  
  
  
|
 |
|
||
  איך יורדים מהעץ? |
|||
|
|||
עמרם מצנע הוצנח לראשות מפלגת העבודה על תקן של פצצת רייטינג, לאחר שמשאלים הראו שהעבודה בראשות מצנע היא הרבה יותר אטרקטיבית מאשר העבודה בראשות בן אליעזר. בשנתיים האחרונות עמדו בראשות מפלגת העבודה אהוד ברק, אברהם בורג (במשך יומיים), בנימין בן אליעזר ועמרם מצנע. האמת היא שגם אהוד ברק עלה על תקן של פצצת רייטינג, וירד על רקע פיצוצים מוחשיים יותר. בכל אופן - עמרם מצנע לא סיפק את הסחורה. מועמדותו כשלעצמה לא משכה את ההמונים, וגם הספינים התקשורתיים שסופקו בעזרתם האדיבה והארסית של עיתון 'הארץ' וליאורה גלט-ברקוביץ לא שיפרו את התוצאה הסופית. למצנע אין גייסות במפלגת העבודה. יתכן שהוא מסוגל לשקם את המפלגה ולהרימה מהקרשים, שהרי היה לו רק זמן מועט בבחירות הנוכחיות, אך אין זה דבר שהוא התנסה בו בעבר. אם מפלגת העבודה תגלה חוכמה ואורך רוח (תכונות שחסרו לה עד כה), יתכן שהיא תוכל לחזור בעתיד לשלטון עם עמרם מצנע בראשה, אבל ההרכב הנוכחי של המפלגה, כמו גם ההיסטוריה שלה בשנתיים האחרונות אינם מבשרים טובות. למפלגה אין סבלנות במירוץ לשלטון, והיא מנסה שוב ושוב להחליף את הראש כדי לשקם את הגוף. נראה שלא זה הפתרון לתחלואיה. לכן מצנע במילכוד. אם ינסה לשכנע את חבריו להמתין לקריסת הממשלה הנוכחית או, גרוע מכך, לתת לכנסת להוציא את ימיה, הוא צפוי לקבל מהם כתף קרה וכנראה גם להיות מודח בעוד עשרה חודשים, אז מחייבת חוקת המפלגה ללכת לבחירות לראשות המפלגה. אם ילך לקואליציה, מפלגת העבודה תתרסק אל נכון בבחירות הבאות. יש גם אפשרויות הרפתקניות יותר: להצטרף לקואליציה ולביים בהמשך משבר שבעטיו יוצאים מהקואליציה, לכאורה על בסיס אידאולוגי. בן אליעזר ניסה את זה ונוכח לדעת ששרון הוא אסטרטג טוב ממנו. שרון הקדים מייד את הבחירות ומפלגת העבודה התרסקה. יתכן שמצנע ינסה זאת גם הוא, ואולי הוא גם מביא בחשבון שבהמשך הוא יצא מממשלת נתניהו ולא מממשלת שרון. בתרחיש כזה יש יותר מדי משתנים שלא ניתן לשלוט בהם, אך יתכן שמצנע יחליט בכל זאת להמר. נראה שמצנע החליט להיכנס לקואליציה, בעצה אחת עם חברי הקודקוד של המפלגה: פרס ובן-אליעזר. על רקע זה נבנה הסולם הרטורי שיאפשר לו לרדת מהעץ של 'בשום אופן לא יושבים עם שרון'. כבר במסע הבחירות הוא שלל 'ממשלה בראשות שרון'. כלומר: שרון יכול להיות חלק מהקואליציה אם אינו יושב בראשה. אני מניח שהאופציות שנראו לו אז היו ממשלה בראשותו כששרון חלק ממנה, או אפילו הרעיון הפנטסטי של ממשלה בראשות לפיד, כששרון ומצנע משמשים כסגניו. הפער העצום שנוצר בין הליכוד ושתי המפלגות הבאות שם לאל את התוכנית הזו. המערך ושינוי יחד קיבלו פחות מנדטים מאשר הליכוד לבדו. אין ברירה, צריך לרדת מהעץ בצורה אחרת. ככל הנראה נפלה ההחלטה להציג את הפסילה כפסילה אידאולוגית ולא אישית. לכן ההתבטאויות בסגנון: 'ישבנו עם שרון וראינו שמה שהוא מבטיח הוא אינו מקיים' ילכו וידעכו. יתכן שכבר כעת הן נעלמו באופן סופי. שמעון פרס, הפוליטיקאי המשופשף, כבר אמר ש'אין טעם' לשבת בממשלה עם הליכוד, משום שיש הבדלים של מהות האג'נדה. כלומר: כבר לא פסילה אישית. אם האג'נדה תשתנה - יש על מה לדבר. ההתבטאות הבאה היתה של בן-אליעזר. כדרכו הגמלונית הוא החליט לא לבנות שלב בסולם, אלא קיר: יש מקום לשקול הצטרפות לממשלת אחדות בתנאי שראש הממשלה אריאל שרון יוריד מחר 30 מאחזים ויוכיח רצינות במו''מ לשלום. זו ודאי לא התבטאות שיכולה לעזור למצנע לרדת מהעץ. לכן מצנע החליט לקפוץ: ''מבחינתה של העבודה אי אפשר לדבר על הצטרפות לממשלת אחדות, משום שעמדות הליכוד רחוקות מעמדות העבודה''. כלומר - אם העמדות ישתנו, כן אפשר לדבר. מייד לאחר מכן התמתן בן אליעזר: רק אם שרון יפתח מיד במו''מ מדיני, ישלים את הקמת גדר ההפרדה ויעביר תקציבים לשכבות החלשות, ''יהיה על מה לדבר''. נו, אז נראה שאנחנו עמוק בתוך המשא ומתן. מדובר כעת בשלושה תנאים ששרון יכול לחיות איתם וגם שינוי. שרון כנראה לא מאד לחוץ. לכן אפילו בימים אלה של משא ומתן קואליציוני הוא חזר באופן פומבי על התחייבותו לשאול מופז, שימשיך לכהן כשר ביטחון. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי