  
  
  
|
 |
|
||
  פתולוגיה אוטו-אנטישמית מפחידה |
|||
|
|||
אבקש סליחה מכל הקוראים הסולדים (בצדק רב) מהשימוש ב''שואה שואה'' על משקל ''זאב זאב'' - אך הפעם ישנו כאן באמת זאב. לפני שנים רבות, הגיע לביתו של סבי עליו השלום בחור גרמני צעיר, החבר באירגון ששמו כמדומני ''ניצוצות כפרה'', על-מנת לסייע לו בחיי היום-יום, למשך תקופה מסויימת. עם הבחור הזה הגיעה גם אימו. בשלב מסויים, היא אמרה דברים כגון אלו: ''אכן... השמדת היהודים היתה דבר נורא... אבל הם היו עשירים, עם הרבה רכוש... וגו''' הבחור הגרמני הנבוך לא ידע היכן לקבור את עצמו מרוב בושה. כאשר חשבתי לעצמי על תקרית זו, הנחתי כי אין מה לעשות - אנטישמי נותר אנטישמי עד יומו האחרון - ועם כל הצער - האנטישמיות הגזענית היא אכן תופעה המלווה באופו אורגאני את הציבוריות הגרמנית מזה שלושה דורות לפחות לפני השואה - ומתבססת על מסורת ארוכה של מאות שנות שנאה. אך כאשר קם סופר יהודי ''ציוני'', מבכירי אנשי הרוח בארץ, ומאשים אותנו, היהודים, בהצתת הטירוף הטבטוני שאחז בהם - באמת שאיננו יודע לאן להוליך את הבושה, הכלימה והחרפה. מדוע זה מגיע לנו? אמנם, למרבה הפלא, צודק האיש המעוות הזה כאשר הוא אומר שעצם היותנו פזורים בין העמים עוררה את השנאה נגדנו - אך מניתוח תופעה חברתית אובייקטיבית ועד להצדקתה בפועל - קיים מרחק כרחוק הגהינום מגן עדן. האיש הזה, אשר איים מפורשות בגירוש ערביי יש''ע אל מזרח הירדן אם וכאשר לא יקיימו את ההסכמים איתנו - עבר תהליך כה מופלג, הידרדרות כה פנטסטית - עד לפתולוגיה אוטו-אנטישמית מבהילה - שסופו מי ישורנו? מעניין, שקיימים טיעונים הפוכים לארס האלפאביתי, לפיהם דווקא היבדלות היהודים, שונותם וזרותם - היא זו שמעוררת אנטישמיות בסביבתם - ולכן צריך דווקא להשתלב. אכן, כמו אנטישמי קלאסי (ומדוע ''כמו'', בעצם), משוטט יהושע בדיאלקטיקה של הצדקות סותרות אחת לשניה, מבלי לחוש בהבדל: הרי ידוע לנו שיהודים הואשמו בחולשה וזכו לבוז ומכות עקב כך - אך גם בשליטה דמונית בעולם - וספגו מכות ובוז על כך. הם הואשמו בקפיטליזם דורסני וניצול העמלים - אך גם בקומוניזם חתרני ובהסתת העמלים נגד האומה - וכיוצא בזה. את קביעתו המגוחכת, לפיה ''רק פינוי התנחלויות ויציאה מהשטחים יביאו שלום'' - לא ניתן לסתור באמצעות העובדות - המורות על כך כי בד בבד עם נסיגת ישראל גבר הטרור, מעולם לא נתנו השמאלנים לעובדות לבלבל להם את התיאוריה, אך לפחות ניתן להתנחם בהודאתו של עמוס עוז בפברואר השנה בידיעות אחרונות - כי ''גם ללא שלום'' ראוי ורצוי לסגת. לפחות עוז לא עושה שקר בנפשו - ומודה סופית בשקריותה של סיסמת ההונאה של העשור: ''שטחים תמורת שלום''. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי