  
  
  
|
 |
|
||
  נתחיל מהסוף - השיטה של ציטוטים מן המקורות |
|||
|
|||
לצורך התעמולה האנטישמית של השמאל, מוכרים וידועים. שולמית אלוני הרבתה ומרבה להפגין את ''בקיאותה'' לצרכי הצדקת רדיפת היהודים. גם כאן, כמה משונאי ישראל המובהקים, מצטטים מן המקורות, הכל לפי צרכיהם. דוגמא פרוזאית - אחד מדקלם - ששת ימים תעשה מלאכתך - את זה הוא אולי מקיים, והוא מצפה שכולם יקיימו, אבל מן החלק העיקרי באותו לימוד, הוא פטור כמובן - וביום השביעי שבת לה' אלוקיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך.... וזו כל התורה השמאלנית כולה על רגל אחת - אנחנו קובעים! אתם תעבדו, תשרתו בצבא, תחריבו את ארץ ישראל, אנחנו פטורים מלימוד התורה, משמירת השבת, מבנין הארץ וכו' בענין רוזוולט - הוא היה אנטישמי במידה לא רגילה. להלן קטע מן הספר ''בן המאה ה-20'' של בן הכט: ''.. כעבור חודש חזר הנשיא רוזוולט מביקורו למזרח התיכון, הוא התרועע עם מנהיגים רבים אבל אף לא עם יהודי אחד. פגישתו החשובה ביותר היתה עם אבן-סעוד, שליט ערב הסעודית, שקיבל מאה אלף דולר ליום כזכותו ברווחי חברות הנפט האמריקניות. ''בהודעה שפירסם אבן-סעוד שבועות מספר לפני פגישתו עם הנשיא רוזוולט, אמר אותו שליט ערבי שחום פנים ועוטה זהב - 'הדרך היחידה לפתרון הבעיה היהודית במזרח התיכון היא להוציא את כל היהודים בארץ ישראל ולשלחם למרכז אפריקה, ושם שוב לא יוכלו להטריד איש. אם יסרבו ללכת, יש ברירה אחת - להשמידם במקום מושבותיה ועל ידי כך להיפטר מן הצרה היהודית אחת ולתמיד'. ''בשובו מסר הנשיא רוזוולט דין וחשבון לקונגרס במארס 1945. הדין וחשבון נכתב בידי השופט רוזנמן, הנשיא רוזוולט עצמו וחתנו ג'ון בואטיגר. תוך כדי השמעת נאומו באזני הקונגרס הוסיף רוזוולט קטע על דעת עצמו, שעל תכנו לא נועץ קודם לכן עם עוזריו בחיבור הנאום. ''וכה היו דברי רוזוולט באזני העולם כולו: 'הנה, למשל, בשאלת ערב הסעודית, למדתי יותר על כל הבעיה - הבעיה המוסלמית והבעיה היהודית - מתוך שיחה עם אבן סעוד במשך חמש דקות מחליפת שנים או שלושה תריסרים של אגרות'''. במשך כל השנים, בהן הגיע לארה''ב מידע רב ועצום על הנעשה במחנות ההשמדה, לא די שרוזוולט לא עשה דבר למען הצלת יהודים, אלא גם מנע את הצלתם. יש הרבה מאד בספר הנדון, וחשוב מאד לקרוא אותו. נכון שארה''ב סיפקה כמויות אדירות של נשק לרוסים במלחמת העולם השניה. וכן גם לבריטניה. לבריטניה היא סיפקה גם תמיכה מירבית ב''ספר הלבן'', ואף ביטאה בגלוי את מדיניותה זו. תקיפת פרל-הארבור היתה מוצדקת ביותר. אין לארה''ב מה לחפש בחצר האחורית של יפן, וגם לא היתה לה הזכות להתערב בסכסוך הסיני-יפני. זה לא עניינה. למדינה חסרת מוסר בסיסי אין הזכות להיות שוטר העולם. הפצצת הירושימה ונגסאקי בפצצות מימן היתה פשע לא פחות נתעב מפשעי הנאצים. התעמולה האמריקנית, שקנתה לעצמה שביתה בתודעת העולם, עד עצם היום הזה, כאילו בהפצצה זו קירבו את קץ מלחמת העולם השניה היא שקר מוחלט! אין בו שמץ של אמת! המלחמה כבר הוכרעה. יפאן כבר הובסה. קיני לוחמים פה ושם אינם מצדיקים הפצצה כזו על אוכלוסיה אזרחית חפה מכל פשע. התירוץ (שקרי בכל מקרה) להפצצת הירושימה יכל היה להיות - היותה עיר אשר בה פועלת תעשיה צבאית, אך נגסאקי היתה עיר מטוויות קטנה ושקטה. תכלית ההפצצה היתה - ניסוי הפצצות! זה הכל! ''ידידתנו הגדולה'' היא נוכלת ממדרגה ראשונה, בדיוק כמו הרוסים והנאצים. אין שום הבדל! | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי