|
מאמר מעניין - בכל זאת שתי הערות-שאלות | |||
|
|||
1. אתה אומר על הרצל: ''בכל פעם הטעים ואמר מעל לכל במה, ''מובן, שיהא לנו צבא''. כאילו אמר שהשמש תזרח במזרח,...'' האם מדובר בציטוט? 2. אתה אומר בהחלטיות כי ''...דוד בן גוריון שעד שלהי המנדט הבריטי לא עצר לחשוב על בניית כוח צבאי יהודי שיהא בכוחו להגן על הישוב,....'' אבל מסתבר שיש דעות, גם הן מבוססות, שאומרות את ההיפך. מן הדין שיהיה לכך ביטוי בסקירה-אמירה כמו שלך. תודה. | |||
_new_ |
מאמר מעניין - בכל זאת שתי הערות-שאלות | |||
|
|||
הרצל אמר זאת בכל פורום וקונגרס ציוני, בועידות ובוויכוחים שונים בין הקבוצות המשכילות היהודיות. למרות שקיימים כתבים רבים של הרצל, הקצר ביותר ובהשג יד הוא ספרו של בנציון נתניהו, חמשת אבות הציונות, בפרק על הרצל. שם גם מובאים מקורות נוספים מדברי הרצל. דוד בן גוריון ניהל לאורך תקופה ארוכה ויכוח ממושך עם ז'בוטינסקי, בנחיצותו של כוח מגן עברי. ההסתמכות הייתה על הבריטים שיגנו על היהודים מפני הערבים. בן גוריון סמכו ידיהם על הבריטים ומשראו כי רציחות של יהודים נותרות ללא מענה, החליטו על הקמת כוחות 'הגנה'. העובדה כי נוכח התוקפנות הערבית רק באמצע שנות הארבעים החליט בן גוריון על בנייה של כוח צבאי ולאחר מכן, איחודו לכוח מאוחד, היא תוצאה של תשלום דמים יקר של יהודים, תולדה של מחדל חשיבתי ולא של ראייה אל עבר העתיד. | |||
_new_ |
בן-גוריון ? | |||
|
|||
את הויכוח הזה ערכנו כאן לפני כמעט שנה. במאמר שכתבתי כאן, ''על מחדלי בן גוריון'' (http://ww.faz.co.il/story_1471), הראיתי שאי אפשר להגיד על בן גוריון שלא חשב (או לא עשה) ''על בניית כוח צבאי יהודי שיהא בכוחו להגן על הישוב''. לכל היותר אתה יכול להגיד שבחלק מהתקופה הוא לא הצליח לעשות לבניין הכוח הצבאי בגלל מגבלות כוחו הפוליטי. הוא בעצם ''גורש'' מהשפעה על הנושא הבטחוני..... אבל זה מה שבעצם קרה עם ז'בוטינסקי לפי דבריך (''... צעק ונאבק, הוכה, קולל וסולק,...'' מן העיר). לא? | |||
_new_ |
בן-גוריון ? | |||
|
|||
בן גוריון רק לאחר שהטמיע את האכזבה מהבריטים החל בעיצובו של הכוח הצבאי. זוהי תולדה של אכזבה מהבריטים ולא מראיית הנולד של החזון ההרצלי. ז'בוטינסקי שהכיר את משנתו של הרצל לא סתם נאבק לכוח צבאי ולבניית כוח צבאי שכזה החדיר רעיונות נוספים של ערכיות ותחושות ציוניות נוספות. | |||
_new_ |
הפרשנות שלך, יניב, שגויה | |||
|
|||
בן גוריון שקל את הצרכים הצבאיים כבר בשנות השלושים ולא כפי שאתה אומר רק בשלהי המנדט. בקונגרס הציוני הכ''א (1939) בן גוריון אמר שיכולות אירגון ההגנה אינן מספקות אפילו לצרכי הגנה בלבד. הסיבה החשובה לכך היתה עצמאות היתר של האירגון ואי קבלת מרות הגופים המדיניים (דיון 1471). בן גוריון ביקש להיות הממונה על הביטחון כדי לטפל בצרכים הביטחוניים הללו אבל לא זכה לקבל את המינוי המתאים מהמוסדות. מבחינה זאת, למרות שהיה יותר מקורב לממסד (אפילו חלק ממנו) מז'בוטינסקי הוא סבל מבעיה דומה: אי-השפעה במקומות החשובים. בקיצור הטענה שלך לגבי בן גוריון (''לא עצר לחשוב על בניית כוח צבאי יהודי.....'') לא נכונה....... | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |