  
  
  
|
 |
|
||
  ד''ר סיוון - האם ישראל בדרך להיות ארגנטינה |
|||
|
|||
שנייה, או שמא אין כל מקום לדאגה? הבה ננסה להניח את הקלפים על השולחן: מהו הדבר החמור יותר לדעתך - מצבה המדיני של ישראל במאבקה נגד הטרור והפלסטינאים, אשר ממנו כרגע לא נראה מוצא של ממש, או אולי מצבה הכלכלי שלפי דווחים שונים החמיר בשנתיים האחרונות, הן בגין המשבר הבינלאומי בשווקי העולם, והן בגלל עלות ההוצאות וההפסדים השונים הכרוכים בהתמשכות הסכסוך. אשמח לקבל תשובה מפורטת בנקודה זו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אכן למשבר הכלכלי העולמי ולאינתיפאדה יש חלק |
|||
|
|||
חשוב בהתחלת ההתדרדרות של המצב הכלכלי בארץ. יחד עם זאת קיימים כלי מדיניות שהממשל יכול להפעיל בכדי שהכלכלה תיפגע פחות ואפילו תחזור למסלול של צמיחה. הכלים הללו, בעיקר אלו שבידי הממשלה, לא הופעלו למעשה והפעילות הכלכלית מצטמקת מה שלא קרה מאז 1953 וראש הממשלה נוזף במבשרי המציאות. יש לכך כמובן סיבה שקשורה במבנה המשטר ובמציאות הפוליטית בארץ שלא מעודד ממשלה לנקוט צעדים שיראו כפגיעה בטווח הקצר אבל יוציאו את המשק לצמיחה. ישנה גם בעיה במבנה המשק והקשרים הצולבים בין בעלי העסקים והבנקים. לדוגמה: אחת הסיבות לפיטורים בבנק הפועלים היא שמשפחת דנקנר תוכל לקבל יותר דיבידנדים על מנת להחזיר הלוואה שלקחו מבנק לאומי בכדי לקנות את בנק הפועלים. הם לא בנו עסק חדש אלא לקחו הלוואה גדולה בשביל לרכוש עסק קיים מבלי להביא כסף מהבית בכלל. לגבי ניתוח אם אכן אנו בדרך למצב כמו בארגנטינה אצטרך אולי להכין עבודה בצורה יותר מסודרת בהמשך הדרך. אבל כרגע נצרף את האמירה הבאה: ''נכון, הכלכלה הישראלית במצב שונה מאד מהמצב של ארגנטינה, אבל מה באמת הביא את הפיצוץ הגדול בארגנטינה? שילוב של משבר כלכלי קשה עם שחיתות ציבורית ואובדן אמון טוטאלי של הציבור במערכת הציבורית.''(משה פרל, מוסף שבת, מערב, 20.12.2002, עמוד 9) נדמה לי שעומק המשבר הכלכלי שלנו לא חמור כמו זה של ארגנטינה משום שהחוב החיצוני (לארצות חוץ) כמעט אפסי. אבל אפשר להגיע לעומק הזה די מהר במיוחד אם ההתדרדרות הקיימת תימשך. על רקע השחיתות אצלנו שכוללת את ראש הממשלה המכהן את קודמיו ואולי את יורשיו יש לנו מה לדאוג. מצד שני האיום הביטחוני מצד הפלשתינאים הוא חמור פחות מהבחינה שאנחנו ערניים יותר לגבי קיומו ומשקיעים בסיכולו משאבים (מה שלא ממש נעשה לגבי האיום הכלכלי חברתי). יש גם מידה של לכידות חברתית שעוזרת לנו לעמוד ולהתחזק מול האיום הזה. לעומת זאת הלכידות החברתית עשויה להתמוטט עם העליה בממדי העוני והשחיתות. לכן יתכן מאד שהאיום (משבר) החברתי כלכלי גם יחריף את האיום הביטחוני. בקיצור המשבר הכלכלי-חברתי מעמיד אותנו מול איום קיומי: 1. כי הוא מחריף והולך ולא מקבל טיפול, 2. כי הוא עשוי להחריף את האיום הביטחוני מאחר שהוא פוגע בכשר העמידה שלנו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי