|
ראשית, ביחס לשאלתך מס' 3. לגבי מכונים עם אג'נדה דתית, אינני מכיר אף אחד מקרוב ואינני יודע אם הם מעסיקים חילוניים (אוניברסיטאות של הכנסיה מקבלות לא דתיים, כולל יהודים, לסגל, אם כי במשורה בלבד). עבור המכונים עם האג'נדה הדתית, הנושא היחיד על הפרק הוא ההפלות (יש להם אובססיה בנושא הזה כמו שלך יש עם ההתנחלויות) ולו הם מקדישים 90 אחוזים ממאמציהם (את ה 10 הנותרים הם מקדישים למאבק בהוראת האבולוציה במערכת החינוך). הם פאסיבים לחלוטין בנושאים כמו המלחמה בטרור, המזרח התיכון, ההגירה בלתי חוקית או ביטוח בריאות (דברים העומדים כאן ברומו של עולם).
יש מכונים המזוהים כבעלי אג'נדה קונסרבטיבית, ביניהם כאלה בעלי מוניטין ויוקרה רבה (מכון הובר בסטנפורד, מכון ברוקינגס או מכון איין ראנד הם כמה דוגמאות). הם לא כל כך מונוליטיים. הגופים האחרים (אם אשתמש בכינוי הזה לכל המכונים והמוסדות בעלי האוריינטציה השמאלית) נוטים לזלזל בהם ולראות אותם כנחותים מבחינה אינטלקטואלית למרות שאין לזה הצדקה. זה בהחלט לא הדדי - כי בצד הימני אתה לא נתקל בגישה של זלזלול ביכולת האינטלקטואלית של אנשים בשמאל. זה לא שונה בארץ דרך אגב. תראה את היחס לפרופ' אומן שזכה בפרס נובל. אין אף אחד בארה''ב ובעולם כולו שמזלזל ביכולתו האינטלקטואלית וברמתו המקצועית של חומסקי. מספיק לקרוא התבטאויות של יואל ביינין (''חבר'' של אילן פפה מאוניברסיטת חיפה) על מכון הובר.
אתה טועה בזה שאתה מייחס לי ''סגירת חשבון'' אישי. ד''ר הדר הוא הפעם הראשונה שבפורום משתתף אדם המהווה חלק מהמערכות עליהן אני מדבר, ומייצג באופן חי את תרבות הוויכוח שלהם. הוא הביא לדיון כאן מושגים כמו ''נאוקונים'' ו''עסקן יהודי'' בהם הוא משתמש כנימוקים לפסילת דעות השונות משלו, במקום להתייחס לדעות עצמן. הוא הביא לכאן דוגמא טיפוסית של ביקורת התוקפת את ה''מי'' ולא את ה''מה'' (מעניין שהאתר אותו ד''ר הדר הביא מכנה את עצמו The Right Web שם מטעה היוצר את הרושם שמדובר באתר ימני. אני לא בטוח שזה נעשה בתום לב). נראה לי שהרבה יותר הולם להתייחס לדמות חיה מאשר למה שהוא מופשט כמו ''אינטלקטואל מהשמאל''. |
מאמר שווה התייחסות
