  
  
  
|
 |
|
||
  אריה: פה מפיק מרגליות |
|||
|
|||
אכן ''על דא קא בכינא'', כמאמרם בארמית. באמת חבל. אבל אמירת החבל אינה מועילה כי אומתנו מאז ומימים לבליל שפות היתה רגילה. מיני קדם, מאז ש''נפוצו האומות'' אחרי מעשה מגדל בבל, אוצר המילים של כלל בני באדם רק הולך וגדל. הוסף לכך שלפני שלמה המלך ואחרי המלך כורש, שפתנו היתה, ועדיין הינה, שפת לשון הקודש, רבנים וחכמים מורים ואנשים השתמשו בה בחרדת קודש. ויוצא מן הכלל היה רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, שגר בארץ ישראל בין 135 ו235 לספירה הנוצרית. הוא הקפיד על גינונים,על מלים, על דיוק ועל משפטים, הוא,אגב היה הראשון שהשתמש במלה מטאטא לכבד את הבית, וגודגדניות כשם של הפרי שלא ידעו את שמו בעברית. נכון דרשת, ונאים דבריך מר אריה איש הפנינה, אילו היו מלמדים משחר נעורים את העברית נכונה, להגות את המלים, לחבר משפטים ולהביע הגיגים, לעודד שירה וחיבור פיוטים המשמח לב אנשים, היינו בדיבור ובשפה ,הרבה יותר מתקדמים. לא מן הנמנע, ואכן יעידו תולדות עמנו, שהלכנו לרעות בשדות זרים ופירותיהם קצרנו. מילים ומילי מילים נוספו לשפתנו,ועם כל הכאב, הפכו להיות נכסי צאן ברזל לכל קורא וכותב. העברית הטהורה הנקיה הצחורה ללא כתם ורבב, נשארה בפיוטי התפילה או בתכתובת בין רב לרב, או בספרים בשות''ים או באגרות שבינינו נמצאים, אלו שנכתבו ושהגיעו לידינו מתקופת הגאונים. וגם ראינו ,לצערנו ולהוותנו, במרוצת הדורות גם שם בתכתובת נכנסו לאחרונה כמה וכמה מלים זרות. במטותא, מר אריה היקר, הבט נא וראה מילים חשובות, עיין נא ב''קינות'' לט' באב או גם ב''סליחות''. שם תקרא את ''ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך'' של הלוי, או את''שאלי שרופה באש'' של המהר''ם מרוטנבורג האשכנזי. או גם,אם יש את נפשך לדעת,גם בכתבי רבי אלעזר הקליר. בכל אלו תקרא ובעיניך תכיר ,ממש ''ספרות מקיר לקיר''. אכן,גם במאוחרים מהמאה האחרונה אפשר גם למצוא, כמו ביאליק, אחד העם ועוד הנקראים לעת מצוא. מה שחבל, ואני רואה את זה ממגמות החינוך,מהשיטות ומהמילים שנוספו לשפה מסיבה זו או מבלי משים. שומע אני סיומת של שיחה טלפון: ''יאללה -ביי'' ואני עומד המום ולא מאמין למשמע אזני אני שומע מישהו אומר :''בוא נשב ונדסקס'' כולי אומר חלחלה ובתוכי אני כועס. אבל,שא נא עיניך וראה ידידי היקר, הבט בעיתונים ובמה שברחובות נמכר. ראה נא עתון, כתב עת או פירסומת, וראה איך ששפת עבר הפכה מעוותת. את הדוגמאות כבר הבאת, והערותיך נתקבלו בברכה. מי יתן ויהיו דברינו אלה לשיעור חשוב לדור הבא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה, מוטק'ה |
|||
|
|||
עליי רק להוסיף, ששיבושי לשון חדרו אף למשנה, כגון ''מצינו''(=מצאנו); ''יצתה''(=יצאה); ''מצפצפין''(=צפין); ''קורין''=(קוראין), וכן הלאה. אבל בכל זאת: ישנם מקורות טובים, כפי שציינת, וגם את השיבושים שבמשנה, יש לקחת בעירבון מוגבל, בהתחשב במצב ההיסטורי ששרר באותה העת, ולהתענג בכל זאת על הסגנון המיוחד שיצרו, שלא במתכוון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה: חן,חן,האם אתהבמקר שאר-בשר של בן-יהודה ? |
|||
|
|||
הרי עד שפרסם את מאמרו ''שאלה נכבדה'' עבור פרץ סמולנסקין בניסן תרל''ט (1879) היה שמו אליעזר פרלמן. מעניין שהעלית את נושא השפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני קרובו, אם כי תענוג לשאת את שמו. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי