  
  
  
|
 |
|
||
  הארמית שפה מדוברת וחיה |
|||
|
|||
הארמית אינה שפה מתה כפי שאתה אומר כי אם לשון חיה מדוברת במספר ניבים. הלשון של היהודים - עד שעלו לארץ - ושל הנוצרים עד היום בכורדיסטן אינה כורדית כי אם ארמית. יהודי זכו שבעירק דברו 'פלֵחי' - ניב ארמי. היהודים בכרדיסטן הפרסית דברו בניב דומה. לא מזמן קימו בארץ פסטיבל בלשונם. הנוצרים בעירק עצמה גם כן מתפללים בארמית. לשונם המדוברת התפתחה מן ה'סורית' ניב ארמי קרוב אך לא זהה לניב התלמוד הבבלי. הנוצרים בעירק כתות רבות והדוברים סורית מזרחית הם 'אשורים' ( דתם 'נסטורינית') או 'כשדים' ( נסטורינים שהצטרפו ללטינית קתולית ומכירים באפפיור של רומא אך הותר להם לשמר את נוסח התפלה שלהם) .הדוברים סורית מערבית הם היעקבים ואלה מן היעקבים שהכירו באפפיור קוראים לעצמם 'סורינים'. בסוריה עצמה מדוברת מעט ארמית בשלשה כפרים החשוב ביניהם מעלולה. לשון זאת מעורבת הרבה בערבית. הנוצרים המרונים בלבנון דוברים ערבית אך לשון התפלה שלהם ארמית - אם כי היא מובנת רק לכמרים. לפני מלחמת האזרחים בלבנון היה רדיו לבנון משדר תפלה מכנסיה מרונית ביום ראשון ומי שמקשיב לה היה נדמה לו שהוא שומע את הקדיש היהודי. בהלבד שההגיה היתה נכונה ומדויקת ק היה ק ולא כ וכן יתר ההגאים. עולי כרדיסטן בירושלים דוברים ביניהם לפעמים בארמית. הקהלה של מוצל - העיר הגדולה בעירק הקרובה לכרדיסטן - היתה מרכז מסחרי עבור יהודי זכו ודהוכ שבכרדיסטן. יש מבני הקהלה של מוצל - אשר לשונם ערבית ועברית - אשר היו להם עסקים בזכו ולמדו לדבר בארמית. לאחר עליתם לארץ והתישבותם בירושלים הם מדברים שלש שפות שמיות חשובות - עברית וארמית וערבית. הארמית של נוצרים מעירק נשמעת כיום מדוברת במקומות שהיגרו אליהם - בלונדון ובשיקגו ובדטרויט. חבל כי בארץ משתמשים במלים ארמיות בלא להבינן. אנו רואים בעתונות 'האבא של פלוני' במקום אבי פלוני או 'אמא לשלשה ילדים' במקום אם לשלשה ילדים. אבא הוא קצור של אבאי - אבי בארמית ושמושו הנכון הוא לילד הקורא לאביו או לאדם הנזכר באביו בחבה. אבל משונה לקרא את בנו של שר משפטים של העבר הקרוב מספר על אביו בעתון ואומר 'אבא שלי אומר לנו אחרי ארוחה תתחילו להוריד' (הוא התכון לומר כי אביו היה מורה להם לפנות את השלחן ולא להשאיר את העבודה לאמם). אנו קוראים בעתונות 'חברה קדישא'. בארמית חברא קדישא = חבר קדוש. אם כן עלינו לכתב בעברית חברה קדושה או חבר קדוש או נכתב בארמית חברא קדישא לפי הכתיבה במקרא ובתלמוד הבבלי או לפי הכתיב של הארמית הארץ ישראלית חברה קדישה . גם 'כתיב' היא מלה ארמית -= כתוב. נראה אם כן שיש ערך רב ללמוד ארמית עבור דוברי עברית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הארמית שפה מדוברת וחיה |
|||
|
|||
ערכת סיכום תמציתי יפה של הארמית. אינני מבין למה אנשים מפחדים ממנה ולא מתמודדים איתה. בסך הכל, מן הראוי שמי שרוצה לקרוא את עזרא, דניאל, תלמוד וכו' ראוי שיידע ארמית. בסך הכל השפה הזו קלה ללימוד ומרחיבה אופקים. ובתוכה אפשר לראות את השפעתה על העברית http://www.safa-ivrit.org/imported/aramaic.php. עכשיו תתארו לכם עברית ללא השפעת הארמית.... הארמית השפיע על העברית יותר מכל שפה אחרת. היא היתה השפה ''הבין לאומית'' בחצי האלף האחרונה לפני הספירה ודוברה ע''י משכילים בתחילה. ומאחר שהיא השפה האחות הקרובה ביותר לעברית היא אומצה ע''י היהודים מזמן אשור, ובבל. גולי בבל כשחזרו ארצה הביאו איתם את השימוש היום יומי בשפה לצד העברית. כטיבען של שפות אחיות שהן נטמעות היטב בשפת המקומיים ויוצרות תשלובות מיוחדות בהתאם לאופי השורשים המילויים ואופי האוכלוסיה. יש ארמית גלילית, ארמית שומרונית, ארמית סורית ארץ ישראלית וכו'. דיאלקטים הדומים האחד לשני אבל שנקלטו ובוטאו בהתאם לאופי השפה המדוברת המקומית. אפשר לדמות זאת (למרות השוני במאפיינים אחרים) בין האנגלית הקלאסית לאנגלית המדוברת בכל מרחבי האיפמריה הבריטית לשעבר - ישנם ביטויים שונים שחלקם מושפע משפות מקומיות, מבטא שונה וכו'. בסך הכל ארמית היתה לעברית בקטן מה שהלטינית היתה לאנגלית (ולרוב השפות האירופאיות) בגדול. האם מישהו יכול היום לדמות את האנגלית ללא השפעת הלטינית עליה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
בס''ד. ולא עוד אלא שכמה וכמה מלים ומונחים ביומיום שלנו מקורם בארמית. למשל, סברה, עובדה, ברישא ובסיפא, וגם 'חברא קדישא' שבעברית זה 'החבורה הקדושה'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
לא, רבותי, אתם מכוונים עיקר דבריכם למלים שמקורן בארמית והן כבר בחזקת עברית. לדידי, ארמית אינה שפה חיה כל עוד אין בה ספרות עכשווית בתחומי המדע כגון - פילוסופיה, פיזיקה, בוטניקה, כמו גם משפטים, כלכלה, וכיוצא בזה. לחיות את העבר, עם כל הנוזטלגיה שכרוכה בכך, זה לא בדיוק מעיד על האמצעי [השפה] כמשהו חי. בנוסף, היש שפת דיבור ארמית - עכשוית? לא מלים שהפכו לחלק משפות אחרות, אלא שפה שלמה, בעזרתה קונים ומוכרים, עושים עסקים ושאר דברים המהווים חלק מן החיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
כפי שהסברתי בתגובתי הקודמת חלק מן הנוצרים של עירק דוברים ארמית בחיי היום יום. הייתי מוזמן בלונדון לחתונה של בת עדה זאת - וכל הנוכחים דברו ביניהם בשפה זאת וגם שרו בה. לא הבנתי מלה - רק אם דברו לאט והפרידו בין המלים יכלתי להבין. לעמת זאת, כאשר הראיתי להם קטע מן הפשיטתא - התרגום הסורי לתנ''ך - ידעה הכלה לקראו אך התקשתה בהבנה ואמרה כי רק אביה מבין זאת. גם ראיתי ספר שנדפס לפני כשנתים במוצל ונושאו 'מזמורי תהלים של דוד המלך'. המחבר הגמון - 'מר' בסורית - וההסברים כתובים בערבית אך המזמורים מובאים בסורית. צורת האותיות הסורית שונה מן הצורה העברית - האותיות מתחברות ויש יותר מחמש אותיות סופיות - אך זהו אותו א''ב. ראיתי קלטת שירים והכתבת עליה בסורית 'מתן' = עירנו. לחם עירקי נמכר בחנוית בלונדון ועליו כתבת באנגלית NAAN BREAD כשם לחם מהדו, ובערבית 'כבז תנור', וכן בסורית 'לחמן' = לחמנו. לא' פרקש - תודה על תגובתך. הלטינית אינה מדוברת אך למודה נחשב חלק בלתי נפרד מתכנית הלמודים של בתי הספר העצמאיים - היוקרתים - באנגליה. רציתי לצין בתגובתי הקודמת אך נמנעתי בגלל התארכות התגובה - והדברים בודאי ידועים לך אך כדאי להזכירם ליתר החברים בפורום. סימני התנועות בסורית הם נקדות - נקדה מעל יחד עם נקדה מתחת לאות מצינות את המקבילה לפתח שלנו, ושתי נקדות מעל האות מצינות 'זקפא'. בסורית מזרחית ההגיה כמו תנועת קמץ בפי התימנים ובסורית מערבית כמו תנועת קמץ בפי הספרדים. מלבד זאת קימת בסורית המערבית מערכת תנועות של האותיות היוניות H A Y O U הנכתבות על צדן מעל האות הסורית. לנסים ישעיהו - תודה על תגובתך. בהזדמנות זאת אעלה שאלה המסקרנת אותי. שם האות ר' - בעירק היו מלמדים לקרא לה 'ראש'. בארץ למדו לקרא לה 'ריש' בארמית. מה היו מלמדים בתימן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
בס''ד. נולדתי בארץ, אבל אבי (ע''ה) כשלימד אותי, למיטב זכרוני הר' היתה רֵש. לעומת זאת הב' היתה בֵּא, הד' דָּל, הז' זַן, הע' עַן, ועוד לא דיברנו על כ' כפופה וך' פשוטה, מ' פתוחה ום סתומה וכו'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
זה שדיברו ארמית בחתונה אי שם, וכל עוד אין וכנראה שגם לא יהיה מחקר מחקר מדעי בארמית ואף לא עיתון מקצועי בהנדסה כימית, למשל, אין אני רואה בארמית שפה חיה אלא שפה שהיא דועכת וכבר אינה רלוונטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
האם אתה אומר כי התלמוד הבבלי צריך להלמד בעברית ולא בארמית כי יש ספרי הנדסה כימית בעברית ולא בארמית? אחרי שטענת כי הארמית אינה מדֻבּרת הראיתי לך שהיא מדברת לא רק באזורים של עירק ופרס ותרכיה אלא גם בארצות גלותם של אנשים אלה בבריטניה ובאמריקה. הוכחה לחיוניות השפה. תן דעתך - זאת שפה מדוברת ברצף של אלפי שנים ויש כתבות בארמית מימי מלכי ישראל -- כלומר מאות שנים לפני הערבית הכתובה. מאד מענין לעברי לראות איך מתפתחת שפת הדבור כעבור זמן כה רב - איך תשמע העברית בעוד חמש מאות שנה? אבל לא זה עקר חשיבות הארמית בעינינו. בשפה זאת קימת ספרות ענפה - לא רק התלמודים והמדרשים. אנו נזקקים לשפה זאת בתפלות ובסליחות ובכתיבת הכתבה וקימת הפריה הדדית בינה ובין העברית כפי שכתבו לך המשתתפים כאן. האם לא ראית את בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל ועל משקוף שעריהם ועל רצפתם כתבות בארמית? 'דכיר לטב' פלוני בן פלוני - זאת דרישת שלום חיה מאבותינו - ואתה מבקש לנתקנו ממנה? אוצר המלים המקראי מגבל בין דפי הספר ויש מלים בלשון העתיקה שלא הגיעו אלינו. אנו לומדים מלשון חכמים ומן הכתבות העתיקות מן האגרות שנמצאו וכן מן הלשונות הקרובות לנו. כבר הראב''ע וחבריו למדו מן הערבית בפרוש המקרא - אף כי בלא התלהבות כי דברי קדש אינם צריכים לדברי חֹל. ולעמת זאת הארמית היתה בעיניהם עוד לשון קדש ולא הססו להסתמך עליה - ורש''י מסביר הרבה מלים 'כתרגומו' - כלומר לפי תרגום אונקלוס הארמי. אליעזר בן יהודה התקין הרבה חדושים על דרך הערבית למשל 'גרב' מן ג'ראב אבל האקדמיה ללשון העברית נוטה בשנים האחרונות להרחיב את העברית על סמך הארמית. אדם יכול לחוג לו מעגל קטן ולהתנתק ממקורות חשובים בתולדות עמו - אך אל יטיף לאחרים לעשות כמותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארמית מול עיברית |
|||
|
|||
רמז: זה מול זה עשה... ואכמ''ל שאלה פשוטה...למה ביום כיפור אנו היהודים מתפללים בעיברית ואחר כך עוברים לארמית ולבסוף שוב חוזרים לשפת הקודש עיברית? לשם מה המעבר הזה? תנסה למצוא תשובה והיא תפתור לך את הקושיה שהעלת במאמר שלך. ואכמ''ל | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי