|
הקרב הוכרע כאשר קידם בן-גוריון את אחד מתותחי צה''ל, והורה בסביבות ארבע אחר-הצהריים להפעילו. פגז התותח העלה את ''אלטלנה'' באש, שאילצה את רב-החובל לפקוד על נטישתה מחשש להתפוצצות חומרי הנפץ שבמחסני האונייה. האנשים קפצו אל המים, וחבריהם, שהיו על החוף, יצאו לקראתם עם סירות ''חסקה''. למרות שרב-החובל הניף דגל לבן לאות כניעה, ירו כוחות צה''ל אש אוטומטית לעבר הניצולים ששחו בים. בגין, שהיה על הסיפון, לא הסכים לרדת לפני שהורד אחרון הפצועים, אך נזרק לים על ידי אנשי האוניה. בקרב זה נהרגו עשרה חברי אצ''ל נוספים, וחייל צה''ל (סה''כ: 16 אנשי אצ''ל ושלושה חיילי צה''ל). לגרסתו של סא''ל (דאז) יצחק רבין בספרו ''פנקס שירות'', הוא אישית פיקד על הירי על האונייה ''אלטלנה'' ועל חיילי האצ''ל.
[עריכה] תוצאות הפרשה
|
מויקיפדיה
