פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדהים לקרוא את הכותבים
pit (יום שני, 16/02/2004 שעה 13:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רובם ככולם מיחסים קונספרציות על כל צעד ושעל ,בעיקר מימין אבל גם בשמאל כנראה יש תיאבון בריא לאיזו קונספירציה עסיסית.

המחיר אמנם נראה גבוה (?),ומשפחות ששילמו מחיר יקר הן סתם נודנקיות וסחטניות עם נטיות פגניות ,ויש להן למשפחות פטיש כזה של הבאת בניהם לקבר ישראל.

רק מה אני משער שלו חס ושלום רוב רובם של הכותבים היו נמצאים במקומם של אותם סחטנים סנטמנטלים כנראה הזעקות היו עזות יותר ,ומקדם הסחיטה הרגשית היה מוגבה מעלה מעלה.

מזכיר במידה מסוימת את הביקורת על הסחטנות הרגשית ומחול המוות כביכול שמיוחס לנצולי שואה (נושא אהוב על הימין והשמאל הרדקלי),את העובדה שחייהם היו בעצם בלי יכולת להנתקות מהשואה ,והחכמים במרכאות שמנסים להכניס ''שפיות'' לזיכרון הקולקטיבי ,עד שנשאלת השאלה ,מה היה לו שמענו בקולם ,מה היה לו באמת לו היינו במתינות רגועה חולקים את הזיכרון ללא ''סחטנות רגשית סנטמנטלית'' - איזו נכות נפשית היתה נוצרת ומי בכלל יכול להשיא עיצות לבני קורבנות ולמשפחות קורבנות? איזו אנינות נפלה עלינו להפנים בשביל בני התרבות הצבועים האלה שירגישו אומה גאה ומוצקה.

אכן קורבן של מעשה מחפיר או של מוות ומשפחתו נשמעים לפעמים ככאלה שקורבנותם היא המניעה אותם (ריבון העולמים- היעלה על הדעת? ),היא היוצקת בחייהם משמעות וכו.
הבעיה היא שאין להם מיסתור מהיותם קורבנות ,..

ננסה לתאר את המשפחות נוטשות את המאבק ,אומרות שיהיה מה שיהיה ,שהממשלות יעשו כטוב בעינהם וכו.
איפה הסולדריות של הכותבים ,איפה האיכפתיות ...

רובם של הכותבים מתפארים בהיותם ציונים מימין ומשמאל ,אבל הציניות העלובה שחוששת שיתפסו חס ושלום מי מהכותבים רגשני מידי או סנטמנטלי מידי מעבירה את רוב הכותבים מדעתם.

מעניין הוא שגם אדם שבנו נפל וגם מי שעבר טרגדיה בחייו אינו יכול להסירם כאבק ולנער עצמו כדי שיראה אלגנטי לעיני הפטריוטים מימין ומשמאל.

מה לעשות שפטיש על הראש כשלעצמו אינו מעשה ראציונלי ,ועיקבותיו יוצרות מופעים לא ראציונלים ,ובכלל הרי נאמר כבר אל תתפוס אדם בצערו ,אבל צריך להיות מיכאל שרון או רמי בכדי שלהחליט שהם צדקנים והיו נוהגים טוב יותר משרון עצמו(אריק).

ומהו המחיר?
החזירו שני קלפי מיקוח ,ומאות אסירים שבמילא עמדו תוך חודשים להשתחרר ,ומה זה לעומת המזור שיחזיר מידה של שפיות לשלוש משפחות ,קטן על מיכאל שלנו ,גיבור גדול ,הרי לפי מיכאל שלנו עלינו להסתיר כל מחווה רגשנית טיבעית של טרגדיה.כדי שהחוסן הלאומי שלנו לא יסדק רחמנא ליצלן.

ובזכות הגיון הברזל הזה אנו מתלוננים על מחסור בסולדריות בכל מקום ועניין.
עני מסריח לנו -מראהו לא אסתטי לנו ,ויקי כנפו נשחטה ע''י הציניות ,ועכשיו להתאבל על מותו של יקיר זו משימה שצריכה מתכון שנרקח ע''י פטריוטים שכותבים הרבה שטויות במחיר הקלדה רגעית.
_new_ הוספת תגובה



מה עניין השואה להיסטריה סביב
מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/02/2004 שעה 14:28)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

3 הגוויות? האם תבעו כאן להביא את 6 מיליון הניספים לקבורה ב''גבולם'', הרי היא ישראל, ולמסור בתמורה את רמלה, יפו, חיפה, ירושלים ואת הגליל לערבים? ולהשאיר ליהודים את חבל ת''א?
_new_ הוספת תגובה



למר שרון, אם אביא רק קמצוץ קטן של ציטוטים ממגוון הגיגך
אייל בקר (יום שני, 16/02/2004 שעה 19:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפורום זה וגם בפורומים אחרים, בתוספת ביקורת של הגולשים, בוודאי תחפש חור להתחבא בוא לתקופה ארוכה.
_new_ הוספת תגובה



שרץ משרצים, רמש השדה אורחו, כהטפל העלוקה
מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/02/2004 שעה 20:56)
בתשובה לאייל בקר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(חבקבוק, שם, כז' ד')
_new_ הוספת תגובה



אתה רוצה מעט ציטטות מהמקורות, בבקשה אדוני
אייל בקר (יום שני, 16/02/2004 שעה 21:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפרק כו' ספר במשלי מופיעים שני פסוקים סמוכים מאד:

פסוק ד': אל תען כסיל כאולתו, פן תשוה לו גם אתה.
פסוק ה': ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו.

הסתירה כל כך ברורה, עד שאין אפשרות לקרוא את הפרק בלי לשאול את השאלה: מה כוונת הפסוקים: לענות לכסיל, או לא לענות לו? אי אפשר לענות וגם לא לענות בעת ובעונה אחת!

ההוראה הראשונה חותמת למעשה סדרת הגדרות המתאימה לסוג מסוים של כסיל – אליו יש להתייחס לפי ההוראה הראשונה.
ההוראה השניה, באה לומר כיצד להתנהג לסוג אחר של כסיל, שהגדרותיו מופיעות בהמשך להוראה השניה.

כסיל זה הוא שליח הרשע. ברור, שהכסיל הוא גם שקרן. '' מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד – כסיל ''; '' דליו שוקים מפסח ומשל ב פי כסילים ''. מקצה הרגלים ושותה החמס, הוא שולח את דבריו ביד הכסיל. הרשע, הוא לא בהכרח כסיל. הכסיל, השקרן ('' דליו שוקים מפסח '' – לשקר אין רגלים), מקבל את דבריו מפי הרשע (מקצה הרגלים – גורם לשקר), לכן מצוי בפיו המשל ה'' חכם.
_new_ הוספת תגובה



כבר ניתפסת מעתיק קטעים מאתר תורני
מיכאל מ. שרון (יום שני, 16/02/2004 שעה 22:32)
בתשובה לאייל בקר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שקר פתולוגי !
אייל בקר (יום שני, 16/02/2004 שעה 22:58)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ההכחשה - שקר פתולוגי !
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 7:08)
בתשובה לאייל בקר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הפוסלבמומו פוסל
גבי (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 9:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תודה במבו
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 10:12)
בתשובה לגבי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי