בלוח 1, מוצגים הנתונים על פערי שכר, באחוזים, בשני ענפים וב- 25 ארצות, מהפער הגבוה לנמוך.

לוח1: שכר פועלים מקצועיים כאחוז משכר פועלים בלתי מקצועיים בשנת 1931
ארץ	ענף הבניה	ארץ	ענף המתכת
קנדה	290	יוגוסלביה	257
יוגוסלביה	234	פולין	207
הונגריה	209	הונגריה	200
ארה''ב	209	צ'כוסלובקיה	193
א''י - יהודים	200	א''י - יהודים	183
פורטוגל	181	אסטוניה	170
פולין	179	קנדה	166
לטביה	165	ספרד	150
אירלנד	156	צרפת	144
ספרד	150	ארה''ב	143
איטליה	140	בריטניה	141
צ'כוסלובקיה	137	בולגריה	141
אוסטריה	137	לטביה	135
שוודיה	135	דנמרק	127
דנמרק	134	שוויצריה	126
בריטניה	133	אוסטריה	124
שוויצריה	132	גרמניה	124
אסטוניה	129	אוסטרליה	120
בלגיה	129	בלגיה	120
ניו-זילנד	127	שוודיה	120
אוסטרליה	125	הולנד	109
צרפת	122
גרמניה	121
נורבגיה	111
הולנד	107
מקור: זוסמן (1974), לוחב-‏1, עמוד 16.

מה שבולט זה שהפערים בארץ ישראל הם מהגבוהים ביותר המוצגים - מקום חמישי. גם השוואה בענף הדפוס מציגה תוצאה דומה. פערי השכר בין פועל דפוס מקצועי לפועל פשוט בתל אביב, 183%, תופס מקום שלישי מבין 13 ערים אירופאיות (זוסמן, 1974, עמוד 17).
לוח 2, מציג את פערי השכר (על פי שכר ממוצע) על פני זמן.

לוח 2: שכר פועלים מקצועיים כאחוז משכר פועלים בלתי מקצועיים
ענף	1929	1937	1962
בניה	276	229	178
מתכת		278	163
מקור: זוסמן, לוח ב-‏5,ע' 20; לוח ב-‏6, ע' 21.

הלוח מראה שפערי השכר בשני הענפים בתקופת המנדט היו גבוהים יותר מאשר בראשית שנות השישים. ברורה גם המגמה של צימצום הפערים עם השנים. עובדה חשובה נוספת שעולה מן הנתונים (שלא מוצגים כאן) היא שהפערים בין המורים והאקדמאים יותר קטנים מאשר אצל עובדי הצווארון הכחול שהצגנו בלוח1.

מדד נפוץ יותר למדידת אי שוויון נקרא מדד ג'יני. כאשר ערכו של המדד הוא 0 השוויון הוא מוחלט וכאשר הערך הוא 1 הפירוש הוא הפוך - אי שוויון מוחלט. הפעם נמדדה מידת אי השוויון הכוללת בקרב השכירים באמצעות המדד. תוצאות החישוב של המדד הזה לא משנות את התמונה. הטענה שפערי השכר, באופן כללי, היו קטנים יותר בשנים 1920 - 1939 מאשר בשנות השישים נופלת שוב (שם, עמוד 25). עם זאת מדדי אי השוויון בין כלל השכירים מראים שהפערים יותר קטנים מאשר פערי השכר בין פועלים מקצועיים לפועלים לא מקצועיים.

המיתוס שהאידיאולוגיה השוויונית של תנועת העבודה הצליחה למתן מאד את פערי השכר בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם אין לו על מה להסתמך. זאת ועוד, פערי השכר שלאחר קום המדינה (בשנות השישים) היו נמוכים יותר. הממצאים שהוצגו כאן לא מראים אי שוויון הולך וגדל על פני הזמן. יוצא שלאידיאולוגיה השוויונית, ומדיניות ''העבודה העברית,'' של תנועת העבודה היתה השפעה שולית אם בכלל. הגורמים לכך היו כדלקמן:

1. המדיניות הזאת לא חסמה באופן מוחלט את ההיצע של עובדים ערבים.
2. איום הנטישה המתמיד של העובדים המקצועיים שמנעה השתלטות הפועלים הבלתי מקצועיים על קביעת תעריפי השכר של ההסתדרות.
3. נכונות ההסתדרות להתאים עצמה למציאות הכלכלית והיותה בעלת מפעלים (חברת העובדים) רבים.

בהיבט הצר של פערי שכר ניצחה המציאות הכלכלית את האידיאולוגיה השוויונית של תנועת העבודה. אבל אין במסקנה זו להמעיט מהשפעת תנועת העבודה על תחומים אחרים בחיי הישוב בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם.

1. שביט, יעקב, בספרם של בראלי, א. וקרלינסקי, נ. (עורכים), כלכלה וחברה בימי המנדט, עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003), עמוד 64.
2. סמילנסקי, משה, פרקים בתולדות הישוב, כרך ב', הוצאת דביר (1959) עמוד 56.
3. שביט (2003), עמוד 78.
4. זוסמן, צבי, פער ושוויון בהסתדרות, ההשפעה של האידאולוגיה השוויונית והעבודה הערבית על שכרו של העובד היהודי בא''י, מסדה (1974), עמוד 9.