פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לא ללכת אחרי העדר
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאת: גחמת הליפה

אני, ליפה עיברית, מונחת עם חברותי שורות שורות על מדפי המרכולים.

אבל הופס, קנו אותי, ומייד הפכתי ליפה אינדיוידואלית שאין בלתה. והנה אני סורקת גב, עוברת מייד ליד בין זוג נאהב, וגם מקרצפת כדבעי ישבן של תינוק.

אל תראוני שאני ליפה, שכן נישמת הליפה, מרגע שהאינדיבידואליזם נגה עליה באור יקרות, נשמה זו למרומי יה חותרת. אבל אני רק חותרת לגבהים ולא ליפה חתרנית. כעבור זמן אגמור כמובן כאחיותי במזבלת חירייה; אבל איזה חיים, איזה חזון, וכיצד הפכתי מליפת עדר לליפה יחידה ומיוחדת.
_new_ הוספת תגובה



הפכת לליפה? :)
רמי נוידרפר (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:38)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפעמים אתה מצליח לומר משהו משעשע.... תמשיך כך...
_new_ הוספת תגובה



נו טוב קינדערלאך. מה לעשות איתכם?
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 23:47)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הצלחת הלטביות
גילאון שהם (יום חמישי, 25/12/2003 שעה 22:47)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההצלחה המרכזית של אמנון רובינשטיין ומהפכת ה''השכלה'' האלטרנטיוית ,הסתכמה בהוספת אלפי ''בוגרי'' תארים אקדמיים למגזר הציבורי לצורך קפיצת שכר מפתה מאין כמוה.
הכי עצוב הם שני ראשי הוועדים של מורי העל-יסודי שנתפסו עם תארים שניקנו בכסף ...
הצלחה נוספת היא עשרות אלפי ''בוגרי'' משפטים שנפלטים באלפיהם כל שנה מהמכללות עתירות הממון שיצר הטמבל הצפון בוני
אני בעד אוניברסיטאות פתוחות לכל, תוך סינון פנימי ע''י המוסד עצמו, למסלולים יוקרתיים יותר ,או פחות.
_new_ הוספת תגובה



הצלחת הלטביות
ערן בגיחה קצרה (יום שישי, 26/12/2003 שעה 0:10)
בתשובה לגילאון שהם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוגמה היפוטתית:
החוג למדעי המחשב בטכניון מקבל כ-‏200 סטודנטים בסמסטר. בעקבות פתיחת האוניברסיטאות לכל נרשמו 500 סטודנטים לסמסטר חורף תשס''ה.

א. היכן ימצאו הכיתות כדי לערוך הרצאות לכל הסטודנטים?
ב. היכן ימצאו המרצים כדי ללמד את כל הסטודנטים?
ג. כיצד תסנן הפקולטה את הסטודנטים למעבר לשנה שניה?
ד. מי שסונן, לאן ילך?

אני, אגב, תומך בפה מלא במה שטל כהן כתב: תגובה 38884
_new_ הוספת תגובה



הצלחת הלטביות- המחיר
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 22:35)
בתשובה לערן בגיחה קצרה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי לזכך את דברי ולענות על שאלתך אפרט, ערן ידידי.
בכמות הכספים שעלו תוספות השכר לבוגרי הלטביות במגזר הצבורי, אפשר היה להקים חמש אוניברסיטאות חדשות ,ולממן את הלימודים הגבוהים בקלות גבוהה יותר מאשר ההתמודדות עם מקפצת השכר הנ''ל.
חלק נכבד ממהקופצים זכאים לפנסיה תקציבית(פנסיה שאינה ניצברת בשנות עבודה אלא מתוקצבת ע''פי גובה שכר בשנות העבודה האחרונות) ומי בכלל יכול היה לחשב אקטוארית קפיצת מדרגה שכזו?
_new_ הוספת תגובה



שטויות
מושה (שבת, 27/12/2003 שעה 22:56)
בתשובה לגילאון שהם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פנסיה תקציבית תלויה בשנות הוותק של העובד
_new_ הוספת תגובה



שטויות
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 23:10)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגובה השכר אין משמעות?
מי שהשתכר 3000 ש''ח 15 שנה.ומי שהשתכר 12000 ש''ח אותו הזמן יקבלו פנסיה דומה? מי שבשנות עבודתו האחרונות שולשה משכורתו יקבל פנסיה ע''פ כלל הכנסתו לאורך השנים ,או ע''פ הכנסתו בתקופה שקדמה לפרישתו?
_new_ הוספת תגובה



אתה אמרת שהיא אינה נצברת בשנות עבודה
מושה (שבת, 27/12/2003 שעה 23:21)
בתשובה לגילאון שהם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והיא בהחלט כן תלויה במספר שנות העבודה
_new_ הוספת תגובה



אתה אמרת שהיא אינה נצברת בשנות עבודה
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 23:28)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נצברת מלשון פנסיה צוברת=פנסיה המבוססת על כמות הכספים שהופרשו במהלך השנים. להבדיל מפנסיה תקציבית המבוססת מעבר למילוי מכסת שנות העבודה על גובה השכר בשנות ההשתכרות האחרונות.
_new_ הוספת תגובה



הצלחת הלטביות
איציק-רון (יום שישי, 26/12/2003 שעה 23:00)
בתשובה לגילאון שהם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה''לטביות''?
האין זו כותרת מכלילה ומעליבה מאין כמוה, המייצגת דעה שלא נבדקה לעומקה?
את לימודי לתואר השני התחלתי באוניברסיטת חיפה, אחרי שעמדתי בכל תנאי הקבלה. למדתי בה שנת לימודים אחת, ועמדתי בכל חובותי בהצלחה.
לאורך כל הדרך זכיתי, כמו שאר חברי ללימודים, ליחס משפיל מצד מוסדות האוניברסיטה ובמיוחד מנהלת הכספים שלה.
התור הארוך המשתרך של סטודנטים ממתינים בעמידה לפני דלת מנהל התשלומים ללא כסא באופק, גם לא כאשר הם נכנסים ומתקבלים על ידי הפקידה - העונה להם בהתנשאות. (אם אינך מבין את שכתוב בטופס, אמרה לי אחת מהן, אינך ראוי ללמוד כאן לתואר שני).
במהלך לימודי נתגלעה אי הבנה חמורה בנושא התשלום שלי לאוניברסיטה, שכללה דרישה לא נכונה לדעתי לתשלום נוסף. באשר ביקשתי הסבר קיבלתי את התשובה המופיעה בסוגריים למעלה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
הפסקתי את לימודי באוניברסיטת חיפה, ונרשמתי ללימודי תואר שני בשלוחת אלאבמה בחיפה.
את השלוחה ניהל בשעתה ד''ר גולדשטיין, שבתפקידו הקודם כיהן כמנהל מחוז חיפה במשרד החינוך. המרצים היו טובי המרצים, מן הטכניון ומאוניברסיטת חיפה, ועל פי דרישת אוניברסיטת אלאבמה מרצים אמריקאיים שהגיעו מאלאבמה, ולימדו באנגלית (ומי באוניברסיטה ישראלית מגיע לרמה של למידת קורסים שלמים באנגלית בחינוך?). היחס אלי היה כאל לקוח למן הרגע הראשון. הקבוצה שלמדה איתי התגבשה מהר והפכה לכוח לומד אמיתי. התיזה שלי, ''הפמיניזציה של ההוראה והשפעתה על האקלים הבית ספרי'' הוכנה בהנחייתו של ד''ר גולדשטיין, ואני מוכן להעמידה בכל עת לבדיקה ואף להרצות על ממצאיה. אין אני מתבייש בלימודי בשלוחה. אני גאה בהם. בזכותם הפכתי לאדם אחר.
אני מציע לך להיזהר בדבריך כאשר אתה חורץ משפט כה נחרץ על ''הלטביות''. אתה מטיח רפש ללא הצדקה, ופוגע באנשים ללא תכלית וטעם.
_new_ הוספת תגובה



ממש מסכן, כסא לא נתנו לך
סתם אחד (שבת, 27/12/2003 שעה 0:08)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל משום מה שאר מאות הסטודנטים לא התעייפו כמו הוד עייפותו. איך תסביר שרק בך התעללו? רק מתחת עכוזך משכו את כס הלימודים המטאפורי?
_new_ הוספת תגובה



ממש מסכן, כסא לא נתנו לך
איציק-רון (שבת, 27/12/2003 שעה 14:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובתך הבוטה והרדודה אינה ראוייה לתשובה. אולם, יחד עם זאת, מעניינת אותי העובדה מהי הסיבה האמיתית לתוקפנות האישית החריפה כנגד אדם שאינך מכיר, לא פגשת מעודך ואשר לא היתה בדבריו שום ביקורת כלפיך אלא אך ורק כלפי מוסד מסויים ממנו נפגע.
ואגב, אלו אולי אינם ממצאים מדעיים סטטיסטיים, אך בוגרים רבים של אוניברסיטת חיפה בהם פגשתי חלקו עמי את אותן החוויות הלא נעימות של לימודים במוסד זה.
_new_ הוספת תגובה



גם אני חשתי שמה שמעניין
יועזר (שבת, 27/12/2003 שעה 17:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את אוניברסיטת חיפה הם הצ'קים שלי.
_new_ הוספת תגובה



לימודים גבוהים - בראי המדינה
גילאון שהם (שבת, 27/12/2003 שעה 21:08)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראה רק מתוך תשובתכך ניתן להבין כמה עיניים המשבשים את התנהלותינו כחברה מאז פריצת הלטביות.
1.את מירב השימוש במכללות עשו עובדי המגזר הצבורי ,אנשי משטרה וצבא ,שנדחפו לענין מתוך ידיעה ברורה כי לאחר מאמץ כלכלי קצר .משכורתם תשתנה באופן משמעותי: קח את אחוז בעלי התארים האקדמיים עד שנת 93 במגזר הציבורי, ואת האחוז בשנת2003 ו''תיפול בריצפה''.
2.המכללות ניזונות כעסק כלכלי, וככזה הן מחויבות ל ת ת את אשר ר ו צ י ם צעירי הארץ החוזרים מהטראקים במזרח, לאחר שרת צבאי קשה וארוך ,לפעמים ארוך מאד.דא עקא ידע על החיים אין להם ובטח לא מידי ה''פמיניזיציה של החינוך'' .
שהותירה את בוגרי מערכת החינוך ללא דמויות חינוכיות כמו שהיו לדורנו בזמן התבגרותנו הבית סיפרית.
התוצאה המיידית של הלטביות היא למעלה מ35000 עו''ד צעירים .גברים ונשים שאיבדו את מיטב שנות הלימוד על מקצוע מיותר, ללא אפשרות לחזור לאחור. לפני הלטביות היו רשומים פחות מ12000 בעלי רשיון עריכת דין ושלושת האוניברסיטאות הכשירו בשנה כ 500 בוגרים.
אתה יכול לטעון לשוק חופשי ועוד טעונים שכאלו, אך אתה יותר מכל אחד אחר (לאור נושא התזה שלך) יודע,
כי בבסיס בחירת המקצוע האקדמי דלעיל היו בעיקר חוסר ידע ואולי תאוות בצע אנושית חיובית,
3. חינוך אקדמי דורש השקעה שאנשים פרטיים לא יכולים להרשות לעצמם. לכל אדם לעניות דעתי צריכה להיות האפשרות ללמוד גם את המקצועות התובעניים ביותר מבחינה פיננסית:רפואה, הנדסה גרעינית, מיקרו ביולוגיה, וכו' ע''כ אני בעד הקמת אוניברסיטאות צבוריות נוספות בתמיכת הממשלה גם באזורי הפריפריה. שיהנו מתקציבי השכלה גבוהה ומשלל המוחות שכל מחזור מעמיד לטובת הלימודים האקדמיים.
מי שיתאים ויעמוד במטלות התובעניות של המקצועות הקשים ביותר-יתקדם ויסיים.
ומי שיראה יכולת פחותה יותר יוכל לבחור מקצועות פחות קשים אך חשובים לא פחות.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי