|
האם עלינו להבין כי גם תרומות או מתן לזולת | |||
|
|||
הם משום מצווה ולא מילוי נטיית הלב? | |||
_new_ |
גם בתרומות יש כללים: | |||
|
|||
חייך קודמים לחיי חברך. עניי ביתך קודמים לעניי עירך. עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת. עניי עמך קודמים לעניי עם אחר. והכי חשוב, לפעמים תורמים לזולת ובכך גורמים לו נזק. למשל: מסכן, אין לו מה לאכול, אבל בכסף שתורמים לו הוא קונה אלכוהול או סמים. חוץ מזה, תרומה על פי נטיות לב בלבד עלולה לטפח אצל התורם את גאוות התורם וזו כבר ממש עברה. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
תרומה איננה מסע חינוכי | |||
|
|||
אם צר לי על מישהו, אני תורם לו, אני לא מחנך אותו | |||
_new_ |
לא הסברתי היטב כנראה, הנה שוב: | |||
|
|||
כאשר אני תורם למישהו או עבור משהו 'לי לשמי', אין זה כדי לחנך אותו; זהו צעד קטן בחינוך שלי את עצמי. תרומה או סיוע לזולת עלולה להידרדר לתחושת 'כל הכבוד לי' של התורם/מסייע ואז הוא יתחיל לתרום רק היכן שיש סיכוי סביר להשיג תועלת ממעשה התרומה. הדברים אינם אמורים לגבי תרומה או סיוע חד פעמי לנזקק; כאן כל התורם יבורך ולא משנה מה הם מניעיו; מדובר בחינוך עצמי לתרום 'לי לשמי' שפירושו בעברית פשוטה 'לתרום כי צריך ולא רק כשבא לי או משתלם לי'. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
אני אחשוב על מה שכתבת | |||
|
|||
_new_ |
חשוב לחשוב ולא רק לזכור; הטעות היא שלי כי... | |||
|
|||
בפיסקה שניה, תחילת שורה רביעית, במקום 'לתת תרומה למשל' צריך להיות 'לתרום לחברה למשל', ואז הרעיון יותר ברור. יש אנשים שבחרו במקצוע שכל כולו נתינה לחברה בכלל או לזולת כפרט; המניע שלהם לבחירה זו בכלל ולנתינה בפרט הוא הנושא שלנו. כל אחד מאיתנו מתבקש/נדרש לתרום וכל אחד אמור לחנך את עצמו לתת בלא לצפות לתמורה מהמקבל; לא תמורה בקולות בקלפי ואפילו לא בהבעת הערכה וחלוקת תארי כבוד. כך מצד הנותן; המקבל, טוב יעשה אם יבטא את תודתו בצורה ברורה אבל זה לא תנאי כדי שהנותן יתן לו מה שהוא זקוק. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |