  
  
  
|
 |
|
||
  בין אלימות להישרדות - טל רבינוביץ. |
|||
|
|||
מקרים כאלו ואחרים מתרחשים יומיום בבית הספר. קיים פער בין הצקות מילוליות שהן בבחינת חלק מתהליך התפתחותי אפילו ובין נשיכה כתגובה להצקות אלו. הרי מטרתנו היא -אנשי החינוך- ללמד ילדים דרכים חלופיות לתגובה. יכול היה הילד לקום ממקומו וללכת לשבת במקום אחר או לחילופין ללכת למורה. נכון לו היה הולך למורה היה מפסיד ממעמדו החברתי אבל מה שהתפתח גרם לנזק חמור יותר. יש ללמד את הילדים את מושגי ה''רווח והמחיר'' שיש בכל פעולה. הרי צריך להכין אותם לחיים. האם כאשר יהיה מבוגר ויציקו לו יהפוך שולחן? אכן אינני ממעיטה במצוקה בה היה בעת ההתגרויות בו אך ברור הוא כי לילד יפה עיניים זה מיומנויות חברתיות לוקות או שאינן מהוקצעות מספיק כדי להגיב בהתאם להצקות. ובאשר לאימו- תפקידה בראש ובראשונה לא להצדיק מעשה קיצוני של נשיכה ואחר כך לגלות אמפטיה למצב אליו הוא נקלע ואפילו לנסות ולאמנו בסיטואציות דומות ודרכי התגובה המקובלות. אומר בקיצוניות שלו היה בנה חובט באגרופו בכתף הילד המציק היתה התנהגות זו קבילה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בין אלימות להישרדות - טל רבינוביץ. |
|||
|
|||
אי אפשר להנחות ילד חלש המתגונן מפני חבורת ילדים אלימים ומתלהמים, שיחשוב וייתן תגובה מבוקרת. מכה בכתף כפי שאת מציעה הייתה גורמת לחבורת הילדים להתעלל בילד פי כמה, כי היא הייתה מצדיקה את פעלם, ובמקרה כמתואר רק תגובה קיצונית יכולה לשים לזה קץ. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי