''המתחיל במצווה אומרים לו גמור''

ביום ראשון, בתאריך 30.05.2004, הבעתי דברי ביקורת נוקבים כלפי בית המשפט בגין פסק דין של השופטת דנה מרשק מרום, לאחר ששחררה מאשמה פלילית, חבורה של שבעה נערים, אשר התעללו מינית בנערה בת גילם במשך מספר ימים.
הביקורת שלי התייחסה להתנהלות בית המשפט בשני מישורים: המשפטי והחברתי.

במישור המשפטי - תמהתי לגבי האבסורד הלוגי של הענשת הנערים (שהודו בבית המשפט בעבירות מין חמורות ביותר), ללא הרשעתם!!??

במישור החברתי - הביקורת הייתה כלפי:

1. קלות העונש; שעות שירות לטובת הציבור, ופיצוי כספי ללא מאסר.
2. העדפת אינטרסים של הנערים; דאגה לעתידם והתחשבות בהיותם ''בני טובים'' (?!)
3. התעלמות מטובת הנערה וממצבה; גם מבחינה עקרונית (''צדק צדק תרדוף''), וגם מבחינה מעשית וכאן המקום להבהיר כי חלק מיכולת הקורבן להחלים ולשקם את חייו תלויה בהענשת התוקף ומיצוי הדין עמו.

עלתה התהייה, ורבים אף שאלוני, מה לי ולביקורת על פסק דין של שופטת בישראל?! הרי אין לי השכלה משפטית, ואיני מצויה בנבכי הפסיקה, החוק והתקנות.

ובכל זאת מסתבר, כי בערעור על פסק הדין (בבית המשפט המחוזי), בית המשפט סבר כמוני ו''הפך את הקערה על פיה''. הוא החליט להרשיע את הנערים אשר הודו באשמה זה מכבר. הערעור שהוגש נסב על הנושא המשפטי ועל האבסורד שנטען במאמרי הקודם.

בואו ונבחן לרגע את מה שקרה ולא נמנע מלהמשיך ולבקר גם הפעם:
חבורת הנערים הורשעה בפלילים בערעור במחוזי. כתוצאה מכך יש עליהם מעתה אות קלון והגבלות מסוימות; כנראה שלא יוכלו להיות מורים בישראל, כנראה שלא ישרתו ביחידה מובחרת כנהוג אצל ''בני הטובים, מלח הארץ'', וישנם מקומות עבודה, (בעיקר במגזר הציבורי) שיהיו חסומים בפניהם. אולם, הם עדיין יוכלו לבנות לעצמם קריירה מפותחת, ענפה ומשגשגת; הם למשל, יוכלו ללמוד משפטים באוניברסיטה ולהיות עורכי דין, הם יוכלו ללמוד הנדסה או אדריכלות בטכניון ולבנות בתי משפט...

ומה לגבי העונש?
למעשה, העונש שניתן הוא סמלי, מזערי ולא ביחס לחומרת הפשעים. עליו כאמור, לא הוגש הערעור.

ומה מבחינה חברתית?
מבחינה חברתית, עדיין, מה חבל, העיוות לא תוקן. אינני יודעת מה תורם עונש זה לבחורה המסכנה מלבד תסכול, מרירות, כעסים ותחושה חזקה של חוסר צדק ובדידות בעמידתה בפני המערכת.

לסיכום:
כיום, לאחר הערעור במחוזי, קיימת הרשעה ובכך תוקן המעוות.
אולם, עדיין חסרה הענישה המהותית, (זה עונש זה?) ומהאספקט החברתי – גם בית המשפט המחוזי שבערעור - לא מילא את תפקידו.