|
עכשיו ואז | |||
|
|||
שעבר קורסים רבים ושונים עד קורס קצינים והשלמה חיילית, אין כמעט היום טרטורים. אם יש כאלה החיילים יודעים להתלונן. קיום הטלפונים הסלולריים, מודעות נציב הקבילות וההורים, גודעים כל טרטור בעודו באיבו. הצבא הלך אפילו רחוק מדי באפשרו מעורבות הורים מוגזמת, ועכשיו הלכו קצת בחזרה בכיוון האמצע. כשאני הייתי בקורס מ''כים, בכרמיאל, אמר חברי לכיתה ''הרס''פ הזה רק פילים בקנה מחפש אצלי'' על זה הוא נענש בסלילת שביל בעפר מסביב לצריף המגורים עם הלשון - עונש אכזרי מטומטם ומשפיל. מי שנעצר אז או נידון למחבוש על עברות משמעת, גם הוכה באכזריות על ידי השוטרים הצבאיים. בתור חניכים בקורס מ''כים היינו צריכים לשחד אותם בכסף ובמזון כדי שלא יוכו. את חברינו העצירים אני אישית הועמדתי לדין על שהשאלתי תחבושת אישית לחבר כדי שיציג שיש לו אחת ( מי שהיה לו פריט חסר אולץ לגונבו מאחרים - קראו לזה ''השלמת ציוד''.) הועמדתי עם הפנים צמודות לקיר בעמידת דום במשך שעה וחצי בהמתנה למשפט. בכל פעם שזזתי הצליף עלי הרס''פ במקל גמיש. כאשר הגיע ורי להשפט, בעט אותי הרס''פ פנימה אל חדרו של המ''פ, אחד רס''ן שמש. אני, מרוב השפלה ודיכאון , לא יכולתי אפילו לענות לשאלות ה''שופט'' היו אלה ימים רעים לצבא ולכבוד האדם | |||
_new_ |
רמי חביבי | |||
|
|||
אין צרך להגזים בשום דבר... | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |