  
  
  
|
 |
|
||
  על-תנאי לנד |
|||
|
|||
מאמר רציני ומענין, שהושקעה עבודה רבה. מספר הערות ברשותך: (1) לא ברור לי עד היום מדוע הקומפוזיטום Altneuland תורגם לעברית למונח ''אלטניילנד'' ולא ''אלטנוילנד''. יש כאלה הגורסים שמקור השם הוא בבית הכנסת ''על תנאי'' בפראג, כפי שמסכם זאת אפרים צורף במאמר על בתי כנסת באירופה במקום זה ( http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/batey-k... ). ציטוט ישיר משם: [...] ''בית הכנסת ''על-תנאי'' בית כנסת עתיק אחד המסוגנן מבחינה ארכיטקטונית ממרכז אירופה הוא בית הכנסת ''אלטניי-שול'' בפראג ובכינויו: ''על-תנאי''. אולי רמז כאן לארעיות וחוסר בטחון שבחיי הגולה. חלונותיו צרים מכאן האפלולית שבו ואווירת המסתורין והאגדה המרחפת בחללו'' [...] אם הרצל באמת החליט לעשות שימוש בשם זה, שאינו אלא במשמעותו העברית של ''על-תנאי'', כדי לכנות בה שם של מדינה חדשה? האם הדבר אינו מוזר או מגוחך שמראש הוא קובע שמדינה מסוג זה תהיה ''על-תנאי''? ואולי התכוון לכך שתהיה על-תנאי אם יהודים יחפצו לגור בה? לי מכל מקום נראה שהרצל בחר בשם זה מהתעתיק הגרמני, ולאו דווקא ממשחק מילים זה. (2) לגבי חזקת הראשונים בכל האמור לחוקים הסוציאליים של ביסמארק ושות', הרי שהדבר מורכב מעט יותר; יש כאלה הטוענים כי היה זה האחראי על ענייני הכספים ואוצר הקופה הציבורית באנגליה, William Dowdeswell, אשר 100 שנים לפני כן כבר הנהיג שינויים מסוג זה, שפירושו הנהגת חוקים סוציאליים בממלכה המאוחדת הרבה לפני שמודל הגרמני עמד על רגליו. מה דעתך על טענה זו? (3) לגבי הרצל האיש עצמו: אישית נראה לי שהאיש ממשיך ומהווה חידה עד היום, שכן ברטרוספקטיבה של 300 שנה לאחור ניתן להגדירו כהוגה דיעות בעל שיעור קומה עולמי, אשר להבנתי מאפיל בהרבה על מרקס ואחרים בבואו להבין את 'מהות ההיסטוריה' ובניתוחיו היחסית מדוייקים לגבי אפשרותם של התפתחויות עתידיות, שבחלקן התגשמו בהמשך. מעניין לציין כי האיש גם נקט במדיניות נורמטיבית הפוכה לדברים שהמליץ לאחרים, היינו בניגוד לרעיון הציוני שדגל בסוברניות יהודית ובהמשך השתייכות לחוג דת/תרבות זה – הטביל את ילדיו לנצרות, מסיבות שמעודו לא פירט; מבחינה זו ניתן לשער מדוע ביצע צעד מסוג זה (ויש לי על כך מספר השערות), אולם חזקה על כך שהכל ישאר בבחינת ספקולציה בלבד. וכמובן last but not least: הרצל עצמו היה בויכוח מר על שאלת מיקומה של המדינה הציונית, ונטה לטובת הרעיון הטריטוריאליסטי מלכתחילה (לדעתי בצדק רב), וחזר בו כתוצאה מלחצים חזקים שהופעלו עליו בהמשך. אני משער שהרצל הבין את 'הסכנה האנאכרוניסטית' שהיתה יכולה לשיטתו להתקיים בפלסטינה כמולדתם ההיסטורית של היהודים, ששם כוחה של המסורת וזכרונות העבר יתגברו על המודרנה שברעיון 'ההשכלה' היהודי. נקודה למחשבה. תודה לך מכל מקום על מאמר זה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| העניין עם ביסמארק |
|||
|
|||
הסיבה העיקרית שביסמארק נכנס למאמר זה מפעל ההתישבות הקואופרטיבית מנוהלת מלמעלה, בפוזאן. הוא גם הנהיג מדיניות רווחה (סוציאלית) רחבה וזה מסתדר עם מפעל ההתיישבות בפוזאן. בכל זאת המנהיגות של התנועה הציונית (אופנהיימר למשל ועוד) היו מעורבים בתהליך וסביר להניח שהושפעו ממנו. הרצל גם הכיר את ההתפתחות בבריטניה. בספרו אלטניילנד יש הרצאת בחירות ב''כפר חדש'' שמפרטת בפרטי פרטים את פרשת ראהאליין (אירלנד) בשנות ה-30 של המאה ה-19 (אם אינני טועה), וגם על אגודות הצרכנים ברוצ'דייל (בריטניה). למרות שלא עשיתי עבודה מקיפה מאד. אני חושב שלתהליך שהנהיג ביסמארק בפוזאן היתה השפעה הרבה יותר מעשית על התנועה הציונית מאשר ההתרחשויות בבריטניה. א. כי ההנהגה הציונית ישבה בברלין וּוינה. ב. כי מנהיגי הציונות היו מעורבים בתהליך ההתיישבות בפוזאן. ג. ממה שאני קראתי התוכניות והדיונים התנהלו סביב הדגם (פוזאן) שיזם ממשלו של ביסמארק. הערה אחרונה הויכוח על יעד הציונות נגמר לפני כתיבת אלטניילנד. מכאן ששם הכיוון הוא מוחלט --- ארץ ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העניין עם ביסמארק |
|||
|
|||
א. אני מסכים שהרצל הושפע מביסמארק מאשר מגורמים אחרים, ולו מפאת שהיה שייך בכל רמ''ח איבריו למה שמכונה 'חוג השפה ותרבות הגרמנית'. ב. לא הבעת את דעתך לכתיבת השם כ'אלטניילנד'. מהו לדעתך הסיבה לצורת כתיבה זו, שאינה חופפת למקור הגרמני? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין לי מושג בקשר לשם |
|||
|
|||
אני חושב שראיתי משהו בנושא השם של הספר אבל לא ממש התייחסתי. הרי מטרת המאמר היתה להבין את החזון והמציאות מההיבט הכלכלי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי