  
  
  
|
 |
|
||
  כולם מדברים על שקיפות |
|||
|
|||
אף אחד לא מדבר על תרבות. מה אנחנו יודעים על תרבות השלטון בישראל? מה?... אתם יודעים מה, רוצים שאלה יותר קלה: מה אנחנו יודעים על איכות השלטון בישראל? מה?... אל תרוצו לחפש. אחסוך לכם מזמנכם: כלום. שום, כלום, מאום, נאדה, גורנישט, אפס (בריבוע). הנה ציטוט: ''שחיתות יש, מספרים רק בקושי. נתונים עדכניים? בנציבות שירות המדינה, במשטרה, בתנועה לאיכות השלטון אין סטטיסטיקות ומספרים מדויקים שיצביעו על מגמות בדפוסי השחיתות בישראל'' (7 ימים, ידיעות אחרונות, 30 באוגוסט 2002). מה, אם כן, יודעת החברה המודרנית על איכות השלטון שלה? נכון, כלום! שמעתי זה לא מכבר את המילה נפוטיזם. הסבירו לי שפירושו של דבר מינוי מקורבים. כל הכבוד על כך שהמציאו לכך מילה פרטית. יופי, ומה הלאה? מה באשר לקשר שלה אל המציאות שלנו? האם קיימת תופעה של נפוטיזם בתרבות השלטון שלנו? כן? לא? (כמה? למה?) האם ישראל היא בעצם ''מדינת בכירים ומשרתים''? האם היא בעצם ''עסק משפחתי'' של כמה משפחתות של אליטות שכל אחת מקדמת את חברתה? מה זה ''קשר האליטות''? יש דבר כזה? אין דבר כזה?... מה לעזאזל אנחנו יודעים על תרבות השלטון שלנו? מה? כלום. כולם מחפשים פתרונות ואיש אינו יודע מאום על הבעיה... כולם עסוקים בנסיון ליפות את בגדיו של המלך בשעה שאיש אפילו אינו מוטרד מכך שאף אחד אינו יודע מה המלך בכלל לובש... החברה המודרנית היא מפגרת ופרימיטיבית בכל הנוגע להבנתה את עצמה! החברה הישראלית - מי את? מה הן הנורמות שלך? הגיע הזמן שנדע, לא?... אנחנו כבר במאה ה... האחרונה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שיניו של החומס לא בוגדות בחומס. בשרו של הכבש הוא |
|||
|
|||
אשר בוגד במי שמשים עצמו כבש. אהרון - כתיבתך משחררת. רבים הפכו לכבשים מול מצח הנחושה של המושחתים. ובשרו הרך של הכבש הוא שמזין את מצח הנחושה של המושחת. ומצח הנחושה מרתיע עקב מצג העזות (שאינה מופיעה כגנבים חיוורים ורועדים בלילה) ומייצר בסרט נע יותר ויותר כבשים. כפי שאמר המשורר אנרי מישו - שיניו של הזאב אינן בוגדות בזאב; בשרו הרך של הכבש הוא אשר בוגד בכבש. רכות הכבש - כיצד תצדיק זו את עצמה? סיוע לשחיתות הן על ידי העלמת עין, הן על ידי הכחשה, והן על ידי שיתוף פעולה רוחני באמצעות אידאולוגיה צינית? יפה לדבר ככה? אז רכות הסיוע לחמס מצד הכבש מציגה עצמה במילים מוסריות דווקא, של אהבת אנוש חובקת עולם. וכלפי מי? דאגה כלפי היריב זה מוסר-מה. דאגה לשלום הצורר - או, זה כבר מוסר נעלה. רנ-טיזי ומרעיו המוצגים על ידי בוש כמושא למלחמת חורמה ברשע ובפראות הופכים על ידי המוסרנות תומכת השחיתות כשבירים ועדינים: ''לא לגעת, שביר! עוד תפרוץ כאן שריפה''. השריפה היתה כל הזמן, ולא ביוזמתינו. אז מה התחדש בעניין רנ-טיזי? ''הפורע קדוש'' לוחש בשר הכבש לכבש, והגנת הרב-פורע - הינה תצהיר ''מוסר רב-נעלה'' בפי בשר הכבש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך רנטיסי קשור לעניין? |
|||
|
|||
העניין חשוב מכדי ללכת לענייני רנטיסי. יש פה בעיה של לא רק נפוטיזם אלא של החתול ששומר על השמנת אגב זה נכון גם למשפחות ששיכות לימין. וזה נכון למה שקורה בקיבוצים שהמשוחחרים מהחוק והמאימת החוק ,מצד אחד גונב לו בכיר בקיבוץ מליונים ,מצד שני מונעים חברי הקיבוץ ''התערבות חיצונית'' בטענת -זה עניין פנימי עאלק. אבל כאשר הקיבוץ נופל הציבור הופך למישפחה גדולה ומעניק כתף תומכת לחבורה הזו שמניחה שיקראו לה נאורה. מה כל זה קשור לרנטיסי? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי