|
את רשימת ההבל של בר ניר ניתן לסכם: אשראי וטוב לנו - יש אנטישמיות. שמחתו מוקדמת. הוא מחפש אנטישמיות בנרות, חופר בכוכים אפלים, אולי יש שם איזה קמצוץ אנטישמיות ולא מוצא. הוא ניכשל קשות. על אף מאמציו ההירואיים, בר ניר אינו מצליח בכל הפטפטת הארוכה שלו להביא ולו דוגמה אחת של אנטישמיות. אין לבר ניר מושג ירוק מה זו אנטישמיות. אילו היתה באמת אנטישמיות, הוא היה ניזרק כמו כלב שוטה מארה''ב ומשפחתו היתה עוברת את סאת היסורים שפלסטינים עוברים מדי יום במחסומים של הצבא הישראלי. הוא חוזר כמו תוכי אחר התעמולה של משרד החוץ, הסוכנות היהודית ושרתיהם מבין הארגונים היהודים בארה''ב, המנסים לסתום את הביקורת על ישראל בקריאות ''הנה הזאב האנטישמי'', אלא שאין זאב ואין כלום. ישראל היא כובש אכזרי, המבצע פשעי מלחמה לרוב, והביקורת, המעטה מדי לטעמי, הינה לעתים קרובות מימית וצמחונית. על פי כתיבתו מתקבל הרושם שבר ניר הוא חניך התעמולה הסובייטית. כל ביקורת על העריצות הסובייטית היתה נענית ''ומה עם הכושים באמריקה''? העובדה שגם במדינות אחרות מבצעים פשעים נגד האנושות אינה נותנת לישראל רשיון להרוג, לרצוח, ולשלוט באמצעות טנקים מטוסים טילים וחיל רגלים בשלושה מיליון פלסטינים ולשלול מהם זכויות אדם בסיסיות.
בר ניר נאחז כבקש הצלה בקריקטורה שהופיעה ביומון הבריטי ''אינדיפנדנט'' (בר ניר מגלה בורות כאשר הוא משייך את העיתון לשמאל) המציגה את שרון כמי שאשם בהרג ילדים פלסטינים. בקריקטורה אין בדל אנטישמיות, והיא ביקורת נכונה על אישיות פוליטית שאחראית לביצוע פשעי מלחמה. שרון נושא על גבו גיבנת של רצח והרג ילדים פלסטינים עוד מימי פעולת התגמול בקיבייה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, עבור דרך מלחמת לבנון ועד למאות הילדים והתינוקות שנהרגו בשלוש השנים האחרונות. הקריקטורה ב''אינדיפנדנט'' היא שיא העדינות אם נשווה אותה לקריקטורות הרבה יותר ארסיות שפורסמו בעיתונות הישראלית נגד ערפאת. המנהיג הפלסטיני, מושחת ועריץ לא קטן, לפחות כמו שרון, לא הצליח לזקוף לחובתו את מספר הילדים ההרוגים שנימצאים בחשבון הדם של שרון. שרון מנצח את ערפאת בנוקאוט בסיבוב הראשון. בר ניר שומר את שיא הגיחוך לסוף רשימתו כאשר הוא קובע כי העולם הוא בדרך לחסל את ישראל. איזו איוולת. ישראל היא המדינה הניתמכת ביותר בעולם, אין עוד מדינה שמקבלת מאומות העולם סיוע כה נדיב, מיליארדים רבים של דולרים, כמו ישראל. רק בגלל הסיוע הזה מסוגלת ישראל להתמיד כבר 36 שנים בכיבוש ולממן את הוצאות העתק של החזקת צבא כיבוש חמוש מכף רגל ועד ראש ואת פשע המלחמה בדמות ההעברה ההמונית של מתנחלים מהארץ הכובשת לשטח הניכבש, בניגוד לאמנת ג'נווה ואמנת רומא.
הנסיון של הטרנספריסט ח''כ אלדד לגייס את הטלאי הצהוב בעניין סימון תוצרת ההתנחלויות, אותו מאמץ אל ליבו גם בר ניר, הוא הזנייה של השואה. תוצרת מפעלים ישראלים בשטחים הכבושים נגועה במשטר אפרטהייד מתועב, שתלוי מעליו הדגל השחור של האי חוקיות, ודינה להיות מוחרם כפי שהיה עם תוצרת דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. אני מקווה שהקהילה הבינלאומית לא תסתפק בסימון התוצרת לצרכי הטלת מיסוי, אלא תחסום אותה לחלוטין ותאסור את כניסתה לשוקי העולם. |
בר ניר המסכן, מחפש אנטישמיות, ואין
