  
  
  
|
 |
|
||
  ברכות כלליות ומספר הערות |
|||
|
|||
אריה ידידי, הרשה נא לי לברכך לרגל פתיחתו של טור זה, אשר שמו וצבעו מצאו חן בעיניי עד מאוד. על ידי כך אתה מצטרף לשורה ארוכה של 'כותבים צבעוניים' האוחזים בצבע זה או אחר בטורם האישי. רשימתך זו עניינה אותי מאוד, היות וכבלשן, מתורגמן וחוקר התפתחויות לשוניות נתקלתי באקדמיה לא פעם ולא פעמיים, ואינני יכול לומר שהתקלות זו היתה חלילה קשה או טראומטית. הקו אותו אתה מייצג באשר לאקדמיה נכון לשיטתי בחלקו, היות וברור לכל כי במדינת הגירה וקיבוץ גלויות לשיטתה מהווה השפה העברית נדבך חשוב ביותר בתרבות קירוב הלבבות, טכנית ורגשית כאחת. ברור לכל שתפקידה של האקדמיה לא ממש הוגדר במסמרות ברזל כמו במקרה הצרפתי, היות וככל הנראה חשבו ראשי המדינה להשאיר טווח פעולה גמיש ובלתי מחייב, ואולי בגלל זה נדחקה זו אל תוך עולם האקדמיה האמיתי, בו כידוע לך ולרבים אחרים המציאות השרוייה בו אינה תמיד דומה למציאות החיצונית הממשית. התפתחות זו יצרה אצל האקמיה מצד אחד רצון עז לשלוח ידה אל כל תחום בר שינוי, אך בו''ז הפכה ומיסמרה את אזלת ידה של האקדמיה לדבר מובן מאליו, ולו מעצם היותה גוף אקדמאי ממליץ ומנותק משהו, ובלתי אוכף. האקדמיה נרתעה מביצועה שינויים מרחיקי לכת בתחומים שונים, אשר מהם נובעות שגיאות רבות בשפה העברית; האקדמיה הזניחה לשיטתי את הרפורמה בתחום הניקוד, ודווקא במקום בו היתה יכולה לבצע רפורמה של ממש ולהציע צמצום הניקוד לכוון מספר תנועות ברורות. דווקא כאן היא בחרה שלא לבצע זאת. התוצאה הישירה של דבר זה היא שהניקוד הנכון בעברית נתפש כדבר איזוטרי, אשר למעלה מתשעים אחוז מהקוראים והכותבים בשפה העברית אינו שולט ברזיו. יש לשער כי אם היתה מתבצעת תוכנית מקיפה בתחום זה היה משתנה הסירוס העילג הרווח בשפה העברית. נקודה נוספת נוגעת ישירות ביוצאי הדופן הרבים בעברית, אשר מקורם נעוץ בעיקר בתקופות קדומות יותר, ובחוסר אחידות כללי של שפה רדומה ובלתי עדכנית, אשר שואבת את עוצמתה מרעיון ומטקסט דתי. בתחום זה היתה יכולה האקדמיה לבצע שינוי של ממש על ידי ביטולם של יוצאי הדופן באופן רשמי לטובת אחידות וזרימת השפה. דווקא מדינת ההגירה ישראל יכולה מבחינה זו לספק קרקע מעניינת למחקרים על התפתחותה של שפה מחודשת ומתחדשת, אשר 'השינויים מלמעלה' עוקבים ועונים על 'הצרכים מלמטה'. דבר זה לא נעשה, והאקמיה צמצמה את תפקידה למעין פדגוג המנסה לאכוף רצונו על מליוני בני אדם שמעדיפים לדבר אחרת. במקום זאת התמקדה האקדמיה ביצירתן של מילים חדשות, אשר בחלקן הגדול אמנם נקלטו, אולם דווקא המאבק נגד הלעזת השפה העברית אינו דבר שאמור ללבוש אופי אנאכרוניסטי, ועל כן צריכה האקדמייה לנסות ולשלב אלמנטים שונים במאבק זה, אשר בו יש לבצע פשרות רבות. דומה כי דווקא שמה של האקדמיה הוא הפשרה הטובה ביותר כנקודת זינוק להכרת מציאות השטח, ולפעולה חכמה המבוססת על הזון חוזר עם קהל דוברי העברית. שתי המשימות המרכזיות העומדות לשיטתי מול האקדמיה הינן ביטול יוצאי הדופן בשפה העברית לטובת הכלל הרווח בדיבור, וביטולה המוחלט של צורת הניקוד הנוכחית. בשלב שני על האקמיה לבטל לחלוטין את השימוש במספרים זכריים, ולבצע רפורמה מרחיקת לכת בהכנסת תנועות ה-A וה-E לשפה הכתובה, והפרדת מילות היחס משם העצם לאלתר. אלה הם כמובן משימות רבות ומורכבות, אך רק על ידי פישוט התחביר, הכתיבה וכללי הניקוד תוכל האקדמיה לנחול נצחונות ברורים גם בתחומים אחרים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עוד קצת על מדינת הגששים |
|||
|
|||
כאשר ניתקה האנגלית-אמריקאית מהקשר הקבוע עם האנגלית המקורית, נוצרה עגה צפון אמריקאית חדשה, עם צלילים מקומיים וכיו''ב.... מעט מילים ''סופחו'' משפות ילדים (למשל פאוואו-התכנסות להתייעצות), אך ככלל נעשה הרבה לשריין את האנגלית ולהנחילה בצורה מדוייקת ככל האפשר. התמונה הקנדית דומה, אף שמצפון לארה''ב נותרו קשרים עם ארצות מוצא כאירלנד, סקוטלנד וצרפת, שהשפיעו על התפתחות השפה לפי מחוזות. לניבים אינדיאנים כמעט שאין זכר, אלא אם מביאים דוגמאות פירסומיות כמו חברת הדלק מוהוק.... תהליכים דומים עברו על שפות מתפשטות אחרות, החל בערבית וכלה בפורטוגזית, אך אצלנו... בארץ חמדת, לא מדובר בשפה מתפשטת אלא דווקא בשפה מתקבצת....זה בדיוק דגם הכישלון! לא היה פה (שם) מצב של הבאנו איתנו שפה מקורית וכבר נסתדר, או תסתדרו איתה. במקום זאת הוחלט להנחיל עברית לא רק כחלק מרכזי של תרבות יהודית, אלא בעיקר כאתגר מדיני שהיה לישראלי.....לא ערבית, לא יידיש, לא לאדינו ....''פה נקים חברת לשון חדשה'' (יצחק בן צבי באחד ממכתביו, השנה לא זכורה לי) ומה יצא מכל זה?! סופרים וכותבים, בעיקר מיוצאי רוסיה ופולין,עשו כל שלאל ידם ''להתעבר'' וטרחו לתרגם כמעט כל מילה...אלתרמן למשל... שהיה במהות תרבותו ''כותב רוסי'' הפך שמים וארץ לתרגם אפילו שירי רחוב או פזמוני חיילים. העברית לחמה על קיומה מול לחץ יהודי גלותי שרצה מדינת יידיש, נגד ערבית שהיא שפת המרחב ונגד אנגלית שהיתה לשון השלטון. ההישג היה מפליא. אהבת השפה הונחלה בבתי הספר, בצבא, בתנועות הנוער ולפעמים נהגו בה מנהג של קדושה. כל אלה הולכים ונעלמים לטובת ''הים התיכון'' החל מהתגלות עידן ''דירלאדדא'' של אריס סאן ועד ליבבות קורעות הלב של אבירי הזמר המזרחי....יאסו! עלאכיפאק! ועוד ועוד.... אפשר להאריך ולתאר את בזיון השפה, את תהליכי התבהמותה לטובת קידום מכירות, קידום פזמונים וקידום עדות..... ומה יש היום?! די להשוות כתיבה עיתונאית ''מהעבר הרחוק'' של שנות השישים והשבעים, או פזמונים מאותו עידן, עם הצורה בה מטפלים בשפה במעריב, ידיעות ואפילו בהארץ..... אחת הטענות היא שצריך לרדת לרחוב....בעיני זו הודאה בכשלון, לאמור: לא הצלחנו להעלות את הרחוב למילון עברי נכון..... יתכן שאינני אלא תרח מזדקן, רדוף געגועים למחוזות ילדות... אך גדלתי על ברכי השפה, חונכתי לאהוב אותה ולהתגאות בה גם כשההיגיון אמר: לך ללמוד אנגלית בחור! לצערי לא ניתן לישראלי הממוצע ללמוד....ערבית כהלכתה....הוא מחונך לסרס ולעקר את שפתו, עם ''תוספות'' ערביות, אך מנוע, מכח מניעים פוליטיים-רעיוניים להתמחות בערבית....המגוחך הוא שמדובר בשפות אחיות....אך אצלנו במקום להפוך ערבית לחובה וכך להבליט את עיקורה המטופש בפי ישראלים עם הברה צברית או פולנית, השפה השניה נדחקת לפינה של ''לא טוב פוליטית'', והעברית מסתבכת ומתפתלת בשום דבר עלוב, של ים תיכון נודף ריח תת גזעני..... כאן באו הגששים, אבירי ההומור ואויבי השפה.... חבורת פוחזים שביקשו להתפרנס מבידור, והפכו ל...כמעט בלשנים..... ומה צריך לכתוב או לאמר: ''יאללה יא ג'מעה תרדו מזה תעשו פס ואל תזרקו עלי תיק בואו נסתלבט ונסחוב שאכטא ואז תביא לי שתי בירות ,דוד ותוציא גם מהמלפלפונים יא חרא, יא אחי יא כוס אמק'' לכן זכרו את השיר הישן....''יהודים רחמו רחמו'' ואם כבר החלטתם לזיין את השפה ולקרוע לה ת'תחת, אז לפחות לכו ללמוד ערבית ואז תבינו כמה אתם מגוחכים גם באזני שכניכם, ובטוח ש...באזני.....היוונים של יאסו פוליקפיס .... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם המזרחי: ערבית? |
|||
|
|||
גם אני, כמוך, מצר על דלדול השפה העברית, על ''העשרתה'' בשפת ביבים בהקשרים מיניים לרוב.לא ברור לי הקשר עם אי ידיעת השפה הערבית. (ההפך. רוב בביטויים הם בשפה הערבית). אני למדתי ערבית מספר שנים בתיכון, לא אהבתי זאת ומלבד היכולת לקרוא מבלי להבין, אינני זוכר דבר. ובכל זאת אני מדבר, כותב ואף עורך בעברית טובה. אני לא מעוניין להשתלב במרחב, והתרבות הערבית לא נוגעת בחיי. מי שמעוניין ללמוד ערבית - טוב מאוד. דרושים לנו אנשים המתמחים בשפה זו. אבל אין בזה חסר לאחרים. ובאשר לגששים. הם, ונסים אלוני ויוסי בנאי ואפרים קישון, העולה החדש, העשירו את השפה העברית בביטויים ובדימויים מלאי צבע ורבי השראה, ואף תרמו בכך לתקשורת חייכנית בין אנשים שונים ומרמות שונות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים......שיהיה.....התבהמות הגששיות |
|||
|
|||
התבהמותו הגגשית של חלק מעם ישראל במדינת ישראל עברה מזמן מימד ההצגה הקומית ומשהפכה ''לשפה'' היתה לחיידק המאכל לאט לאט ובהתמדה את התרבות העברית.לפחות את זו שאני מעדיף. באשר לערבית....לדעתי מדובר בשפה הכרחית למי שמעוניין לחיות בישראל. אתה אומר שאינך מעוניין להשתלב במרחב....ובכן ידידי היקר.....הסתכל מסביב ואחר כך בראי.....אין לך ברירה...הערבית היא שפת השכן העשוי להיות ידיד ובינתיים עודנו אויב. חלק ניכר מבעיות היומ-יום,בהבנת המתרחש בישראל,על גבולותיה וכן...במרחב- קשור להתנשאות התת מערבית של ''אנחנו לא רוצים להשתלב במרחב''.....עברית גששית קלוקלת,סירוס ערבית ועוד -כל אלה כן והשתלבות לשונית,אפילו חלקית לא?! איך אמרו פעם,בשיר משירי פוגי....פה קבור הכלב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם כמה שאתה צודק. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם: הזניית השפה היא בעיה קשה, |
|||
|
|||
אם נמשיל את המילים בשפה לאלפי קוביות לגו קטנטנות -אבל לא הראשונה במעלה. אם נמשיל את השפה העברית לקופסא עם אלפי קוביות לגו, אנחנו צריכים, ראשית כל, לוודא שהקופסא כוללת בתוכה קוביות לגו בלבד... התואמות אחת לשניה. אחרת לא נוכל להרכיב את המבנים הנכונים והנאים. קודם כל - שהלשון העברית תהיה מורכבת ממילים... עבריות! בקיצור: טוהר השפה קודם בעיניי לאיכות השפה (אף כי שני הדברים חשובים מאוד). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי