| אני מניח שגם בדיון זה צפויים רוב המגיבים להתעלם מנושא המאמר שהוא התופעה התרבותית הקרויה בארי חמיש ולהיסחף שוב לדיון על קונספירציות ורצח רבין.
מה שמרשים אותי במיוחד בתיאוריות של מר חמיש הוא שאיש לא מת סתם כך. כולם נרצחים: הרצל, עופרה חזה, רפאל איתן, מוטה גור. מהרגע שכתבו עליך בעיתון מובטחים לך חיי נצח, עד שמישהו משתי התנועות המנהלות את העולם יחליט לסיים את חייך.
מה שמביא אותי לפרופ. משה קרוי. קרוי, פילוסוף שחיבר את הספר המרתק „חיים על פי השכל” והספר המשעמם „הוכחות לקיומה של הנשמה” היה סבור שכוחות החושך רודפים אותו היות ש„חשף” את קיומם ואת כוונותיהם. בריאיון שנערך איתו טען שהם הולכים לרצוח אותו ולביים לצורך כך התקף לב.
הוא אף הודיע שנבדק ונמצא כבריא ללא בעיית לב. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר מ... התקף לב. הוא היה בן 41 במותו. לא ידוע לי אם נעשתה נתיחה לאחר המוות. היו גם שמועות שהתאבד.
אין ספק שאנחנו חיים בעולם מעניין בו, בניגוד לכל היגיון ביולוגי, חייזרי ענק נמשכים מינית דווקא לנשותינו, מקיימים איתן יחסי מין ומביאים צאצאים לעולם. זה, לפחות, מה שכתוב גם בספר בראשית פרק ו' פסוקים ב'-ד'. מייד לאחר מכן אירגן אלוהים את נוח והמבול והשמיד את כולם, חוץ מנוח והחייזרים, כמובן, דבר הגורם להטלת ספק בתבונתו של מארגן המבול. אני מניח שגם זה יוכל להשתלב בתיאוריית קונספירציה שבה לוקחים רק את מה שמתאים לתיאוריה וזורקים את השאר. מכאן שגם אלוהים הוא חייזר, מהטובים, הנלחם – ללא הצלחה – ברעים. כל ההבל הזה הוא חלק מתורה פילוסופית בת כאלפיים שנה בשם גנוסטיקה.
מה שבכל זאת קצת מעליב אותי הוא שאני לא חשוד בשום דבר. אני חייב להיות in. אולי אפשר להדביק לי את רצח ארלוזורוב ואולי אני עומד מאחורי הצונאמי, מי יודע? |