|
המחדל התיקשורתי-ביטחוניסטי: במדינתנו - יש כמה | |||
|
|||
מטובי הבקיאים בחשיבה צבאית וביטחונית. שהרי המגזר הביטחוני הוא המערך העיקרי בישראל מבחינה חברתית, תרבותית, חשיבתית, מחקרית, כלכלית, מנטליות ביצועית ועוד. קיימים כאן אנשים היכולים לתת פרשנות צבאית בעלת אינטלקט עמוק, ועם זאת, באופן מרתק. המחדל הוא בכך שתקופת המלחמה בעיראק עד כה אינה מנוצלת להבאת טובי אנשי החשיבה הביטחונית והמרתקים שבהם, להביא תוכן פרשני ביטחוני בעל היבטים נירחבים תוך מצגות ושילוב קטעי ויזואליה בטלביזיה. היה יכול להיות זה שיעור ראשון איך טלויזיה טובה צריכה להיות לעיתים - תכנים צבאיים, תכופות *בהיבטים אינטלקטואליים* המוצגים היטב ובשטף, הפורסים בקשת רחבה מגוון נושאים הקשורים הן בהתקדמות הלחימה השוטפת והן בהיבטים טקטיים, גאואסטרטגיים, מודיעיניים, שילטוניים, אפילו נושאים נוגעים בהיסטוריה צבאית וחשיבה צבאית, וזאת ללא דקדקנות יתר אך בהישענות על גישה מעמיקה וחושבת. | |||
_new_ |
יכול להיות שלא הדלקת את הטלויזזה..? | |||
|
|||
_new_ |
דווקא כן. הבוקר -חבובות, אנימצייה, שעשועים צבעוניי | |||
|
|||
ם. אתמול -תוכניות בידור. דיברה איזו פסיכולוגית חינוכית מחוייכת ומתוחה. ושוב צבע, שעשועונים, ובידור. ואותם פרשנים שוב ושוב. ראש אמ''ן לשעבר, בחור טוב, עניני, אך גישתו טכנוקרטית לחלוטין ויבשה, ללא פרספקטיבות. היחיד הסביר - אותו סגן מפקד ח''א לשעבר, איש רחב ויצירתי יותר בפריסת נושא, אך צר בהיבטיו. זה לעומת - מה שיכול היה להיות: קונספצייה חדשה, אינטלקטואלית יותר ומרתקת ככל שמרתק יכול להיות מרתק. דומה שבטלויזיה שוררת עדיין הקונספציה שניסח פעם איזה פירסומאי: מה אתם רוצים? הבעל חוזר הביתה, האשה צועקת, הילדים צורחים, הכלב נובח. אז דחילאק, תנו לראש קצת להרגע ולנוח מול הטלויזיה. ודומה ששוררת קונספציה שאולי נוסחה על ידי קציני הפסיכולוגיה של פיקוד העורף: רוגע ובדיחות הדעת וקלילות. אחרת - יכנסו כאן לפניקה. נו טוף, עוד הזדמנות ענק מוחמצת לשינוי קונספציות בתרבות תיקשורת ההמונים לקראת הפיכת הציבור לבוגר וחכם יותר. אינטלקט אינו ''כבד'' כזה (גישה שעשתה שמות בכל תחום כאן) אלא בשילוב עם תכנים צבאיים, לשם התחלה, יכול להיות הדבר המרתק ביותר שקיים. | |||
_new_ |
עכשיו אביע את דעתי על הטלויזיה..רק. | |||
|
|||
כל עוד היה ערוץ אחד- ניחא. אבל שפע הערוצים- וההתמקצעות מחוצרת ארה''ב, תוך פזילה[שלי] לבריטים ומתוך האזנה לרדיו[סליחה] הנמשכת כבר שנים...אין בכלל דבר כזה- איכות או רמה או כשלון והצלחה. מלבד בתחום הכספי כמובן. הדוגמא הכי טובה- היא הפרשנות במשדרי הספורט. מאמנים ושחקנים ופרשנים-ועיתונאים-בעיקר-לצערי- מראים-לנו הצופים- שאין דבר כזה אובייקטיבי, או מה החליט השופט ומה באמת 'ראתה' המצלמה. בדיוק כך הדברים גם באקטואליה ובפוליטיקה. לכן הצופה-חייב לקבוע מה מעניין אותו..אישית. ולפסול מה שלא מעניין אותו. נ.ב. גם כי הכל כידוע מתחיל מהחינוך שלך ושלי. | |||
_new_ |
יש גם חינוך עצמי, אם גם הוא נדיר! | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |