  
  
  
|
 |
|
||
  אני חינכתי את ילדי - אם מציקים להם |
|||
|
|||
להתלונן. זה תמיד עבד ואיש לא הציק להם במיוחד. קוריוז ביום הראשון של בית הספר בכיתה אלף חטפה ילדה מהבן שלי , בכיתה אלף את ז'קט הטריינינג שלו ודרשה ממנו להראות לה את הבולבול שלו תמורת החזרת המעיל. היא גם לוותה את זה בהתגרויות גופניות - מהלומות וצביטות. אסף בני היה נבוך ומבויש. כולם לעגו לו והוא פחד לספר לנו את האירוע. כעבור שבוע הוא סיפר להוריו, ואנו התערבנו אצל המורה. המעיל חזר לבעליו ולילדה האלימה ניתן חינוך מחדש. אוי ואבוי לאסף אם היה מגיב בנשיכה על הפרובוקציה הזו. מקרה יותר חמור - בכיתה גימל חזר אסף הביתה וסיפר שהילדים ( חלק מהם ) מחזיקים סכינים להגנה עצמית. לא עודדתי אותו להחזיק סכין יותר גדול , כפי שהייתה בוודאי הכותבת הצדקנית עושה, אלא שמתי קץ לתופעה על ידי התערבות נמרצת. אינני יודע מאילו מחוזות ילדות אפלים או אחרים ( אולי העובדה שהיתה אישה מוכה) סוחבת עימה הכותבת את עידוד האלימות של בנה, אולם אל לנו ללמוד מהתנהגותה המטופשת. הגישה של האם המעודדת את ילדה להגיב בנשיכה - מעשה אלימות ברוטלי ומסוכן ( אפשר למות מזה אם הנושך חולה) על הקנטות פעוטות בזמן טקס, ועוד מתגאה בזה, רק מראה עד לאיזה דרגה של אלימות הגיעה החברה שלנו. אילו בני היה מגיב בנשיכה להקנטות , היה זוכה לגינוי מוחלט. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סיפור מסיפורי אלף לילה ועוד לילה |
|||
|
|||
ועוד לילה. הגב לכל אירוע כדרכו! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקנטות או אלימות ואונס? |
|||
|
|||
אנה, הסבר עמדתך וענה: ואילו בנך היה מנסה לנשוך להגנתו כדי למנוע אלימות שבסופה הוא מאושפז בבית חולים, ואינו מצליח? ואילו כן היה מצליח בכך? ואילו בתך הייתה מנסה להיחלץ מאונז קבוצתי באמצעות הפעלת אלימות, רחמנא ליצלן, ולא הייתה מצליחה, ולאחר מכן מוצאת את עצמה בטראומה וזקוקה לטיפול פסיכיאטרי ואחר? ואילו כן הייתה מצליחה - וכתוצאה מכך היה אחד התוקפים נותר כמעט או לא כמעט מסורס? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אונז ה''ז'' או ב''ס'', זהבל'ה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקנטות או אלימות ואונס? |
|||
|
|||
זהבה!!! מדובר בילדים!!! הילד המקניט משך לו בכתף!!! תגובה צריכה להיות בפרופורציה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חינכתי את ילדי - אם מציקים להם |
|||
|
|||
ממש בול תארת את הכותבת. אכן כוחניות רבה חבויה בין שורותיה של רבינוביץ'. מובן שצריך להעניש את האלימים אבל לשמוח על כך שבנך משתתף בקטטה - נו באמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם אני מסכים עם דברייך.. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מבינה את הסכמתך |
|||
|
|||
האם הבן שלה היה צריך לשתוק ולקבל מכות וצחקוקים? כנראה שהפוליטיקה שלכם גולשת גם לחינוך הילדים שלכם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מבינה את הסכמתך |
|||
|
|||
לא לשתוק, בהחלט לא, צריך היה לקום, להתלונן בצורה מספיק חזקה- כך שיגיע מורה כלשהוא למקום ויעניש את האלימים. עובדה שהתוצאה בסוף היתה לרעתו של הילד הצודק. ולגבי האמירה ''הפוליטיקה שלכם'' - האם הכוונה היא לשמאלנים? אם כן, אני בלב שלם אכן מחנכת את ילדי לא לשלוף סכינים (= שיניים, אגרופים, סכינים וכו') בכל פעם שמעצבנים אותם בבית ספר. תראו לאן הביאה אותנו ה''פוליטיקה'' שלכם. אגב, ''מומלץ'' לקרוא את הסיפור של רבינוביץ' בהקשר של סינדרלה. מעניין אם בנה היה דואג כל כך לסינדרלה אם היתה זו ילדה דוברת ערבית מאיזה מחנה פליטים מוכה עוני בשטחים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקשר בכלל לימין ושמאל? |
|||
|
|||
מאיפה הסטרואטיפ המטומטם הזה שימנים הם אלימים ו''שמאלנים'' מושיטים את הלחי השנייה? מה הקשר לילדה ערבייה בשטחים? למה כל נושא בפורום הזה צריך לדרדר לויכוח הנושן והמאוס בין ה''ימין'' שאינו ימין לבין ה''שמאל'' שאינו שמאל? אני סתם חושב שזה לא נכון לחנך ילד להגיב באלימות על פרובוקציות. הילד צריך להתלונן - למורה. - כמה שזה נשמע ''לא גברי'' האמא שמתגאה בבנה הנושך לא מוצאת חן בעיני.... מה יקרה בעוד כמה שנים ? ילד יגנוב ממנו סנדביץ' אז האמא תתגאה שהוא לוקח לגנב את האוטו? ומי שלא חושב כמוני - אני אנשך אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקשר בכלל לימין ושמאל? |
|||
|
|||
לק''י התלבטתי די הרבה האם להגיב וכיצד ונכנסתי שוב שוב לקרוא לאן הדיון כאן מתפתח. בעפרה לפני כמה שנים היתה בעיה דומה קצת. ילדים הציקו מאוד לילד נכה. אביו של הילד בא והכה אותם מכות רצח. היתה התלבטות קשה איך להגיב. בסוף הוחלט שעידן מפשט החברים חלף. נגד כל המעורבים הוגשו תלונות למשטרה ולשרותי הרוחה. והופעלו שרותי גישור מקצועיים. בסופו של דבר בגבוי המשטרה ורשויות הרוחה האב המכה התנצל בפומבי בפני הילדים המוכים. הללו התנצלו בפומבי בפני הילד שסבל מהם. ובעקבות זה נסגר התיק במשטרה שנפתח לאב וכן נסגרו התיקים בשרותי הרוחה שנפתחו לילדים. מקרה קצת שונה ארע סמוך לאותו תאריך כאשר חניך בבני עקיבא הרביץ למדריכה. בגיבוי מזכירות הישוב הוגשה תלונה למשטרה ולשרותי הרוחה. הופעל חוקר נוער והילד סולק מפעילות בסניף עד לאחר אישור מפקחת נוער שהוא אינו מהוה עוד סכנה לסביבה. יתכן והתמודדות עם אלימות מסוג זה צריכה להיות שימוש מסיבי בכלים שמעמידה המדינה לטיפול במקרים כאלו ולא בעשית דין עצמאית. כמובן שאינני קובע מסמרות בנדיון. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לכל המגיבים שלום |
|||
|
|||
הבאתי בפניכם סיפור שאינו על אחד מבניי. לא כתבתי בשום מקום שאני היא האם ולא כתבתי שמדובר בבני. בפעמים קודמות, כאשר היה מדובר בי או בילדיי - זה היה ברור ומפורש וכך יהיה גם בהמשך. גם השפה בה נקטתי בניגוד לסגנון כתיבה אחר בו השתמשתי אמור לרמז על כך שמדובר בסיפור בדיוני. כמורה בבית הספר אני מתקלת יום יום במקרים של אלימות בין ילדים. גם כאם לשלושה בנים אני חשופה לסיפורים. הסיפור נכתב לאור חוויות אלה. לצערי הרב כמורה בתיכון וגם בבית ספר יסודי, אני עדה להתעללות ילדים זה בזה גם כאשר המבוגר נמצא בסביבה. ההבדל בין צלקת הנשיכה אותה רואים לבין הצלקת הנפשית אותה לא רואים הוא גדול מאוד מבחינת התייחסות המערכת המטפלת, השופטת המענישה ושלא בצדק. שימו לב, אמו של הילד בסיפור - נמצאת בהתלבטות - ועל כן היא שותקת. היא שמחה שילדה יודע להגן על עצמו כי בהעדר מבוגר שיבוא ויפשר ויגשר ויעשה צדק - בנה יצטרך להתמודד ועדיף כי לא יהיה למטרה ולקורבן. בכל אופן היא לא אומרת לו דבר לכאן או לכאן. אינני מכירה אב או אם שישמחו בסתר לבם שילדם הוא קורבן! מנסיון אישי נטול אידאולוגיות אני יכולה לקבוע חד משמעית כי ילד הנתפס כחלש, בהעדר הגנת המבוגר סביבו - יסבול מהתעללות ילדים בין אם זה בתוך כתלי בית הספר ובין אם לאו. ועכשיו סיפור אמיתי: בשבוע בו ראה ספרי ''כלה ונחרצה'' אור, התפרסמה כתבת ענק במוסף 7 ימים של ידיעות. (ב-12 לספטמבר 2003). אספתי את הילדים אליי ושאלתי אותם מה יעשו אם ביום ראשון בבוקר, לכשיבואו לבית הספר יצחקו עליהם הילדים וישאלו שאלות מציקות... בני הבכור אמר: ''מי שיגיד לי משהו אני מרביץ לו''. הנחתי אותו לעשות אחרת ולומר: ''נכון, אימא שלי הייתה אישה מוכה, אבל היא שמה לזה סוף, היא עשתה את הדבר הנכון והצילה את עצמה''. במקביל, התקשרתי לבית הספר ויזמתי פגישה עם מנהלת בית הספר, היועצת והמחנכת. המערכת כולה התגייסה כדי למנוע בעיות ואכן ההתערבות המניעתית הייתה מוצלחת. אינני יודעת מה היה קורה לו לא הייתי יוזמת את הדבר. לא תמיד יכול ההורה להיות נביא. שבת שלום לכולכם. טל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעשר השנים האחרונות גברה האלימות בבתי הספר |
|||
|
|||
בישראל, ורק כדי להרגיע את שמאלננו היקרים בבוקר נעים זה, זה לא ''בגלל הכיבוש''. החברה הישראלית היא חברה דינמית, בה הפילוגים האורכיים גוברים על החלוקה המעמדית הרוחבית, כדומה לחברת מהגרים דינמית. הפילוגים האורכיים יוצרים פילוכים בחברה באופן שיוצרים מתחים ואלימות חבויה ומתפרצת. העליה הרוסית של העשור האחרון הביאה לצד ברכה ותקווה גם ספחים דפקטיביים של שיכרות, אלימות, ניהיליזם וכתיות. אלא מייצרים מתחים במפגשים האין סופיים בין פילגי החברה, ומכניסים מימד חדש של אלימות שלא היתה ידועה במקומותינו לפני כן. אותה אלימות מלווה בשיכרות. אל מול זה אנחנו צריכים להתמודד ולהגן על ילדינו. במרבית המקרים אלימויות הדדיות לא חורגות את קו האלימות המסוכן, זה מטבע החיים. ילדים מאיימים, משפילים, מציקים, כמעשי ילדות והאחרים יכולים להתמודד מול התופעות הרגילות האלה ולאסוף כוח לאחר שהצליחו להתמודד בהצלחה עם מעשים אלה המופעלים נגדם. במקרים קיצוניים, שהם בכל זאת מיעוט המיקרים, יש פעמים שילדים מתגוננים חייבים להחזיר באלימות סבירה ושוות תגובה רק כדי להגן על עצמם או להעביר מסר לתוקפן שאין דרכו תצליח. זה סביר והגיוני. בכל מקרה המורים וביה''ס צריכים לטפל בתופעה, כללית ונקודתית, כדי לכופף את גב האלימות שנולדת עם המתחים הסוציולוגיים שמחוץ לכותלי ביה''ס. לכן צריך לבחון למה כוונתינו כשאנחנו אומרים שבעבור אלימות המופעלת נגדנו אנחנו צריכים להתגונן באלימות סבירה שיש עימה צורך והגיון. המגן על עצמו בכח אינו אלים. ומאחר שמרבית בני האנוש אינם אלימים מטיבעם, אני חושב שיש להישאר עם נוסחה זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעשר השנים האחרונות גברה האלימות בבתי הספר |
|||
|
|||
הדרישה מילד קטן שמציקים לו להגיב בהסתייגות במיוחד כשהוא בודד במערכה נגד ציבור ילדים גדול - והדרישה מאותו ילד קטן להבדיל בין הצקה שסופה ''רק'' צחוק, עלבון, ופגיעה בנפש לבין הצקה שסופה עד אונס או רצח - והרי ברור שהמקרים האלה הם קיצוניים וחריגים, אך בהם מדובר - היא דרישה שאין אפשרות לילד הקטן לקיימה. גם גדולים וחכמים, למודי ניסיון חיים, טועים בזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דבריך כשמן בעצמותי. מסכים |
|||
|
|||
עם מסקנותיך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקשר בכלל לימין ושמאל? |
|||
|
|||
בתשובה לאליצור סגל: הפתרון של היעזרות במנגנוני הרווחה והמשטרה אינו עומד לעזרתו של הילד המושפל והמוכה על ידי חבורת ילדים מתלהמת ומתלהבת, והשאלה היא אחרת לחלוטין: מה ראוי שהילד שבמצוקה יעשה בזמן אמת - האם עליו לנהוג באיפוק ועד מתי, או שראוי כי על ידי תגובה אמיצה וקיצונית כגון נשיכת התוקף [ויש הרבה דוגמאות אחרות חליפיות] - יגן פיזית בזמן אמת על עצמו, ויעצור את האלימות לבל תתמשך --- איננו יודעים לאן... אחר כך יבואו המשטרה והעובדים הסוציאליים... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי