  
  
  
|
 |
|
||
  למיכאל: הומו ספיאנס והומו אינטלקטואליס |
|||
|
|||
היחידים המעולים, מועלים לעולה, כדבריך, משני טעמים: 1. יש יותר מניפולטורים המתחזים ליחידים מעולים, מאשר מעולים באמת, והם מסכנים את שרידותה של המערכת. לכן פתחו חברות האדם מערכות הגנה מפני רעיונות חדשים שרובם אכן גם הרסניים. מערכות הגנה אלה פוגעות אמנם ברעיונות של היחידים המעולים וביחידים המעולים עצמם, אבל לטובת שרידותה מוכנה (מבחינה אבולוציונית) המערכת לוותר על התקדמותה כדי למנוע את קריסתה. 2. המאפיין היסודי של ההומו-ספיאנס שהוא משמיד בתבונה (ניתחתי את הנושא במאמר בפורום זה ''אנטישמיות ושואה''). היחידים המעולים באמת שייכים למין ''הומו אינטלקטואליס''. לאדם המשמיד בתבונה יש דילמה כלפי האדם האינטלקטואלי: מצד אחד הוא מבקש להשמידו ומצד שני הוא זקוק לו. הפתרון התעללות באדם האינטלקטואלי מבלי להשמידו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| והנה תרומתי הצנועה לדיון החשוב: |
|||
|
|||
על יוצרים ועל יצרים. להתקדם, ליצור, להיות גבוה היום יותר מאשר אתמול, זו נטייה טבעית לאדם באשר הוא אדם. איך עושים זאת? איך מתקדמים? איך ניתן להיות גבוה יותר ויותר מיום ליום? יוצר אשר מיצירתו יכולים ליהנות רבים אחרים; זה הטיפוס שבונה לו (ולנו) הר. לאט, בעבודה קשה ובעקשנות הוא מתקדם במעלה ההר תוך כדי בניה. לפעמים יש תחושת ירידה ולפעמים אפילו נפילה קשה; אבל זה רק מפני שעליו להביא מלמטה את חומרי הבניה. 'ירידה לצורך עליה' קוראים לזה. יוצר כזה גם מעלה אתו אל ההר שבנה את כל מי שמעוניין לעלות. הוא משתף את כולם בהישגיו הרעיוניים ולפעמים אף בלבטיו לגבי הצעד הבא בהתקדמות. כך כולם יכולים להיות שותפים בבניית ההר וביתרונות שמעניק קיומו של ההר לאחר שנבנה, כנקודת משען לבניית הר גבוה יותר, (לפעמים) על ידי יוצר אחר. ההיסטוריה היהודית מלאה (וגם בהווה ישנם) דמויות מופת כאלה, אשר ההר האישי שבנו משרת את כולנו מאז ועד בכלל. כך יכול אדם שיכולותיו אינן כה גבוהות, להתייצב על ההר שכבר נבנה ולצפות למרחוק. לפעמים אפילו למרחק גדול יותר מזה שאליו צפה בונה ההר... אברהם אבינו הנו דמות המופת הראשונה בהיסטוריה אשר זו הייתה דרכה, וממנו והלאה היו, וישנם, רבים רבים ההולכים בדרכו. לעומת דרך זו ישנם אנשים הנוקטים גישה אחרת וגם בהם נתקלים פה ושם. כדי להרגיש גבוהים - הם לא יתאמצו לבנות הר, הם פשוט ידרכו על הזולת. הם אלופים בחשיפת הרע אצל הזולת בעוד הם עצמם - טוב מוחלט. הם, לעולם, לא יאמרו כך בפירוש אלא אם כן שאלת אותם או לחצת אותם אל הקיר... אבל בעצם ההצבעה על הרע, כביכול, אצל הזולת הם כמו מכריזים: ''תראו כמה אני טוב''... הראשון בהיסטוריה אשר נקט דרך זו היה קין אשר רצח את הבל אחיו מתוך תחושה כי אחיו מוצלח ממנו. אז למה להתאמץ לעלות? אפשר, פשוט, לסלק את המתחרה מן הדרך וכך, תמיד, להיות ראשון. אפילו בלעדי. חז''ל אומרים לנו כי ''כל הפוסל - פסול'' ומוסיפים: ''במומו הוא פוסל'' כדי שנדע ממה להישמר. לכל אדם נתן הבורא יתברך יכולות שונות, חלקן מובהקות וחלקן פחות. לכל אדם יש את היכולת ליצור וגם את היכולת להרוס. מה שעושה את ההבדל זו הבחירה החופשית הנתונה לכל הולך על שתים: תלוי במה בוחרים. המסקנה שלנו היא: אם אתה רוצה להרגיש גבוה - בנה לך הר, אל תדרוך על הזולת. מי שמוצא דמיון בין הטיפוסים המתוארים כאן לבין כותבים בפורום זה ובכלל - עושה זאת על אחריותו בלבד. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי