  
  
  
|
 |
|
||
  המחט והקדחת |
|||
|
|||
שוב ניתן לראות כיצד ידע חלקי עלול להיות מסוכן. אחת הבעיות היא חוסר ידע בהיסטוריה של הרפואה. הבעיה מקיפה, לדאבוני, גם אנשי מקצוע. בשורה התחתונה - חיסונים הם דבר טוב. הם דבר נפלא. רק מי שראה פעם נפגע טטנוס יכול להעריך את החיסון המונע את המחלה הנוראה הזו. אבעבועות שחורות ראיתי רק בתמונות, אך זה מספיק. זו מחלה איומה בעלת שיעור תמותה עצום וצלקות קשות לניצולים. הרעיון שהמחלה החלה לסגת ללא קשר לחיסון הוא רעיון הבל. יש לנו תיאורים של אבעבועות שחורות בני כ-3000 שנה. בשנות השבעים יזם אירגון הבריאות העולמי מבצע חיסון כלל עולמי נגד המחלה. בשנת 1980 הוכרז העולם כנקי מאבעבועות שחורות. חד וחלק. הסכנה היחידה היא שהמחלה תצוץ שוב מאותן מעבדות השומרות את הוירוס לצרכים צבאיים. מהי המגפה הקשה ביותר בהיסטוריה? דבר? לא. אבעבועות שחורת? לא. מלריה? לא. איידס? עדיין לא. מגפה שהרגה עשרות מיליוני אנשים בשנה אחת, ואין יודעים את המספר המדוייק. ההערכות הן בסביבות 40 מיליון! זוהי השפעת הספרדית של 1918. זו היתה השנה האחרונה של מלחמת העולם הראשונה. יותר חיילים אמריקנים מתו משפעת מאשר מהמלחמה. אגב, השפעת ההיא כונתה 'ספרדית' משום שמחמת הצנזורה בזמן מלחמה לא פורסמו כלל נתונים בזמן אמת על הפגיעה הקשה בכל הצבאות הלוחמים, והדיווחים הראשונים הגיעו מספרד, אך המגפה היתה כלל עולמית. איננו יודעים מה גרם לאלימות הרבה של וירוס השפעת משנת 1918. אנחנו כן יודעים ששפעת היא מחלה עונתית השבה אלינו בכל שנה. מה צריך להיות היקף התמותה כדי שהציבור ישתכנע בנחיצות החיסון? החיסון נגד שפעת אינו יעיל במיוחד. הוא מפחית את היקף התחלואה לסביבות 50% ביחס לאוכלוסיה הלא מחוסנת. חיסונים נגד צהבת מטיפוס B ואבעבועות שחורות הם יעילים בהרבה. אדמת היא מחלה שכשהיא תוקפת נשים הרות היא עלולה לגרום למומי עובר קשים. חיסון מונע זאת. צהבת מטיפוס B גורמת לעתים להרס מוחלט של הכבד. חיסון נגד המחלה מונע זאת. בסביבות שנת 1977 החליט הממשל האמריקאי לחסן את כל האוכלוסיה נגד שפעת החזירים. יצרני החיסונים סירבו לייצר את החיסון. הטיעון שלהם היה: בכל יום יש כ-1,000 התקפי לב. אם בכל יום נחסן עשירית מהאוכלוסיה, יהיו בכל יום 100 אנשים שהתקף הלב שלהם יתרחש ביום בו קיבלו את החיסון והם יאמינו שיש קשר בין הדברים. גם השופט יאמין. הם הסכימו לייצר את החיסון רק לאחר שהממשל הסכים להיות אחראי לנזקים הגופניים שייוחסו לחיסון. המאמר הזה מראה עד כמה צדקו יצרני החיסונים דאז. שאלו כל מי שהיה אדם בוגר בשנות החמישים על ההיסטריה סביב שיתוק הילדים. שיתוק ילדים הוא מחלה קלה בדרך כלל, אך כ-10% מהנדבקים נדבקים בצורה קשה יותר. חלקם נותרים נכים (בדרך כלל שיתוקים קלים) לשארית חייהם. זה הספיק כדי שהורים יאסרו על ילדיהם לשחק בחוץ! פרופ. ג'ונאס סאלק, אפידמיולוג אמריקאי, ייצר את החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים, בלם את המגיפה והציל מיליונים. זה לא מנע התקפי לב או אוטיזם, אך לייחס לחיסונים את הצרות נראה קצת מוגזם. ולנקודה האחרונה שאליה רציתי להתייחס: השילוב של כמה חיסונים בתרכיב אחד. כאשר וירוס חודר לגוף, נוצרים נוגדנים כנגד כל המרכיבים החלבוניים שלו. הגוף לא 'יודע' שהחלבונים שייכים לאותו וירוס. הוא יוצר נוגדנים כנגד כל דבר זר שהוא מוצא, בדרגות שונות של יעילות. לפיכך לא אמורה להיות בעיה לתת חלבונים של מספר וירוסים במקביל כדי לחסן נגד כולם. נכון שיתכנו קשרים שאינם נהירים לנו, אך לא ידוע לי על מחקר שהראה שעדיף להפריד בין החיסונים. היות שהחיסונים כן יעילים והנתונים מתאימים גם לתיאוריה, אין כיום סיבה לסגת מהמדיניות הזו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי