  
  
  
|
 |
|
||
  עוד משהו |
|||
|
|||
בעוונותי אני מעיין לעתים בעיתון ''המודיע''. במוסף השבת שלהם לפני כחודשיים היה מאמר מפורט בשאלת הכשרות של התאו האמריקאי (בופאלו). בין הטיעונים בעד ונגד הוזכר גם תרנגול ההודו. לא שמרתי את המאמר. זכור לי שאכן היו פוסקי הלכות שנמנעו מלאכול תרנגול הודו בדיוק מהסיבה שהעלה ד''ר בר-ניר. הרוב חשב אחרת, ולמרות שעולם שומרי המצוות אינו מונע דווקא על ידי דמוקרטיה, התגבש נוהג ההיתר של תרנגול ההודו. מעניין אם יש עדיין כאלה הנמנעים מלאכלו מחשש ספק-טריפה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עוד משהו |
|||
|
|||
לק''י לא מענין אותי במיוחד מה הם חושבים על הבופאלו האמריקאי - ברור שלשיטתו של מורי יוסף הוא מותר. בסעודת ההלכה שנערכה לפני כמה שנים הגישו גם קציצות ממנו. באשר לתרנגול הודו לא ידוע לי שיש מישהו שנמנע מלאכלו היום. הביטוי ספק טרפה אינו מדויק צריך לומר ספר כשר או ספק מזוהה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הלכה ודמוקרטיה |
|||
|
|||
עולם שומרי המצוות כן מונע על ידי דמוקרטיה. בקביעת הלכה תמיד הולכים אחר הרוב, ובשמועה (כלומר תקדים משפטי) מי ששמע מרבים צריך לקבל את דעתם על פני מי ששמע מהיחיד - לדוגמה מקרהו של עקביה בן מהללאל. כשהיו הלכות שנויות במחלוקת, כלומר אלה שונים כך ואלה שונים כך (זה מקור הביטוי), אז היו החכמים מתכנסים ועורכים הצבעה. בכל מקום שכתוב ''נמנו וגמרו'' הכוונה להצבעה דמוקרטית (נמנו - הצביעו וספרו את הקולות, וגמרו - העבירו החלטה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מדבר על ''הדמוקרטיה'' של החכמים |
|||
|
|||
זה מה שנקרא ''דמוקרטיה'' של מעטים הקובעים בשביל רבים שאין להם השפעה על תהליך קבלת ההחלטות. משהו בסגנון נעשה ונשמע לפי ההחלטות של מועצת החכמים של ש''ס או האגודה. זה לא ממש דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מדבר על ''הדמוקרטיה'' של החכמים |
|||
|
|||
בס''ד. הדמוקרטיה האמיתית זה בפרלמנטים בכלל ובכנסת בפרט. כאן כולנו מצביעים על כל עניין וזו דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מדבר על דמוקרטיה |
|||
|
|||
במציאות שאני חי בה (ישראל) מידי כמה שנים אני משתתף בבחירת הפרלמנט (הכנסת). במקרה של מועצת החכמים אני לא משתתף בבחירה. מבחינתי זה הבדל עצום. אפילו שהחכמים באמת נאורים אני לא הייתי מרצון בוחר לחיות ''בדמוקרטית החכמים.'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בדיוק. אתה לא בוחר בפרלמנט |
|||
|
|||
אתה בוחר ברשימה של נציגים שנתמנו על ידי ציבור קצת יותר גדול - חברי המפלגה. זאת גם השיטה למינוי חכמים, כלומר בידי קבוצה רחבה יותר של חכמים. אלא שבמינוי חכמי ההלכה הקריטריון תמיד היה ידע ומומחיות, כלומר תורתם מעידה עליהם, והם ראויים למעמדם. בפוליטיקה החילונית אני בטוח שתסכים אתי שרבים מחברי הכנסת אינם ראויים למשרתם, וגם לא מי או מה שמעיד עליהם... ההבדל הקטן הוא הוא שבבחירות לכנסת לכל העם ניתנת זכות הבחירה: העם בוחר בזרם שנראה לו, כלומר חסידות מרצ או חסידות הליכוד או חסידות שינוי וכו, והחסידויות האלה שולחות את נציגיהם לישיבה הגדולה על גבעת הפאטריארכיה היוונית... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מסכים עם עמדתך |
|||
|
|||
המפלגות בוחרות את נציגיהם בתהליך שהוא יחסית פתוח. אם אני חבר מפלגה אז אני יכול להתשתתף בתהליך. אחר כך הבחירות כל תקופה מעמידות את אותם נציגים לביקורת הציבור. זה שונה מאד ממועצת החכמים שפוסקת בלי להתייעץ עם חברי המפלגה אלא מודיעה מי יהיו הנציגים. בשיטה הראשונה יש תהליך שמעביר אחריות וסמכויות מהציבור לנבחרים. בכל תקופה תהליך הבחירה מתחיל מחדש בעוד שאצל מועצת החכמים זה הולך מלמעלה כלפי מטה. בגלל ההבדלים הללו שהם מאד מהותיים בעיני אני מעדיך את הדמוקרטיה המפלגתית על ''הדמוקרטיה של החכמים,'' אפילו שהם חכמים וידענים גדולים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תהליך הבחירה של החכמים |
|||
|
|||
בס''ד. אין לי זמן כרגע להציג את כל ההליך, אבל ההליך הנו דמוקרטי למהדרין רק שאינו מאפשר אנרכיה. חכם מקומי מתמנה לועד מקומי המשמש גם כבי''ד לעניינים פשוטים יחסית. המצטיינים בשלב זה מתקדמים לועד אזורי עד שמגיעים לועד העליון. חכם שאינו מקובל על אנשי עירו, לא יוכל להתקדם הלאה. מצד שני, מכיון שאינו לבד אלא חלק מהרכב, לא פשוט בשבילו ''לרכוש קולות'' בדרכים לא כשרות. זהו על קצה המזלג וזה גם מה שתנועתנו מציעה במסגרת השינויים שבדעתנו לבצע. בברכה, נסים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תהליך הבחירה של החכמים |
|||
|
|||
''חכם מקומי מתמנה לועד מקומי המשמש גם כבי''ד לעניינים פשוטים יחסית.'' הוא מתמנה לא נבחר על ידי הציבור. נכון? זה מנגנון אחר במהות ממינוי רשימת מועמדים שעומדת לבחירת הציבור. גם בדמוקרטיה הישראלית של היום קשה מאד להצליח מבלי לעבור שלבים מקומיים ומקובלות על ידי הציבור. לכאורה גם במנגנונים של היום המינוי-הנבחר הוא חלק מצוות ובכל זאת השחיתות היא נגע-פגע. ''מכיון שאינו לבד אלא חלק מהרכב, לא פשוט בשבילו ''לרכוש קולות'' בדרכים לא כשרות.'' היכן שמערכת הבקרה קיימת ועובדת כמעט בלתי אפשרי לפעול בצורה לא כשרה. הבעיה מתחילה כאשר מערכת הבקרה מפסיקה לעבוד או נעלמת בכלל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי