  
  
  
|
 |
|
||
  הטפה, זדון, וחוסר תבונה |
|||
|
|||
אכן, הילד הצועק ''המלך הוא עירום'' עשוי לעורר תגובות תוקפנות כלפיו, שכן הוא חותר מתחת לבסיס הלגיטימציה של הסמכות. מסיבה זאת נזהרה ישראל בשנות ה- 60 וה-70 לחשוף פרקים קשים מהסטוריית היהודים בבריה''מ, על מנת לא לעורר אנטגוניזם רצחני מצד מעצמה זאת, שסייעה לפאן-ערביזם הנאצריסטי תקופה ארוכה, ונדחקה מהאיזור במידה גבוהה על ידי קיסינג'ר ב- 73 וממשלו של ניקסון. בתקופת ברק החלה ישראל, שלא בתבונה, אולי בגלל האוונטוריזם של סגן שר הבטחון סנה, וגורמים נמהרים נוספים, להעלות באופן בוטה את נושא השואה, תוך הדגשת שיתוף פעולה של מדינות שונות כגון שוויץ וגורמים שונים עם הנאצים. הנושא, שהתרגם לממון (עניין החשבונות הרדומים, שרק כ-20% מהם נתבעו, ומאות מליונים ששולמו למתווכים) פעל לעורר אנטגוניזם קשה וממוקד כלפי ישראל, שיתכן שאת פירותיו אנו משלמים היום, גם באנטישמיות המתעוררת במדינות כמו אנגליה. שכן, שימושה החוזר ונשנה בתדירות גבוהה של ישראל בנושא השואה, מצטייר באור זה פריטה ממוחזרת של נושא כאוב וטרגי מאד למטרות תועלתיות וספציפיות ברורות. בנבדל מעניין זה, אכן קיימים גורמי סאוב ואכזריות מצד חיילנו. ב- 97 הייתי עם בני ואנג'לה, אימו (שהיא בריטית ממוצא נורווגי) בירושלים המזרחית, ברחוב סלאח א-דין, שהינו רחוב מרכזי, כאשר פשטו חיילי מג''ב. היה זה יום שבת, כשהרחוב היה הומה אדם, ולעיניהם עצרו החיילים אוטובוס והחלו לערוך חיפוש ביושביו. במקביל, הכביר הרמקול מטנדר צבאי אמירות נאצה, כגון ''אני יזיין את אמא שלך'', אני יקרע לך את הצורה'' וכיוצא בזה, לאזני העם הרב, חלקו לבוש בבגדי ''שבת'', כולל ילדים ומכובדים. כיוון שדיברנו אנגלית, פנו אלינו מקצת הנוכחים באנגלית, אמרו לנו שהישראלים כל הזמן נוהגים כך, והפצירו בנו בתחינה לצלם את הסצינה בווידאו, ולספר בעולם את סיפור ההתעמרות הקשה. סבורתני, שתחת לייאש ולהתיש את הפלשתינים, פעלה אכזריות זאת באופן הפוך, ונסחה בהם תקווה, עקב מה שהצטייר להם כגורם סאוב וחולשה קשה שלנו. ראו בעניין גם את הקישורים המצורפים. קישורים: לוחמה, סאוב ונצחון: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=67041 יש פתרון צבאי לטרור: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=67023 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אחריות, אשמה ותוכחה בגרמניה כלפי ישראל |
|||
|
|||
עיתון הארץ מביא את כתבתו של ז'אק שוסטר מהעיתון די-וולט הגרמני, אשר בה מנסה הכותב להצביע על המוטיבציות בגרמניה לביקורת הקשה כנגד ישראל, אשר למעשה מונעת מכוחו של חוסר הרצון להמשיך ולקבל אצבע קולקטיבית מאשימה כלפי דור הבנים והנכדים, ועוד מגורם שאינו רוחץ תמיד בנקיון ידיו - קרי מדינת ישראל. שוסטר מביא את הדוגמא הגרמנית, אך אם ממשיכים ומביטים על שאר מדינות אירופה, מבחינים גם שם במוטיבציות דומות בסוגיית ביקורתן הקשה והחריפה נגד ישראל, היינו - חוסר נכונות הולך וגובר במדינות אלו להמשך קבלת 'הטפת מוסר' תמידית לשיטתן מצד מדינת ישראל בכל הקשור לאחריותן הישירה והעקיפה לשואת יהודי אירופה. ארגו: יש לשער כי העולם האירופאי נוצרי אינו מוכן לקבל סטנדרט משולש זה לאורך זמן, וזו כנראה הסיבה העיקרית לביקורת המשתלחת שבאה מכוון זה. מעניין לציין מבין השורות עולה, כי שוסטר מעוניין, ככל הנראה, לשמר יסודות 'מוסר משולש' זה, אך לדעתי המדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. קישורים: ז'אק שוסטר על אחריות, אשמה ותוכחה בגרמניה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי