  
  
  
|
 |
|
||
  ההיה זה חלום? |
|||
|
|||
כן...אותו יופי ראשוני בתולי של בתי תל אביב הלבנים על רקע הים הבתולי...היטבת לקלוע, מיכאל, עם אותה תחושה ראשונית שקיננה בראשיהם של אדריכלים ייקים יוצאי גרמניה שהביאו סגנון זה מאירופה שכה אהבו, ושמאוחר יותר נאלצו להפגש לסיבוב נוסף בתל אביב, העיר שכה רצו וביקשו לאהוב. כן, תל אביב שעדיין נחשבת כפנינת וכבירת הארכיטקטורה העולמית של זרם הבאוהאוס, מקום אשר אליו עולים לרגל מדי שנה סטודנטים שונים ממגמת אדריכלות ברחבי העולם לביקורי תצפית בסגנון חד פעמי זה ובבתיה הראשונים של תל אביב. לא פעם בדקתי ספרי באוהאוס שונים וכתבות נחבאות בעיתונים גרמנים, בהם מוצגים צילומי הסטודנטים של בינייני הבאוהאוס כפי שהם נראים כיום ליד תצלומיהם מהעבר...אין ספק שרוח רעה מאוד עברה במקום, ולו רק על רקע הפיח הרובץ על בניינים ניפלאים אלו...ההיה זה חלום? כן, לשבת ולעלעל בספריות הציבוריות השונות בספרים אנטיקוואריים יפהיפיים בגרמנית על תל אביב של פעם, בדיוק כפי שתיארת, מיכאל - עם הבתים הלבנים ושפת הים הבתולית...הרבה לא נשאר מכך; שלטי ניאון שבורים ואיומים בלווי שלטי פח מחרידים מכסים כל חלקה טובה בבתים ובניינים מתפוררים אלו. הזוהמה הרובצת על בניינים אלו מעוררת שאלות לגבי חוש האסתטיקה הכללי של העם היושב בציון, שלא לדבר על חורי המזגן שנפצעו בכל קיר וחלקה טובה, אשר ממלאים את החלל בכיעורם הנורא. עזובה וליכלוך נוראים מכל כוון. עייפות החומר בוקעת מכל תמונה, אשר בה ניצבים בנייני באוהאוס מבויישים ופצועים אלו בשממונם האירופאי, כאילו נקלעו לסביבה לא להם. ההיה זה חלום? האם זהו שברו? האם יכולה מדינה כה צעירה לייצר עזובה ולכלוך כה בולטים בזמן יחסית כה קצר? האם לזה התכוון הפסוק בדברו על ארץ אוכלת יושביה, ואולי גם [את] בנייניה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הבאוהאוס בתל אביב |
|||
|
|||
הכול נכון- הפיח, המזגנים, התריסולים.. אבל מתישהו, כשהתברר שהמבנים המסויימים האלה הם לא סתם בניינים ישנים אלא <תרועת חצוצרות> באוהאוס, החל מפעל שיפוץ של כמה עשרות, אולי מאות, מהם. הפיח נוקה, הקירות נצבעו מחדש, והתוספות הלא-באוהאוסיות סולקו. עכשיו הם שוב באוהאוס כשר ויפה. אז אולי עוד מוקדם מדי להתאבל ולקרוע בגדים על החלום? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשוטט לי בלאט, אך רק אספלט ואספלט |
|||
|
|||
לאלכסנדר היקר, מאמרך אודות תל אביב של פעם והבאוהאוז יפה, פשוט יפה ורגיש, יסורו של אוהב. אכן, הישוב פעם שפע חיוניות ואופטימיזם של בנייה. משהו אכן קרה בינתיים. עזובה אתה מוצא באירופה במקומות שפעם שפעו עושר, אך המרכזים הכלכליים עברו למקומות אחרים, כגון ליברפול, שבתחילת המאה הקודמת היתה הנמל הגדול בעולם, וכיום היא עיר של פשע, עם 30% אבטלה, הגם שתושביה נעימים ולבביים באופן לא מצוי. אך מה פשר העזובה בתל אביב, שהרבתה דווקא עוצמה ושליטה כלכלית? האם גברו כאן מגמות של אובדן חיות העשייה המשמעותית והתרוששות התרבות? כך, הסבת שימת הלב למבני הבאוהאוז במבודד משמירת איכות הסביבה וממאמץ רסטורציה כולל, הינו פרי אקלקטיקה נובו-רישית רודפת סנסציות האוכלת כאן כל חלקה טובה. תל אביב היתה פעם עיר בלבן וכחול הים של חלום הבנוי לפי מידות אנוש. כיום היא מסומלת יותר מכל באמצעות זוועת האספלט המשמים, עם גרוטסקת השבשבת של אגם (שהוטעה על ידי פרנסי העיר) של מה שהיה פעם כיכר דיזנגוף. מיכאל | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי