| אני סוציאליסט קשיש ואני זועיק: כך מדבר סוציאליסט? לא כך, אומץ חבירים. אנחנו מבינים טוב מאד שסוציאליסט אמיתי חייב להיות מחובר לעם הסגולה שלו, כפי שנאמר כבר, בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו. רק כך יתמכו בנו ההמונים, רק כך נירכוש את נישמתו המעונה של העמל המושבק משדרות, אנחנו ולא גיאדמק.
כולם בשמאל האמיתי יודעים שאני צודיק, אבל מפחדים להגיד את זה, כין. בתוך עמינו אנו יושבים, כין, ועלינו לזעוק בפה מלא עם ההמון, ממש כמו במגרש הכדורגל של בית''ר ירושלים, מוות לערבים, כין, כך ולא אחרת.
אנחנו פטריוטים אם תרצו, איכפת לנו על העם, ולכן אנחנו בעד מדינה אחת, או בעד שתי מדינות, רק אנחנו אומרים לעם את האמת ומזהירים אותו חזור והזהר, כין.
אבל גם ברור לנו, כמו שכל איש בישראל יודע, שהערבים רוצים רק דבר אחד, וזה להשמיד אותנו.
כין, לא שום דבר אחר, ראו איך המלצר הערבי מסתכיל בי כשהוא מגיש לי חומוס וצ'יפס במסעדה בירושלים, עם מבט מפוחד ומתחטא, בעיניים נוזלות ריר - ומה זה אם לא סימן שהוא רוצה להרוג אותי? אני בפרשנותי חובק עולם ומלואו, בצורה קצת אקלקטית, זה כין, וזאת משום שאני אוהב הרבה חומוס ושיחות עם חברים, ולא נותר לי זמן רב לחשיבה לדאבוני. אבל דבר אחד אני מרגיש טוב מאד: צריך לתת לעם את אשר לעם ולערבים את אשר לערבים, ואם שני הדברים מתנגשים, אז אקנח בפרשנות כדורגל, ושם אין חוכמות: הכדור הוא עגול, ואל אל ישראל! |