|
הדמוקרטיים.
הפוליטיקה בארצנו הינה מאד טעונה, בדומה למדינות ותקופות בהן לא היו מסורות דמוקרטיות של ממש, כשדוגמא מוקצנת הינה קטטות הרחוב בין הסוציאל דמוקרטיים, הקומוניסטים והנאצים בתקופת רפובליקת ווימאר; או אף מלחמת האזרחים ברוסיה בין הלבנים לאדומים.
במערב, כגון באנגליה למשל, הפוליטיקה רגועה בהרבה, ואינה גוררת שנאות כה עזות.
דומה שכבר בן גוריון יצר מסורת אנטי דמוקרטית זאת, בהמשילו את בגין להטלר, ובהפכו את האופוזיציה הימנית כולה למוקצית, פרט לציונים הכלליים.
דווקא משמאל בא בתקופה המטרימה את ברק פרץ אנטי דמוקרטי, תוך גיוס תעצומות פעולה באמירה שחייבים לעשות משהו וכיוצא בזה, וכמעט שקיבלנו בונאפארטיזם שלטוני, אילוליא סייגים שהוכר בהם בעוד מועד.
ראוי לנו לנסות להתוות הוויה ותרבות פוליטית בוגרת ורגועה יותר, תוך אי ראיית הפוליטיקה כמכשיר לשליטה וניכוס אבסולוטיים. |
למיכאל: שנאת חינם הביאה לקץ העצמאות של תקופת שני
