|
סיוון - בתקוה שהפרסום שלך ישפר המצב. מספר שאלו | |||
|
|||
ת לי אליך. 1. האם רמתם / איכותם של תלמידי שנות ה 60 במאה ה 20 נבעה מ: 1.1 תקציב גבוה יותר 1.2 יחס מורים פר תלמיד טוב יותר 1.3 אולי מהסיבה שאז הרכב האוכלוסיה היה שונה, או 1.4. הסלקציה היתה גבוהה יותר ולתיכון הגיעו רק מי שעבר את בחינו הבגרות. ובמהלך כל שנה בתיכון נפלטו תלמידים כי לא היה חוק חינוך חובה בתיכון. 2.לגבי הפער בין עשירים / עניים שגדל: האם הוא גדל מפני שיש כיום יותר עשירים /בעלי הכנסה גבוהה מאשר בשנות ה 60 (קרי המשק הינו מפוצח יוצר / חופשי יותר- רבים יותר זוכים לתגמולי שכר גבוהים יותר וכן רבים יותר מסוגלים להרויח מסחר חוץ ומיבוא )בפערים או שמא הגידול הינו אבסולוטי (נא התעלם מהשנתים- שלש האחרונות)? אודה לך על תשובותיך! | |||
_new_ |
ראובן, יש לי רק תשובה חלקית | |||
|
|||
המאמר שלי לא ממש עסק בבעיות שהצגתי אלא בהיבט, חשוב, אחד שהוא היקף ההוצאה התקציבית לאחד משני יעדים (לפתרון בעיית העוני, הישגי התלמידים). הצגתי את הבעיה הכללית שלא לכל אחד יש גישה חופשית לנתונים התקציביים הנחוצים. הטענה על הידרדרות הישגי התלמידים למרות גידול בהוצאה התקציבית לתלמיד היא כללית מידי. בשביל להתחיל לקבל תשובות צריך למצוא את כל ההוצאות שניתן לשייכן לאיכות הלימוד והישגי התלמידים. אלו פרטים שלא זמינים לציבור ולטענתי השגתם מצריכה ''קשרים'', בתוך משרד האוצר. יש עוד היבטים שמומחי חינוך צריכים לברר אותם והמאמר לא עוסק בהם וגם כעת אינני מתיימר לטפל בהם. בצורה דומה אני מציג את נושא הגידול בעוני. להגיד שההוצאה החברתית גדלה וגם העוני גדל זה לא ממש מספיק. צריך לרדת לפרטי התקציבים שאין לכל אחד גישה חופשית אליהם. אחר כך, או במקביל, יהיה צורך לדון מה באמת מוריד את היקף העוני. גם בנושאים הללו המאמר לא ניסה לטפל ואין לי בהם ידע כלל. בגדול אני בדעה שצריך לצמצם את המערכת הציבורית והמאמר מביא, אולי, עוד סיבות מדוע זה כדאי. | |||
_new_ |
כשפלד והמבקר מול דוד מדברים על שקיפות - אין זאת | |||
|
|||
אותה שקיפות. ניסוחו של דוד ניתן למצותו במילה אחת: סכומים. ניקבו בסכומים רבותי, וברמה הלוקלית ביותר הניתנת -רמת מיון של 8 ספרות. מאמר זה הוא אולי מבחינת נס ביחס למקובל בארצנו, שכן דוד מתמקד במיקום המשוער של הבעייתיות הממשית: רמת מיון של 8 ספרות. פשוט, אך כמדומני אף אחד לא אמר את זה לפניו. האם כאן נמצא הפתרון לחידה שרבים, גם בתוך המערכת ובשיחות פרטיות היצביעו עליה, שבמסגרת פרוייקט שיקום השכונות לא היגיעה אגורה שחוקה לקהל היעד עצמו, והכל אבד לו בלבירינטים אפלוליים בתוך המערכת, תחת שמות מפוצצים שונים ברמות מיון של 4 או 6 ספרות? האם זהו גם מקורם של, מממ, איך לאמר, פרשיות שחיתות ועסקות סיבוביות שונות תחת הכותרת הכללית ''העברות''? האם כאן, ברמת 8 הספרות קיימים החורים השחורים בתוך המערכת, כשהכספים נבלעים להם בגדלי עתק אי שם ובאופן עלום? מאידך דוד פלד כמו גם המבקר נשארים ברמת הקטגוריות הביורוקרטיות הוותיקות והעמומות כדבעי בלשונם האיזוטרית המעתירה גם מה שפסיכולוגים העוסקים בהנדסת גורמי אנוש מכנים ''עומס מידע'' Information overload : תשתיות...הסדרים... חלק ממדרג... קריטריונים להקמת... ומשפט המחאה הוותיק שנועד לתת תחושה של ביקורתיות: ''לא היגדירו את הנושאים והתחומים... סכומים, הבו לנו סכומים, וברמה של 8 ספרות. | |||
_new_ |
עיקרון הפירמידה ההפוכה של השקיפות במקומותינו: | |||
|
|||
ככל שהרמה אבסטרקטית וגלובלית יותר - השקיפות רבה יותר. ככל שהרמה המדווחת לוקלית וקונקרטית יותר - רמת המשתמש, אם לנקוט בשפת מחשבים - כך העמימות גוברת יותר, במקרה המוצלח. למעשה מדובר בראש פירמידה הפוכה קטום, או כזה המכוסה בערפילי הארציות והאדמה, שכן ראש זה אינו נראה כלל. הפירמידה ניצבת כביכול באוויר, מרחפת לה כשראשה הקטום מוחבא אי שם. פירמידה כזאת -אחת דינה על פי חוקי הפיזיקה - להתמוטט. בפועל - מבחינת הכספים המבנה האמיתי הוא כמובן הפוך, או אמור להיות כזה. אך מבחינת הניראות, המערכת קודמת לזה שאליו מופנים שרותיה, ומקבל השרות הופך ללא-ישות, לאין המוחלט, בלשונו של סארטר... The importance of being visible | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |