  
  
  
|
 |
|
||
  מה רע בועדת מינויים? |
|||
|
|||
ראשית, אני חולק על קביעותיך באשר ל''השטלטות'' מערכת השיפוט על הזרוע המחוקקת והמבצעת. במהות השילטון הדמוקרטי מונחים האיזונים בין שלש הזרועות. לדעתי כשבודקים לאורך זמן את ההחלטות בפועל (לא את ההכרזות העקרניות כמו ''הכל שפיט'') דווקא המערכת השיפוטית התמתנה. באשר לשיטת בחירת השופטים שהיא הנושא העיקרי שלך: אני חושב שתוצאות שינוי שיטת הבחירות במרבית המפלגות לפריימריז למיניהם, במקום ועדה מסדרת, שזו הדוגמא שלנו, הן דוגמא רעה. איכות מנהיגינו הניבחרים בכל מיני פריימריז לא עלתה אלא, ירדה לעומת שיטת הועדה המסדרת. להעתיק את השיטה האמריקאית של ''סלבריטיז'' זה יהיה פשוט אסון. השיטה הזו רעה בכל מערכת, כולל שופטים וראשי המשטרה, ובכל מיקרה היא מתאימה למסורת התרבותית והפוליטית האמריקאית. בודאי לא מתאימה לנו. גם אני לא תמיד אוהב את החלטות השופטים, ועדיין לא ראיתי שיטה טובה יותר עבורנו למינוי שופטים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה רע בועדת מינויים? |
|||
|
|||
אני מסכים שועדה מסדרת היא רעיון הרבה יותר מוצלח מפריימריז, ככל שהדברים אמורים במפלגות פוליטיות. אבל אחרי שהועדה המסדרת מרכיבה את הרשימה, מוצעות כל המפלגות לבחירת הציבור ל-4 שנים. באמת חבל שהשיטה ההיא כבר נמוגה מן העולם, ואולי אכתוב על כך פעם משהו מסודר יותר. אצל שופטינו ה''נבחרים'' זה לא כך. הועדה המסדרת אינה בוחרת מישהו שיעמוד למבחן העם ואז יכנס ל-4 שנים כחלק מהתפריט הכולל של 120 נבחרים: כמות קטנה של ''נבחרים'' מתמנים לכל ימי חייהם על ידי הועדה המסודרת ומולכים על כל העם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה רע בועדת מינויים? |
|||
|
|||
יובל, אולי באמת ותיכתוב משהו מסודר. אנחנו לא יכולים לחכות... תיכתוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה רע בועדת מינויים? |
|||
|
|||
אולי הבעיה, אם אמנם קיימת בעייה, טמונה לא בשיטת הבחירה אלא בשיטת הקביעות, ההולכת ונעלמת מן העולם, אבל עדיין קיימת בהרבה מאד משרדים, אירגונים, אוניברסיטות, בתי חולים וגם מפעלים. שיטת העליה החד כיוונית במדרגות הפירמידה, שלכל עוד אתה חלק ממנה אתה לעולם עולה ולא יורד, אולי היא הבעיה, בודאי במקומות רגישים בהן אתה הראש - למשך שנים רבות? מדוע לא יבחרו השופטים העליונים למשך מקסימום 8 או 10 שנים, ואחר כך, אם הם עדיין במלוא אונם, ילכו ויחפשו משרה הולמת אם כשופטים מחוזיים ואם באקדמיה או בכל מקום אחר, כאחד, האדם, ככל פקיד. ואם נרחיב קצת את היריעה, הגיע הזמן לשאול מדוע בהרבה תפקידים צוברים פנסיה כפולה ומכופלת, וזכויות שונות שכלל אינן חלק מהתפקיד? ומדוע בכלל אפשרי שאדם יוכל להשתכר פעמיים מהקופה הציבורית? לקבל פנסיה עבור תפקידים קודמים, ומשכורת עבור התפקיד הנוכחי. זו לא רק שאלה תקציבית - במדינה בה העבודה הפכה למצרך במחסור, כל אחד העושה קריירה שניה בשרות הציבורי גם תופס את מקומו של מישהו שיכל גם הוא להתקדם, אך, מה לעשות, כל העמדות תפוסות... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גבי אתה אומר דבר והיפוכו. |
|||
|
|||
ראשית לא אמרתי שצריך או רצוי להעתיק לכאן את השיטה האמריקאית כלשונה. יש ללמוד ממנה (ומארצות אחרות) ולהעתיק את האלמנטים החיוביים שהם ביסודם שיטת הבחירה שמצמצמת למינימום או מונעת לחלוטין את מעורבותם של השופטים עצמם בתהליך המינוי והסרת מעטה הסודיות המאפשר לעבוד על הציבור בעיניים. לגופו של עניין, דווקא המינוי של השופטים לכל החיים הוא אחד האלמנטים החיוביים בכך שהוא מאפשר לשופטים להחליט מבלי לחשוב איך החלטתם תשפיע על המשך כהונתם. זה אחד הגורמים היסודיים שמבטיח את אי תלות של הרשות השופטת. יש כאן כמובן חיסרון בכך שאם אתה נתקע עם בחירה לא מוצלחת לא ניתן לשנות את זה, לכן כל כך חשוב שדרך מינוי השופטים תהיה כזאת שתצמצם למינימום את האפשרות שזה יקרה. השיטה הביזנטינית הנהוגה בארץ לא רק שהיא רחוקה מאוד מלהבטיח את זה, היא גם מהווה מתכון כמעט בטוח לכך שלא הטובים ביותר יגיעו למעמד. בביקורת שלך על שיטת המינוי בארה''ב השתמשת במונח ''סלבריטיס'' מה שמראה כמה מעט אתה יודע על הנושא. המועמדים לכהונת שופטים בארה''ב נבחרים בקפידה רבה כשהרקע המיקצועי שלהם נבחן בזכוכית מגדלת. לא ייתכן כאן שאדם יתמנה לבית המשפט העליון מבלי שכיהן לפני כן הרבה שנים כשופט בערכאות יותר נמוכות (בארץ לדוגמא, שלושה מחברי ביה''מ העליון היום לא כיהנו אפילו יום אחד כשופטים בערכאה כל שהיא לפני המינוי, ובימים אלה עומד להצטרף אליהם רביעי). תסתכל מה קרה כאן לאחרונה כששר המשפטים ניסה למנות יועץ משפטי מהמיגזר הפרטי. כל המערכת התקוממה. אינני חושב לרגע שלא ניתן למצוא עורכי דין טובים במיגזר הציבורי, אבל צימצום הבחירה רק למיגזר הזה מגבילה קצת את איכות המועמדים (בשיטה הישראלית היועץ המשפטי הוא כמעט באופן אוטומטי מועמד לבית הדין העליון בבוא היום). כללי ה''ברירה הטבעית'' - דרוויניזם כלכלי כפי שנהוג לכנות זאת - מבטיחים שבמיגזר הציבורי יהיה ריכוז יותר גבוה של עורכי דין פחות מוצלחים מאשר במיגזר הפרטי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי