  
  
  
|
 |
|
||
  מסקנות שונות |
|||
|
|||
עלינו לפעול כאילו אנחנו כבר חופשיים. לאור אי הסימטריה של הידיעה. מכיוון שאיננו יודעים איך יהיה משהו חיובי ואנחנו יכולים לדעת בבירור איך יראה משהו שלילי [מסקנות בדבר איסוף הידע המדעי על פי פופר], כלומר ניתן בקלות לדעת איך נראה ריב ניכור ולבד, מאשר איך נראים חיים טובים ויחד עם X מסויים. מכאן יוצאות כמה מסקנות: 1. ההתרכזות ברצון השלילי כתחילת הקשר. יצירת ''תנאים מגבילים'', ניסוח הסכם ממון, יצירת גבולות, כל מה ששלילי, נותן לנו כיוון של התמצאות, כמו שהשחורים בתשבץ נותנים לנו מושג על המילה הנכונה וכמו שמגע בדופן מערה חשוכה נותן לנו ביטחון בכניסתנו אליה. 2. מרכזיות.היות ואיננו יודעים מה ילד יום, ומה תרצה המציאות, ומה ידרוש היחד מאיתנו, בכל רגע נתון עלינו להישאר במרכז חיינו, עם פתיחת סיכוי להרחבתו ויצירת יחד גדול יותר. כדי שגשר יהיה יציב וכדי שגג יעמוד צריכים תומכי הגשר להיות משני צידי הנהר והעמודים מרוחקים זה מזה [מחכמת ג'ובראן חליל ג'ובראן]. 3. גמישות. היות ואיננו יודעים מה ילד יום, ומה תרצה המציאות, ומה ידרוש היחד מאיתנו, בכל רגע נתון עלינו להיות גמישים בתנועתינו פעולותינו ומחשבותינו. ככה יש להעדיף שאלה על תשובה והקשבה על ידיעה מראש. 4. דיאלוג רצונות. בכל רגע ורגע עלינו לשים לב לדיאלוג הרצונות בינינו, להבין מה רוצה המציאות מהיחד ומכל אחד מאיתנו לבד.עלינו לקבל את היותנו ''בית חרושת ליצירת רצונות'' שמטבע הדברים [סטיסטיקה] רוב רצונותינו יתבטלו מול רצונות אחרים [הרצון של המציאות מחד, והרצון של בן הזוג מאידך]. אין זה אומר שלבן הזוג לא תהיה חוויה דומה וכל מה שמחייב אותו מחייב אותה ולהיפך, בעניין זה ובכל עניין אחר. 5. סתמיות. כדי לתת לעצמנו לגדול, עלינו להכיר באי ידיעתנו ובסתמיותם של רצונותינו, כדי שלא נאבד את המרכז שביסוד אי הידיעה כלפי המציאות. 6. עשיה מעטה. עלינו להעדיף את העשיה המעטה ולראות ''אם זהו רצון המציאות'', אם הדבר מסתיעע או שלא ובכך ללמוד מטעויות קטנות ולהימנע מטעויות גדולות. 7. עשיה איטית. בשבח האיטיות. אם רוצים לתת למודעות יותר זמן לקלוט את האדם השני, את כוונותיו ולטעום את ''היחד'' שנוצר, יש להעדיף את האיטיות על המהירות. וכבר אמרו בני דודנו בעניין זה : ''המהירות מהשטן''. פעולה איטית [כמו SLOW MOTION] נותנת לנו הרבה זמן עיכול על כל פעולה וזמן להינות ולעבד אותה ולראות את אפשרויות המצב. עלינו להימנע מפעולה על סמך רגשות דפוסים ופחדים, שכל זה בא לשחרר אותנו מכבלי הדפוסים וההרגלים האישיים והחברתיים.שכל זה בא ללמד אותנו להשתחרר ולהשתכלל בדרכי חיינו. עלינו ללמוד כל הזמן ולכן עלינו לגשת מבלי להתאמץ מבלי לוותר לעצמנו ומבלי לוותר על ההנאה שבכל פעולה ופעולה [אבל על כך במקום אחר]. אם הבחורה מהקריות היתה נוהגת כך, לא היה צער רב כל כך מגיע לחייה וזה שהגיע הצער אומר לה ללמוד לשנות את דרכיה. העצוב הוא שגם הבחורה וגם הבחור לא נתנו צאנס ליחד אמיתי להיווצר בינהם ושניהם שילמו על כך [כל אחד בדרכו] מחיר כבד. במשחק הזה יש רק מפסידים. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי