|
יהודה ידידי,
לפני כארבע שנים הגעתי עם חברי ''סדנת שרידות'' לישיבה בקבר יוסף. באנו באוטובוס גדול, חמישים וחמישה אנשים לרבות ידידי הרב אליצור סגל מעופרה שהוא אחד משלושת מקימי הישיבה שם.
באזני חברי הסדנא, תלמידי הישיבה ומוריה (אחד מהם היה חברי נעם לבנת מאלון מורה) דברתי על הצורך להקדיש מחשבה ומעשה לשיפור מערכת הביטחון של מדינת ישראל ובייחוד לעשות רפורמה יסודית בצה''ל, אחרת ישיבת קבר יוסף ואיתה כל ההתנחלויות יפלו בידי הפסלסטינים, ורבים גם יהרגו.
כבר בתחילת דברי התחילו אחדים מתלמידי הישיבה להפריע בטענה שאני מזלזל בלימוד תורה ובתפילה. כשנסיתי להסביר להם שאין זה נכון הם דרשו ממני להפסיק לחלל את קדושת המקום בדברי הטמאים.
הרב אליצור סגל נטל את רשות הדיבור וניסה להסביר להם שהם טועים. הם לא הקשיבו. ראש הישיבה ורבניה לא התערבו. התלמידים הסעירו את עצמם ובסופו של דבר גרשו אותי מן המתחם.
אינני טוען שנפילת ישיבת קרב יוסף בידי הפלסטינים בתחילת מלחמת אוסלו היא עונש על מעשי התלמידים שהרי נפלאות דרכי השם. אבל גם אינני פוסל את האפשרות הזאת, שהרי מי שמאמין בהשגחה פרטית חייב להאמין שהקב''ה שלח אותי לשם, דבר מובן מאליו. אבל המקרה שתיארתי ונפילת המתחם הם הביטוי הבולט ביותר לעיוורונם של המתנחלים, שלא צרפו תבונה לאידיאליזם שלהם.
השינוי יהודה צריך להיות קודם בפנים ואת זה אתה וחבריך עדיין אינכם מבינים לצערי. |
ליהודה: רוח ישיבת קבר יוסף - הלקח
